Reference view
  • איור מתוך התוכנייה "ההולכים בחושך" – בית הספר למשחק סמינר הקיבוצים 2021 מאייר: עומר בולנז׳ר כהן | ישראל
    איור מתוך התוכנייה "ההולכים בחושך" – בית הספר למשחק סמינר הקיבוצים 2021
    עומר בולנז׳ר כהן | ישראל

    אני מאמין גדול שלו היה לי זה וזה, כבר מזמן הייתי כך וכך, ושהיות שאין לי זה וזה - אני אבוד

    // ההולכים בחושך

    איור של עומר בולנז׳ר כהן מתוך התוכנייה ההצגה של "ההולכים בחושך", בבימוי טל ברנר, שעלתה בבית הספר למשחק סמינר הקיבוצים בשנת 2021. 

    עוד לקחו חלק בהפקה:
    עיצוב תפאורה: אדם קלר
    מוזיקה מקורית: איתמר גרוס
    עיצוב תנועה: אריאל וולף
    עיצוב תלבושות: יהודית אהרון
    עיצוב תאורה: רותם אלרואי
    מפיק, עוזר במאית: עומר בולנז'ר כהן

    בהשתתפות: ליאור אביבי, כרמל אבידן, יהונתן בסון, הילה גודעי, דני הרציאנו, יניב וינוגרדסקי, רון יגרמן, אדוה לוי, יעל סדן, איתי סמו, יהל פפו, גאיה קלם, יובל קרסל, אסף שורק, גילי גנני, קובי זיסלין, גל יעקובוביץ', איתי פורת.
     

    קראו עוד על עומר בולנז׳ר כהן

  • פוסטר של "הלוויה חורפית" – הונג קונג 2021 בימוי: לי גואווי (Li Guowei) פאנג ווייהנג (Feng Weiheng) | הונג קונג
    פוסטר של "הלוויה חורפית" – הונג קונג 2021
    בימוי: לי גואווי (Li Guowei) פאנג ווייהנג (Feng Weiheng) | הונג קונג

    כשאלוהים כבר רוצה להעניק למישהו חתונה, נופלת לו מהשרוול גם הלוויה

    // הלוויה חורפית

    פוסטר של ההצגה "הלוויה חורפית" שעלתה לאחרונה בהונג קונג, בתיאטרון Hong Kong Arts Centre Shouson Theatre.

    לדף ההפקה

  • מנגינה ישנה שחקן: דרור קרן | ישראל
    מנגינה ישנה
    דרור קרן | ישראל

    אוי מנגינה ישנה, עצובה: מי שחי זקוק לאהבה. ומי שאין לו אהבה, יסתפק בקצת חיבה. ומי שאין לו גם חיבה, ילעס לו לחם עם ריבה.

    // טורקי, טורקי, מי חלם אותך הלילה

    קראו עוד על דרור קרן

  • מאייר: אורי גולד | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאייר: אורי גולד | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    חוט ריר דק נמשך מפיו אל האוקיאנוס, וכל היבשות מזה ומזה מחכות רק לו; כזהו בני, על פחות מעולם ומלואו הוא לא יחלום. שְשְש... בני נרדם, אל תפריעו לו, הוא בורא עכשיו את העולם.

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.

    עיצוב התערוכה: דר לאור

     

  • תמונה מתוך "ההולכים בחושך" – בית הספר למשחק סמינר הקיבוצים 2021 בימוי: טל ברנר | ישראל
    תמונה מתוך "ההולכים בחושך" – בית הספר למשחק סמינר הקיבוצים 2021
    טל ברנר | ישראל

    אני יודעת, אני תיאוריה ספרותית והכל, אבל אנו, התיאוריות, גם התחת לא זר לנו

    // ההולכים בחושך

    תמונה ההצגה של "ההולכים בחושך", בבימוי טל ברנר, שעלתה בבית הספר למשחק סמינר הקיבוצים בשנת 2021. 

    צילום: שלומי פרין.

    עוד לקחו חלק בהפקה:
    עיצוב תפאורה:  אדם קלר
    מוזיקה מקורית: איתמר גרוס
    עיצוב תנועה: אריאל וולף
    עיצוב תלבושות: יהודית אהרון
    עיצוב תאורה: רותם אלרואי
    מפיק, עוזר במאית: עומר בולנז'ר כהן

    בהשתתפות: ליאור אביבי, כרמל אבידן, יהונתן בסון, הילה גודעי, דני הרציאנו, יניב וינוגרדסקי, רון יגרמן, אדוה לוי, יעל סדן, איתי סמו, יהל פפו, גאיה קלם, יובל קרסל, אסף שורק, גילי גנני, קובי זיסלין, גל יעקובוביץ', איתי פורת.
     

    קראו עוד על טל ברנר

  • תמונה מתוך "הבכיינים" – תיאטרון הקאמרי 2000 בימוי: אילן רונן | ישראל
    תמונה מתוך "הבכיינים" – תיאטרון הקאמרי 2000
    אילן רונן | ישראל

    אדם עם רגע או שניים לחיות רוצה עוד לפחות לצעוק 

    // הבכיינים

    תמונה מתוך הפקת הבכורה של המחזה "הבכיינים", שעלתה בשנת 2000 בבימוי אילן רונן בתיאטרון הקאמרי. 
    זהו המחזה האחרון שחנון לוין ניסה לביים, אך הוא נפטר במהלך החזרות למופע. 

    בתמונה: דב נבון, גבי עמרני ומכרם חורי.

