כתבים

המוות על הגבעה

[למרגלות גבעה בחזית אלבניה. מפקד, להב. להב לבוש עתה במדי קרב מזוהמים, לראשו עטור התפילין נוספה גם קסדה, בידו רובה]

מפקד חייל, לפנינו המוות.

להב איפה?

מפקד שם על הגבעה.

להב בשביל למצוא את המוות אני עוד צריך לטפס על גבעה? [מפנה עורף לגבעה]

מפקד מה איתך, חייל? הכיוון הוא לשם! למה אתה לא מַפנה את הפנים לכיוון החזית?

להב [שר מתנודד, כמו בחלום]

אני לא רוצה את הכדור שלי בחזה.

אני רוצה אותו בישבן.

במלחמה הזאת, חסרת כל פשר ומובן,

יבוא המוות, לא בקול תרועה,

רק מאחורה, בחשאי כדרך הטורקים.

 

אל מול האש הלכתי כפחדן,

עתה אשכב עם חברי פרקדן,

להם חור בחזה, לי שניים בישבן.

 

אל תציגוני סמל או מופת לפטריוט.

אם תזכרוני לפרקים

זכרו רק זאת:

הוא מת כמו אידיוט,

והמוות בא עליו כדרך הטורקים.

 

אל מול האש הלכתי כפחדן,

עתה אשכב עם חברי פרקדן,

להם חור בחזה, לי שניים בישבן.

[כדור פוגע בו מאחור. הוא נופל ומת]