כתבים

השטחים

[ברטה וצבי מארחים בביתם את זֶבָּץ]

ברטה תאכל, זבץ, תאכל.

זבץ תודה.

ברטה למה אתה לא אוכל? זה יתקרר.

זבץ תודה רבה. אני רק רציתי לשאול איפה כאן השירותים.

צבי וברטה [כאילו נעלבו] שירותים?!

זבץ [נבוך] כן, שירותים.

ברטה תאכל, זבץ, תאכל.

זבץ אני מתכוון לשירותים... נוחיות.

ברטה וכאן לא נוח לך, מר זבץ?

זבץ לא לא, נוח לי מאוד.

ברטה אז תאכל.

זבץ [מחליט לדבר מפורשות] אני צריך לבית-שימוש.

צבי זבץ, אתה יושב עם גברת!

זבץ סליחה, סליחה. אבל אני לא יודע להגיד את זה אחרת. [חושב] אפס-אפס?

צבי מי נגד מי?

זבץ [סבלנותו פוקעת] צבי, אני צריך לבית-כיסא!

ברטה בשביל מה?!

זבץ מה זאת אומרת בשביל מה?! אני צריך לעשות...

צבי זבץ, אתה יושב עם גברת!

זבץ סליחה. [פאוזה] צבי, אני לא יכול יותר, אני רוצה לעשות פיפי.

ברטה תיכף תגיד שאתה גם רוצה להחזיר את השטחים!

זבץ מי דיבר על שטחים?! אני רק נכנס ומייד יוצא!

ברטה ומניין לנו הביטחון הזה?

צבי מאיפה לנו לדעת?

זבץ מה זה, צבי, אתה כבר לא מכיר אותי?

צבי מכיר, בטח שמכיר. זֶבָּץ, נכון?

זבץ כן, זבץ.

צבי אתה רואה! אבל היום כבר אי-אפשר לדעת. הבן-אדם נכנס, וכשהוא יוצא זה כבר לא מה שהיה מקודם.

זבץ אני יכול להשאיר לכם את הדלת פתוחה אם אתם רוצים.

צבי זבץ! אתה יושב עם גברת!

זבץ אני יכול להשאיר לכם את השעון שלי.

ברטה עסקים שחורים.

צבי שוחד. [וצוחק בבוז]

זבץ זהו שעון מצוין, שווייצרי, באמת, קניתי אותו... [לפתע] צבי, מה זה הצחוק הזה?

צבי [רציני] תראה, זבץ, בוא נדבר כמו שני אנשים מבוגרים. אתה כאן - אני רואה אותך. אתה נכנס - - -

ברטה עכשיו אתה מבין, זבץ?

זבץ כן.

ברטה אז תאכל.

[פאוזה]

זבץ [מתחנן] צבי... רק הפעם. [צבי מניע בראשו לשלילה]

ברטה... אתם אפילו לא תרגישו... [צועק] בן-אדם לא יכול לעשות פיפי במדינה הזאת מבלי שיחשדו בו שהוא הולך להחזיר את השטחים?! [פאוזה. הוא שב למנוחתו. לאט לאט מסתמנת על פניו הרגשת הקלה עצומה. ברטה וצבי מביטים בסלידה על מכנסיו]

ברטה [נוזפת] זבץ!

צבי מה עשית, זבץ!

זבץ רבותי, אני מאוד מצטער, אבל מה ששוחרר - לא יוחזר.