    צילום: חנוך גריזצקי | התמונה מוצגת באדיבות ארכיון תיאטרון הקאמרי

    קראו עוד על אילן רונן

    לדף ההפקה

  • תמונה מתוך התוכנייה של "הרטיטי את לבי" – תיאטרון הקאמרי 2007 צילום: גדי דגון | ישראל
    תמונה מתוך התוכנייה של "הרטיטי את לבי" – תיאטרון הקאמרי 2007
    גדי דגון | ישראל

    על השאלה למה היא, אענה לך: היא, ורק היא. לְמַרְאֶהָ אני רוטט, לְמַרְאֶהָ אני אבוד. איך כל העולם המטומטם לא רואה שאין אחרת בלעדיה

    // הרטיטי את לבי

    תמונה מתוך התוכנייה של הצגת הבכורה של "הרטיטי את לבי", בבימוי אודי בן משה, שעלתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 2007.

    בתמונה: מירב גרובר, רובי מוסקוביץ', אסף פריינטא, זיו קלייר.

    צילום: גדי דגון, התמונה מוצגת באדיבות ארכיון התיאטרון הקאמרי.

    קראו עוד על גדי דגון

    לדף ההפקה

  • איור של הדמות אדון גלכטה – "סולומון גריפ" הקאמרי 1981 מאיירת: רותי נבו | ישראל
    איור של הדמות אדון גלכטה – "סולומון גריפ" הקאמרי 1981
    רותי נבו | ישראל

    יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

    משקיפה על הים התיכון בחיוך מאושר,

    כל גיבראלטאר אוהבת את אחותי:

    יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

    ובראש-השנה היא זוכרת גם אותי

    // סולומון גריפ

    איור של דמותו של אדון גְלַכְטֶה, שנוצר על ידי רותי בני עבור תוכניית ההפקה "סולומון גריפ". ההצגה עלתה בשנת 1981, בבימוי חנן שניר בתיאטרון הקאמרי. את הדמות של גכלטה שיחק בהפקה ראובן שפר.

    בהפקה לקחו חלק:
    תפאורה ותלבושות: רות דר
    תאורה: אבי צברי
    מוסיקה: פולדי שצמן
    בהשתתפות: יוסף כרמון, חנה רוט, דבר רייז, אלברט כהן, ראובן שפר
    נגנים: מישה בלכורוביץ, טליה מנזה קלינג, נאוה גפן
     

    קראו עוד על רותי נבו

  • תוכנית עיצוב הבמה של "הילד חולם" - תיאטרון הבימה 1993 מעצב: רוני תורן | ישראל
    תוכנית עיצוב הבמה של "הילד חולם" - תיאטרון הבימה 1993
    רוני תורן | ישראל

    שיעצור הזמן עכשיו, בשיא האושר,
    כי טוב יותר כבר לא יהיה;
    שנהפוך שלושתנו לטבע דומם:
    "הורים מסתכלים על ילד חולם".

    // הילד חולם

    צילום של הבמה: פסי גריש, באדיבות ארכיון תיאטרון הבימה.

    קראו עוד על רוני תורן

    לדף ההפקה

  • מאייר: ליעד שירן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאייר: ליעד שירן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    שְשְש… בני נרדם,
    אל תפריעו לו,
    הוא בורא עכשיו את העולם.
    חוט ריר דק
    נמשך מפיו אל האוקיאנוס,
    וכל היבשות מזה ומזה
    מחכות רק לו;
    כזהו בני,
    על פחות מעולם ומלואו

    הוא לא יחלום.

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן. 

    עיצוב התערוכה: דר לאור

  • תמונה מתוך ההצגה "הקיסר גוק" - בית הספר למשחק גודמן, ישראל 2020 בימוי: אריאל וולף | ישראל
    תמונה מתוך ההצגה "הקיסר גוק" - בית הספר למשחק גודמן, ישראל 2020
    אריאל וולף | ישראל

    יש שתי נשים, שתיהן אמי:

    הנערה שהרתה וילדה אותי, נתנה לי אור ושמחה, את נשימתה החמה על פני לא אשכח;

    והזקנה המטביעה בי עד יום מותי נשיקה של כפור

    // הקיסר גוק

    תמונה מתוך הצגה של המחזה הקיסר גוק בבימוי אריאל וולף, שעלתה בבית הספר למשחק גודמן שבבאר שבע ב-2020.

     

    עוד לקחו חלק בהצגה:

    תלבושות ותפאורה: ליה חוזה

    תאורה: חני ורדי 

    מוזיקה מקורית: שלומי ברטונוב

    שחקנים: דניאל קדוש, נעה אוחיון, אלון בראל, תומר פאר, שיר אשכנזי, אורן אלימלך, עידן ארגוב, עדי שפרן ויארא אזרייק.

     

    צילום: מעיין קאופמן

    קראו עוד על אריאל וולף

  • בלילה נשברים הלבבות. כמו כלי חרסינה עדינים, מצטלצלים לרגע, נסדקים, פוקעים לרסיסים. ומי ידביק?

    // ההולכים בחושך
    ההולכים בחושך | 1992
    ההולכים בחושך | 1992

    בלילה נשברים הלבבות. כמו כלי חרסינה עדינים, מצטלצלים לרגע, נסדקים, פוקעים לרסיסים. ומי ידביק?

    // ההולכים בחושך

    המחזה ההולכים בחושך נכתב על ידי חנוך לוין ב-1992, והוצג לראשונה ב-1998 בתיאטרון הבימה בבימויו של לוין. 

    לדף ההפקה

  • מאיירת: מיטל יונתן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאיירת: מיטל יונתן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    מרוּקן ממחשבה ורגש, מרַכז חיי בבוהן נעה מעלה-מטה בתוך הנעל; אלמלא נדנוד הבוהן, במה הייתי ממלא את מרחבי הציפייה? "ואיך החיים?" תשאלו, "תודה, מזיזים בוהן"

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם-  סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.


