אמש, ב-18.12.23, מלאו 80 שנים להולדתו של חנוך לוין. לוין, שנפטר לפני 24 שנים, השאיר אחריו גוף עבודות פורה וייחודי, ובני ובנות משפחה, חברים, אמנים ויוצרים שעד היום כואבים את מותו ומתגעגעים.

אמש, נאספו משפחתושל לוין וחבריו למופע אמנותי פרטי לזכרו, בו קראו מכתביו וממכתביו, סיפרו זיכרונות, שרו את שיריו, והתגעגעו יחד לקולו החד פעמי ולאישיותו. בין המשתתפים בערב היו: אלברט כהן, שקרא את שורות הפתיחה של המחזה הראשון עליו עבדו יחד, "יעקובי ולידנטל [שם זמני]", ג'טה מונטה, רמי ברוך, איה גרניט-שבא, דרור קרן, מוני מושונוב, יעל לבנטל, יבגניה דודינה, אלון נוימן, אלי מגן ששר את השירים "חייל של שוקולד" ו"מה אכפת לציפור", אלון לוטרינגר, אלכס משה, אריק קנלר שניגן על כינור, נדב הולנדר שליווה בנגינה ושירה קטעים רבים במהלך הערב, וליליאן ברטו. בנוסף, בני משפחתו של לוין וחבריו הקרובים גם השתתפו במופע, בהם: דני טרץ, שקרא מכתבים שלוין כתב, ומולי מלצר, העורך הספרותי של לוין, שקרא קטע שהוא כתב בהשראתו.

הערב נוצר על ידי ליליאן ברטו ונדב הולנדר.

השחקנית יעל לבנטל, קראה את השיר "רגעים יפים" מתוך מלכת אמבטיה:

בין קרב אחד לקרב שני,

אתה קורא לפעמים בעיתון

על איש אחד שהלך לטייל,

הרגיש ברע וצנח ברחוב,

או על אדם שהיה מדוכא

וקפץ למטה מגג ביתו,

בין קרב אחד לקרב שני

קפץ לו סתם מסיבות אישיות.

יש עוד אפוא רגעים יפים

כשאתה יושב וקורא בעיתון,

מחפש את מֵתֶיךָ על כוס קפה.

יש עוד אפוא רגעים יפים,

יש עוד תקווה ויש אמונה,

כי האל הטוב, המוקף טייסים במרום,

הוא ינחמנו בקצת מתים של יום-יום.

בין קרב אחד לקרב שני

אתה קורא על אדם נשוי

אשר הורעל בידי אשתו

ומת בדרך לבית-השימוש,

או איש אחר שחי בשלווה

וכשהגיע יומו שכב במיטה,

בין קרב אחד לקרב שני

מת במיטה שבה נולד.

יש עוד אפוא רגעים יפים

כשאתה יושב וקורא בעיתון,

מחפש את מֵתֶיךָ על כוס קפה.

יש עוד אפוא רגעים יפים,

יש עוד תקווה ויש אמונה,

כי האל הטוב, המוקף טייסים במרום,

הוא ינחמנו בקצת מתים של יום-יום.

וגם אתה, אדון נכבד,

גם אתה עדיין יכול,

בין קרב אחד לקרב שני

אתה יכול לקפוץ מן הגג,

לקפוץ למטה מסיבות אישיות,

למות ברחוב, או אחרי מחלה,

או סתם תאונה, או בכלל בלי סיבה,

בין קרב אחד לקרב שני.

יש עוד אפוא רגעים יפים

כשאתה יושב וקורא בעיתון,

מחפש את מֵתֶיךָ על כוס קפה.

יש עוד אפוא רגעים יפים,

יש עוד תקווה ויש אמונה,

כי האל הטוב, המוקף טייסים במרום,

הוא ינחמנו בקצת מתים של יום-יום.

צילום: פסי גירש