כתבים
היה זה בגיל שלוש
היה זה בגיל שלוש
שאיבדתי את נעורי
בדרך מגן הילדים אל המקלט.
מטוסים יפי-כנף
חלפו מעלי ביעף
והותירו אותי ופני כבושות בעפר.
אז קומו, עורו, תינוקות בני תמותה,
אכול ושתׁה והַרטֵב מיטה,
ולושו היטב-היטב את שדי אמכם -
שעתכם היפה כבר כמעט מאחוריכם.
עכשיו אני בת חמש
וכבר לא כל-כך צעירה,
בשער ראשי זרקה פה ושם השיבה,
ובלילות ירח כחולים,
סורגת כומתות חיילים,
יש ואני עוד זוכרת את נעורי.
אז קומו, עורו, תינוקות בני תמותה,
אכול ושתׁה והַרטֵב מיטה,
ולושו היטב-היטב את שדי אמכם -
שעתכם היפה כבר כמעט מאחוריכם.