    עיצוב התערוכה: דר לאור

  • תמונה מתוך "קרום" – תיאטרון הקאמרי 2000 צילום: גדי דגון | ישראל
    תמונה מתוך "קרום" – תיאטרון הקאמרי 2000
    גדי דגון | ישראל

    ככל שיותר רע לי, יותר ויותר אני דבק בחיים. כמו זבוב בזוהמה

    // קרום

    צילום מתוך ההצגה "קרום", בבימוי מיכאל גורביץ', שעלתה בשנת 2000 בתיאטרון הקאמרי.

     

    עוד לקחו חלק בהצגה:

    תפאורה ותלבושות: רות דר

    תאורה: פליס רוס

    מוסיקה: ערן דינור

    בהשתתפות: רמי ברוך, דבורה קידר, עזרא דגן, יצחק חזקיה, מוטי כץ, חנה רוט, אדוה עדני, אבי פניני, רוזינה קמבוס, חרות אשכנזי, מורדי גרשון, אבי טלמין, יניב חיים, יוסי פרשיץ, גור עזיקרי, אלינור אהרון.

    נגנים: שירי לקס-סלטקין, תובל פטר, שירה אפשטיין/ ניצן ברתנא/ ניצן ויגורוביץ'/ מאי חומה.

    קראו עוד על גדי דגון

  • ציטוט מתוך "הילד חולם" שחקן: סטפן רודרי (Steffan Rhodri) | בריטניה
    ציטוט מתוך "הילד חולם"
    סטפן רודרי (Steffan Rhodri) | בריטניה

    והרי תוכלי! והרי תחיי גם אם ימות! והרי תנשמי ותאכלי ותתרחצי ותפרישי הפרשות! תחיי בלי בנך, תחיי! וזה כל העניין, זה מה שמשפיל כל-כך: שאנו יכולים להמשיך לחיות בלי היקר לנו מכל.

    // הילד חולם

    תרגום לאנגלית: ג'סיקה כהן ואבן פלנברג

    You will breathe and eat and bathe and excrete! You will live without your son, you will! And that’s the whole matter, that’s what is so humiliating: that we can keep on living without that which is dearest of all.
    // The Child Dreams
    Translation: Jessica Cohen and Evan Fallenberg

    קראו עוד על סטפן רודרי (Steffan Rhodri)

    למידע נוסף Hanoch Levin: Selected Plays One

  • תמונה מתוך "חפץ" - תיאטרון הקאמרי 1996 בימוי: אילן רונן | ישראל
    תמונה מתוך "חפץ" - תיאטרון הקאמרי 1996
    אילן רונן | ישראל

    מה אתה עומד לי פה על המרפסת כמו מאושר ממשפחת המאושרים?! מה אתם מעמידים פנים, כולכם, שאצלכם הכל בסדר?!

    הרי אי אפשר לשאת את זה, הרי הצביעות הנוראה הזאת תשמיד לי את הלב! אתם, כנופיות פצועים ומתמוטטים, לא נותנים למאושרים את הזכות האלמנטרית של אדם מאושר - לראות את האומלל אומלל.

    למה להם להיות מאושרים, אם כל אומלל נראה ומתנהג כמוהם?! טישטשתם את התחומים, הרסתם את הסדר הטוב! ולמה הממשלה מאשרת דברים כאלה, הייתי רוצה לדעת! ממשלה אומללה! אני אומר לך שלא אנוח עד שאעמיד אתכם במקומכם, וכל המסכנות שלך ושל אחיך לאומללות תיראה ברור על הפנים שלכם, והחרפה תנמיך אתכם ארצה, שנדע סוף סוף, אחת ולתמיד, מי אומלל ומי מאושר! העונג בשורה אחת, והכאב בשורה שניה! החיוך בשורה אחת, והצעקה בשורה שניה! כי יש גבול לאנרכיה! ועל כן אני פונה אליכם, אומללים בכלל וחפץ בפרט: תפסו את מקומכם! ראש למטה, כתפיים שמוטות, ואף מלה! אף מלה לאדם מאושר! אומללים בני-זונות, הסירו ידיכם המטונפות מן האושר!

    // חפץ

    תמונה מתוך ההצגה "חפץ" שעלתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1996, בבימוי אילן רונן.

    בתמונה: קרן מור ואבי טרמין.

     

    מתוך תכניית ההצגה:

    "ויכוח"
    בערב התנהל ויכוח: המת מה? חש ומש, חש ולא מש, מש ולא חש, או לא חש ולא מש? זה אמר כך וזה אמר כך. אחד גמע תה והזיע ואמר חש ולא מש. שני לגם בעיניים נוגות ואמר מש ולא חש. שלישי ערה גמיעות גדולות ומתונות ואמר לא מש ולא חש. רביעי שיאמר גם חש וגם מש לא היה, וחבל, כי אז היו מתמצות כל האפשרויות. לשלישי היה הכי טוב, אמר את הצפוי ובמתינות. השני עורר הכי הרבה רוגז: איך זה מש? ראית מת מש? והוא תקע עיניים נוגות והתעקש: מש. התעקש סתם. בכלל, דיברו סתם, לאיש לא היו אסמכתאות לכולם, דיברו כדי לדבר, זה אמר וזה אמר, המוות נראה רחוק ועיוני, והיה תה. אחר כך השתרר שקט. קודם דיברו, כעת ישנו ונחרו. // חנוך לוין

    עוד לקחו חלק בהצגה:
    תפאורה ותלבושות: בוקי שיף
    מוסיקה: ערן דינור
    תאורה: פליס רוס
    שחקנים: יעקב כהן, יוסף כרמון, תיקי דיין, יונתן צ'רצ'י, קרן מור, אבי טרמין, יצחק חזקיה, מירב גרובר

    קראו עוד על אילן רונן

  • תוכנית עיצוב הבמה של ההצגה "אשכבה" - סין 2019 מעצב: רוני תורן | ישראל
    תוכנית עיצוב הבמה של ההצגה "אשכבה" - סין 2019
    רוני תורן | ישראל

    אילו בכיתי, אדוני, היה קל יותר לעולם. היו אומרים: "יש עוול, אך יש גם פורקן"

    // אשכבה

    רוני תורן על עיצוב תוכנית הבמה להפקה "אשכבה" שעלתה בבייג'ין, סין ב-2019:

    "ביולי 2019 עלתה בבייג'ין, באולם פולי (מעל 1500 מקומות) הפקת "אשכבה" –מאת חנוך לוין. הפקה סינית (בסינית) שהיו שותפים לה יזמים ומפיקים סינים, שורה של שחקנים סינים בכירים, ויוצרים ישראלייםיאיר שרמן הבמאיפולינה אברמוב מעצבת הבגדים, נדב ברנעמעצב התאורה, ואלדד לידור המוסיקאי. חבורה נפלאה. 

    הדרך מתל אביב לבייג'ין הייתה ארוכה ומפותלת הרבה מכפי שחשבנו - ובין הסקיצות הראשונות עד להצגת הבכורה עברנו לא מעט מודלים, שרבוטים, שרטוטים, משברים, תחנות ותלאות."

    קראו עוד על רוני תורן

    לדף ההפקה

  • ציטוט מתוך "אשכבה" שחקן: ני דאהונג (Ni Dahong) | סין
    ציטוט מתוך "אשכבה"
    ני דאהונג (Ni Dahong) | סין

    בעולם שלנו צוחק זה שעוד לא בוכה

    // אשכבה

    קראו עוד על ני דאהונג (Ni Dahong)

    לדף ההפקה

  • מלכת אמבטיה 2020 מעצב ומפתח: עומר אלון | פרויקט גמר תקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מלכת אמבטיה 2020
    עומר אלון | פרויקט גמר תקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    אך נומה ילד, אל תפחד,
    הרי המלכות היא שלמה,
    לרוב הדודים יש רק רגל אחת,
    אבל המלכות היא שלמה,
    וכל הדודות מסביב לבור
    מחכות לך, ילד גיבור,
    אבל המלכות היא שלמה.

    // מלכת אמבטיה

     

    "מלכת אמבטיה 2020" הוא אתר אינטראקטיבי המגיש מחדש את קטעי ההצגה. "50 שנה לאחר העלאת (והורדת) ההצגה "מלכת אמבטיה" של חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי, הטקסטים והמסרים הסאטירים עדיין רלוונטים", הסביר עומר, "בפרויקט בחנתי את המרחב שבין המחזה הכתוב למופע הבימתי, וכניסתו של המחזה לעולם אינטראקטיבי." 

    האתר נבנה במסגרת פרויקט הגמר בלימודים בתוכנית המשולבת של מדעי המחשב באוניברסיטה העברית ולימודי תקשורת חזותית בבצלאל. הפרויקט מציג מרחב של שיטוט תלת מימדי, המשלב את טקסט המחזה יחד עם הקלטות מההצגה המקורית, לצד דימויים חדשים ומקוריים. 

     

    פיתוח, עיצוב וקוד: עומר אלון הנחיה: בן לב ייעוץ טכני: צח וינברג

    מוזמנים לצפות בתהליך העבודה על הפרויקט כאן

     

    קראו עוד על עומר אלון

  • מאיירת: נחלה שטרן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאיירת: נחלה שטרן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    הביתה" - מלה יפה, הרבה משמעויות לה. מפה צחורה, לחמנייה, נקניק. "הביתה" - אומר המַלָח בים, "הביתה" - הנשמה לבוראה.

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם -  סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.


    עיצוב התערוכה: דר לאור

     

  • השופט למקה, "הרטיטי את לבי" – תיאטרון הקאמרי 2007 שחקן: רמי ברוך | ישראל
    השופט למקה, "הרטיטי את לבי" – תיאטרון הקאמרי 2007
    רמי ברוך | ישראל

    ואם ישאלו אותי פעם: היכן היתה תמצית חייך? אענה: לחכות מתחת לחלון שלה ברעדת הלב ובלי תקווה שם, שם היו החיים, רק שם!

    // הרטיטי את לבי

    רמי ברוך בתפקיד השופט למקה. 

    מתוך התוכנייה של הצגת הבכורה של "הרטיטי את לבי", בבימוי אודי בן משה, שעלתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 2007.

    צילום: גדי דגון, התמונה מוצגת באדיבות ארכיון התיאטרון הקאמרי.
     

    קראו עוד על רמי ברוך

    לדף ההפקה

  • ציטוט מתוך "סלומון גריפ" זמר, יוצר ופסנתרן: שלומי שבן | ישראל
    ציטוט מתוך "סלומון גריפ"
    שלומי שבן | ישראל

    אני אוהב להיות קרוב לקהל שלי. אני אוהב להרגיש שאנחנו ביחד. שאני ואתם בתוך אותו בוץ.

    // סולומון גריפ

    קראו עוד על שלומי שבן

  • הלילה רוקם סיוטים, ואור היום מגשים אותם.

    // שוזס ובז'ז'ינה
    שוזס ובז'ז'ינה | 1992
    שוזס ובז'ז'ינה | 1992

    הלילה רוקם סיוטים, ואור היום מגשים אותם.

    // שוזס ובז'ז'ינה

    המחזה הועלה לראשונה בשנת 2012 בתיאטרון מיקרו הירושלמי בבימויה של אירינה גורליק.

  • מאיירת: נגה לבני | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאיירת: נגה לבני | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    אהה, היכולת של הילד
    לגעת עד המקום
    הכי כמוס בתוכנו.
    כאילו היו הילדים
    ריקמתנו הפנימית
    הכי דקה, הכי כואבת.
    כאילו שם, בילדוּת,
    היה הטעם, ואבד

    // הילד חולם

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.

    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים. 

    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון. 

    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.

    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן. 

    עיצוב התערוכה: דר לאור

  • איור של הדמות ברמלי – "סולומון גריפ" הקאמרי 1981 מאיירת: רותי נבו | ישראל
    איור של הדמות ברמלי – "סולומון גריפ" הקאמרי 1981
    רותי נבו | ישראל

    טוב לי, נוח לי,
    נוח לי, טוב לי,
    אני מאושר עד לדמעות,
    אקפוץ באמבטיה, אתקע לי נוד.
    החיים יפים והנחת ארוכה
    כשלבך משחק 75 בדקה

    // סולומון גריפ

    איור של דמותו של ברמלי, שנוצר על ידי רותי בני עבור תוכניית ההפקה "סולומון גריפ". ההצגה עלתה בשנת 1981, בבימוי חנן שניר בתיאטרון הקאמרי. את הדמות של ברמלי שיחק בהפקה אלברט כהן.

    בהפקה לקחו חלק:
    תפאורה ותלבושות: רות דר
    תאורה: אבי צברי
    מוסיקה: פולדי שצמן
    בהשתתפות: יוסף כרמון, חנה רוט, דבר רייז, אלברט כהן, ראובן שפר
    נגנים: מישה בלכורוביץ, טליה מנזה קלינג, נאוה גפן
     

    קראו עוד על רותי נבו

  • ציטוט מתוך "הפטריוט" שחקנית: פיפה ניקסון (Pippa Nixon) | אנגליה
    ציטוט מתוך "הפטריוט"
    פיפה ניקסון (Pippa Nixon) | אנגליה

    ברוכים הבאים בבית המושל הצבאי של בית ג'רג'ור.

    הוראות ביטחון:
    עובר אדם ברחוב ומעיף מבטים עצבניים לצדדיו ולאחוריו – ייחשד כמחבל ערבי.
    עובר אדם ברחוב ומביט קדימה בנחת – ייחשד כמחבל ערבי קר-רוח.
    עובר אדם ברחוב ומביט השמימה – ייחשד כמחבל ערבי דתי.
    עובר אדם ברחוב ומבטו מושפל – ייחשד כמחבל ערבי ביישן.
    עובר אדם ברחוב ועיניו עצומות – ייחשד כמחבל ערבי מנומנם.

    לא עובר אדם ברחוב – ייחשד כמחבל ערבי חולה.
    כל החשודים המנויים לעיל ייעצרו. במקרה של נסיון הימלטות, תיירה יריית אזהרה באוויר. הגופה תועבר למכון הפאתולוגי.

    תרגום לאנגלית: נעמן תמוז

    // הפטריוט

    Welcome to the Beit Jarjur military governor’s residence.

    Security instructions:
    A man walking down the street glancing nervously from side to side and over his shoulder – shall be suspected of being an Arab terrorist.
    A man walking down the street looking calmly ahead of him – shall be suspected of being a level-headed Arab terrorist.
    A man walking down the street looking up at the sky – shall be suspected of being a religious Arab terrorist.
    A man walking down the street staring at the ground – shall be suspected of being a shy Arab terrorist.
    A man walking down the street with his eyes shut – shall be suspected of being a drowsy Arab terrorist.
    A man not walking down the street – shall be suspected of being a sick Arab terrorist.
    All the suspects listed above shall be arrested. In the event of an attempted escape, a warning shot will be fired in the air. The body will be taken to the forensic institute.


    Translation: Naaman Tammuz

     

    קראו עוד על פיפה ניקסון (Pippa Nixon)

  • תמונה מתוך ההצגה "שיץ" - תיאטרון הקאמרי 1989 צילום: ישראל הרמתי | ישראל
    תמונה מתוך ההצגה "שיץ" - תיאטרון הקאמרי 1989
    צילום: ישראל הרמתי | ישראל

    זמנים קשים, שְׁפְּרָכְצִי בתי, סגרי את הישבן בבית - רצוי בכספת  -גברים רעבים משוטטים ברחוב. עם גרזן, הם יגמרו לך את התוּחס פילה ולך לא יישאר מה להציע כשיבוא סוף-סוף הגבר שלך

    // שיץ

    תמונה מתוך ההצגה שיץ שעלתה ב-1989 בתיאטרון הקאמרי בבימוי אהרון אלמוג.

    מתוך התכנייה של ההצגה:

    "שיץ"

    תאוות-בצע ותאוות-בשר, בולענות ודורסנות במשפחה ישראלית בין המלחמות, עם אתנחתות-רגש קלות במלחמות עצמן.

    צשה דוחפת את שפרכצי בתה לבלוע חתן. שפרכצי פוגשת את צ'רכס ורוצה לבלעו. צ'רכס משתוקק לבלוע את שפרכצי יחד עם הונו של אביה פפכץ. פפכץ, שבלע עד היום שש-מאות פרות, מחשב לבלוע גם את חתנו צ'רכס. שפרכצי וצ'רכס בולעים זה את זו, ומתכננים להקיא את פפכץ. צשה מוכנה לעזור להקיא את פפכץ בעלה בתנאי שיותן לה לבלוע נכדים ופרופסור מלוס אנג'לס. צ'רכס ושפרכצי מוכנים לבלוע את צשה כאמצעי להקאת פפכץ, ואחר כך מתכוונים להקיא גם אותה. מלחמה פורצת ובועלת בליעה גדולה. צ'רכס בולע את קיא המלחמה. ועוד מעט ויבלע גם את עסקי פפכץ המוקא. מלחמה נוספת פורצת, ובולעת, הפעם, גם את צ'רכס. פפכץ, אבי המשפחה, בולע את כל המתים, וקם ועומד על רגליו. // חנוך לוין

    עוד לקחו חלק בהצגה:
    תפאורה ותלבושות: רוני תורן
    מוסיקה: שוש רייזמן
    תאורה: שולי זיו אסולין
    שחקנים: זהרירה חריפאי, תחיה דנון, אבנר חזקיהו ויצחק חזקיהו

    קראו עוד על אהרון אלמוג

    צילום: ישראל הרמתי, התמונה מוצגת באדיבות ארכיון תיאטרון הקאמרי

  • עיצוב התלבושת של האשה שנולדה לאהבה מתוך "הילד חולם" – תיאטרון הבימה 1993 מעצב: רוני תורן | ישראל
    עיצוב התלבושת של האשה שנולדה לאהבה מתוך "הילד חולם" – תיאטרון הבימה 1993
    רוני תורן | ישראל

    ילד. תמצית חיינו. הגביש.
    ישן, מהי עולמות מתמוטטים סביבו
    והוא שקוע, מקופל בתוך בועת חלומותיו,
    נושם קצובות, כאילו מעניק בנשימתו
    איזה סדר ומובן לתוהו של חיינו

    // הילד חולם

    התלבושת עוצבה עבור הצגת הבכורה של המחזה, שעלתה ב-1993 בתיאטרון הקאמרי בבימוי חנוך לוין.

    צילום מתוך ההצגה: פסי גירש, התמונה מוצגת באדיבות ארכיון הבימה.

    קראו עוד על רוני תורן

    לדף ההפקה

  • כל צעד שאני עושה הוא גזר-עץ נוסף למדורת חרטותי

    // מבויש עד תום
    מבויש עד תום | 1990
    מבויש עד תום | 1990

    כל צעד שאני עושה הוא גזר-עץ נוסף למדורת חרטותי

    // מבויש עד תום
  • מאיירת: ניצן לנגנס | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאיירת: ניצן לנגנס | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    "הביתה" - מלה יפה, הרבה משמעויות לה. מפה צחורה, לחמנייה, נקניק. "הביתה" - אומר המַלָח בים, "הביתה" - הנשמה לבוראה.

    // מתאבל ללא קץ
  • פוסטר של ההצגה "הילד חולם" - מקדוניה הצפונית 2019 צילום: אלכסנדר בונבסקי (Aleksandar Bunevski) | מקדוניה הצפונית
    פוסטר של ההצגה "הילד חולם" - מקדוניה הצפונית 2019
    צילום: אלכסנדר בונבסקי (Aleksandar Bunevski) | מקדוניה הצפונית

    אי, ילדים, נולדתם לשבור לנו
    את הלב. אנשים קטנים שכמותכם,
    גמדים מצחיקים עם תחפושות משונות,
    סהרורים, תמימים, שואלי שאלות מטורפות,
    שוברי צלחות, מרטיבי מכנסיים,
    קופים קופצים ורצים, קמים ונופלים,
    גונבי ממתקים ללא גבול וקץ - נולדתם לפרוט על מיתרינו הכי כמוסים,
    נולדתם שלא נוכל לעמוד בפניכם,
    נולדתם פשוט לשבור לנו את הלב.

    // הילד חולם

    ההצגה עלתה בשנת 2019 בתיאטרון The National Theater of Bitola שבעיר ביטולה שבמקדוניה הצפונית, בבימוי הבמאי הישראלי איתי דורון.

    קראו עוד על איתי דורון

    לדף ההפקה

  • ביג טוכעס אנימציה: רוני שלו וגיל מיכלביץ' | המחלקה לאמנויות המסך בצלאל, ישראל
    ביג טוכעס
    אנימציה: רוני שלו וגיל מיכלביץ' | המחלקה לאמנויות המסך בצלאל, ישראל

    למטה למטה, בקצה הגב,
    פורח ישבן תפארת,
    חריץ ענוג ומשני עבריו
    כדורַיים בצבע ורד.
    משחר ימי אותי ילווה,
    נחבא אל תוך שמלתי;
    באשר אלך, באשר אפנה,
    הולך ביג תוחס אתי.
    שאפתי כל חיי להמריא
    למעלה, ברוח נשגבת,
    אך מן הפסנתר עלה רק שירי
    ואני בכסא עוד יושבת,
    כי זה הישבן, רק למטה רוצה,
    יובילני אל בור-התחתית;
    באשר אלך, באשר אפנה
    הולך ביג תוחס אתי.

    // יעקובי ולידנטל [שם זמני]

    מפתיע, ואולי לא, כמה חופשי יכול להיות הביטוי האנימטיבי לציטוטים של חנוך.
    מערכת היחסים שבין התמונה
    , למילה הכתובה מועצם בפרויקטים שנוצרו במסגרת קורס האנימציה בשנה ב' בבצלאל.
    לסטודנטים ניתנו כמה ציטוטים של חנוך
    , ועליהם היה ליצור סרטים המתבססים עליהם.
    מכיוון שכמות הציטוטים היתה מוגבלת במכוון
    , היה זה מעניין הרבה יותר לגלות את העושר היצירתי, הכיוונים השונים, והאינטרפרטציה האישית שהפרויקטים זכו להם.
    הפרויקטים המופיעים כאן הופקו במסגרת שני קורסים במהלך השנים
    2018 ו-2019 ונעשה ברובו בזוגות.

    מנחה הקורס: שרון גזית

     

  • ציטוט מתוך "אשכבה" שחקנית: סאן לי (Sun Li) | סין
    ציטוט מתוך "אשכבה"
    סאן לי (Sun Li) | סין

    אילו בכיתי, אדוני, היה קל יותר לעולם. היו אומרים: "יש עוול, אך יש גם פורקן".

    // אשכבה

    קראו עוד על סאן לי (Sun Li)

    לדף ההפקה

  • מאיירת: ירדן קידר | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאיירת: ירדן קידר | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    מרוּקן ממחשבה ורגש,
    מרַכז חיי בבוהן נעה
    מעלה-מטה בתוך הנעל;
    אלמלא נדנוד הבוהן,
    במה הייתי ממלא
    את מרחבי הציפייה?
    "
    ואיך החיים?" תשאלו,

    "תודה, מזיזים בוהן".

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.

    עיצוב התערוכה: דר לאור

     

  • צילום מתוך "אורזי מזוודות" – תיאטרון הקאמרי 2011 בימוי: אודי בן-משה | ישראל
    צילום מתוך "אורזי מזוודות" – תיאטרון הקאמרי 2011
    אודי בן-משה | ישראל

    אמא, את היית האחרונה שחצצת ביני ובין המוות

    // אורזי מזוודות

    צילום מתוך ההצגה "אורזי המזוודות", בבימוי אודי בן-משה, שעלתה בשנת 2011 בתיאטרון הקאמרי.

     

    עוד לקחו חלק בהצגה:
    תפאורה: רות דר
    תלבושות: עפרה קונפינו
    תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
    מוסיקה: קרן פלס

    בהשתתפות: עזרא דגן, רוזינה קמבוס, תמר קינן, אודליה מורה-מטלון, רבקה מיכאלי, דרור קרן, אבי טרמין, אוהד שחר, גילת אנקורי, אבי גרייניק, חנה מרון, אסתי קוסוביצקי, אודי רוטשילד, יואב לוי, אנדריאה שוורץ, שלומי אברהם, אילנה באואר, מוטי כץ, רובי מוסקוביץ', ושירי גדני.
    נגנים: סלעית להב, אבנר קלמר, מיה בלזיצמן, מיקי ורשאי וקרן פלס. 


    צילום: גדי דגון, התמונה מוצגת באדיבות ארכיון התיאטרון הקאמרי.
     

    קראו עוד על אודי בן-משה

  • אכן פרדוקס הוא זה: מה גדולה היא קטנות האדם!

    // אִישְׁ'ל ורוֹמַנְצקָה
    אִישְׁ'ל ורוֹמַנְצקָה | 1983
    אִישְׁ'ל ורוֹמַנְצקָה | 1983

    אכן פרדוקס הוא זה: מה גדולה היא קטנות האדם!

    // אִישְׁ'ל ורוֹמַנְצקָה

    הטקסט נכתב כפרוזה בשנת 1983, ועובד להצגת תיאטרון מוזיקלית על ידי יוסי בן נון ודרור קרן בשנת 2019.

    לדף ההפקה

  • פוסטר של "ההולכים בחושך" – בית הספר למשחק סמינר הקיבוצים 2021 מאייר: אייל חירורג | ישראל
    פוסטר של "ההולכים בחושך" – בית הספר למשחק סמינר הקיבוצים 2021
    מאייר: אייל חירורג | ישראל

    אני רק המספר של הסיפור הזה. אין לי רוח, אוויר, אין לי כוח להזיז אפילו פירור

    // ההולכים בחושך

    פוסטר ההצגה של "ההולכים בחושך", בבימוי טל ברנר, שעלתה בבית הספר למשחק סמינר הקיבוצים בשנת 2021. 

    עוד לקחו חלק בהפקה:
    עיצוב תפאורה:  אדם קלר
    מוזיקה מקורית: איתמר גרוס
    עיצוב תנועה: אריאל וולף
    עיצוב תלבושות: יהודית אהרון
    עיצוב תאורה: רותם אלרואי
    מפיק, עוזר במאית: עומר בולנז'ר כהן

    בהשתתפות: ליאור אביבי, כרמל אבידן, יהונתן בסון, הילה גודעי, דני הרציאנו, יניב וינוגרדסקי, רון יגרמן, אדוה לוי, יעל סדן, איתי סמו, יהל פפו, גאיה קלם, יובל קרסל, אסף שורק, גילי גנני, קובי זיסלין, גל יעקובוביץ', איתי פורת.
     

  • אח אנימציה: עודד השג, איתי נתן | המחלקה לאמנויות המסך בצלאל, ישראל
    אח
    אנימציה: עודד השג, איתי נתן | המחלקה לאמנויות המסך בצלאל, ישראל

    לאודי יש אח,
    שמו דודי.
    לדודי יש אח,
    שמו אודי.
    ישבו אח ואח
    בחורף ליד האח,
    שיחקו שח,
    שמעו באך,
    פתאום אחד
    נאנח:
    "אח, לו היה
    עוד אח!"
    לפתע במטבח
    אבא – טרח! –
    באמצע האוכל צנח.
    אמא צווחת:
    "אמבולנס!"
    עשר דקות,
    צלצול בדלת –
    אלונקה, ולידה,
    בחלוק לבן, אח.
    הנה, כך
    קיבלו אודי ודודי
    עוד אח.

    – האח!

    //

    מפתיע, ואולי לא, כמה חופשי יכול להיות הביטוי האנימטיבי לציטוטים של חנוך.
    מערכת היחסים שבין התמונה
    , למילה הכתובה מועצם בפרויקטים שנוצרו במסגרת קורס האנימציה בשנה ב' בבצלאל.
    לסטודנטים ניתנו כמה ציטוטים של חנוך
    , ועליהם היה ליצור סרטים המתבססים עליהם.
    מכיוון שכמות הציטוטים היתה מוגבלת במכוון
    , היה זה מעניין הרבה יותר לגלות את העושר היצירתי, הכיוונים השונים, והאינטרפרטציה האישית שהפרויקטים זכו להם.
    הפרויקטים המופיעים כאן הופקו במסגרת שני קורסים במהלך השנים
    2018 ו-2019 ונעשה ברובו בזוגות

    מנחה הקורס: שרון גזית

     

  • מאיירת: היבא שחתות | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאיירת: היבא שחתות | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    הנה באים ימי הקיץ המתוק,
    שטופי שמחה אנחנו מחכים,
    היום ארוך, הלילה עוד רחוק,
    אך כבר אנחנו מתחילים לדאוג:
    היספיק לנו הקיץ? היספיקו החיים?

    // הילד חולם

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.

    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים. 

    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון. 

    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.

    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן. 

    עיצוב התערוכה: דר לאור

  • פוסטר של ההצגה "יעקובי ולידנטל" - פולין 2014 צילום: מגדה הויקל (Magda Hueckel) | פולין
    פוסטר של ההצגה "יעקובי ולידנטל" - פולין 2014
    מגדה הויקל (Magda Hueckel) | פולין

    רוצים בי. יש מי שיבכה אחרי הארון שלי. יש, יש בכי, רבותי. כבר אין לי סבלנות לחכות, הלוואי שאמות שעה אחרי החתונה.

    // יעקובי ולידנטל [שם זמני]

    ההצגה בויימה על ידי מרסין הייקנר (Marcin Hycnar), בתיאטרון Teatr Powszechny ועלתה לראשונה ב-2014.

    קראו עוד על מגדה הויקל (Magda Hueckel)

    לדף ההפקה

  • טריילר של ההצגה "רצח" - גרמניה 2015 בימוי: דדי ברון | ישראל
    טריילר של ההצגה "רצח" - גרמניה 2015
    דדי ברון | ישראל

    מי לא רוצה להתעלס,
    מי לא רוצה להתחתן,
    מי לא רוצה יין, מוזיקה?
    מי, לאחר שרצח, לא רוצה
    לעדור את גינתו
    וללטף את ראשי ילדיו?

    // רצח

    הפקה של התיאטרון הגרמני שפילהאוס דיסלדורף, בבימויה של הבמאית הישראלית דדי ברון, שעלתה בשנת 2015.

    קראו עוד על דדי ברון

    לדף ההפקה

  • את לא כבירה כל-כך, אני לא ננסי כל-כך, זו הצרה - האמצע. האמצע יהרוג אותנו

    // נכנע ומנוצח
    נכנע ומנוצח | 1986
    נכנע ומנוצח | 1986

    את לא כבירה כל-כך, אני לא ננסי כל-כך, זו הצרה - האמצע. האמצע יהרוג אותנו

    // נכנע ומנוצח
  • הצצה לחזרות של "אשכבה" - סין 2019 צילום: יאניאנסקי | סין
    הצצה לחזרות של "אשכבה" - סין 2019
    צילום: יאניאנסקי | סין

    החיים הוליכו אותי, ואני הלכתי. עמדתי בתור הארוך לקבל את חופן הסוכר שלי, השורה היתה ארוכה, ותורי לא הגיע.

    // אשכבה

    צילום מתוך החזרות להפקה הסינית של אשכבה, בבימוי יאיר שרמן, סין 2019.
    בתמונה השחקנים הסינים סאן לי (Sun Li) וני דאהונג (Ni Dahong).
     

    לדף ההפקה

  • טריילר של ההצגה "הילד חולם" - מקדוניה הצפונית 2019 בימוי: איתי דורון | ישראל
    טריילר של ההצגה "הילד חולם" - מקדוניה הצפונית 2019
    איתי דורון | ישראל

    לא טוב שיש למישהו פנים,
    לא טוב לפגוש את מבטו
    ליותר מהרף-עין.
    פתאום אתה מכיר אותו, לעזאזל,
    פתאום עומד מולך אדם

    // הילד חולם

    ההצגה הילד חולם עלתה בתיאטרון - National Theatre Bitola, שבעיר ביטולה, מקדוניה הצפונית, בשנת 2019 בבימויו של הבמאי הישראלי איתי דורון.

    קראו עוד על איתי דורון

    לדף ההפקה

  • מאייר: גולן נר גאון | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאייר: גולן נר גאון | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    שְשְש... בני נרדם, אל תפריעו לו, הוא בורא עכשיו את העולם. חוט ריר דק נמשך מפיו אל האוקיאנוס, וכל היבשות מזה ומזה מחכות רק לו; כזהו בני, על פחות מעולם ומלואו הוא לא יחלום. שְשְש... בני נרדם, אל תפריעו לו, הוא בורא עכשיו את העולם.

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם-  סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.
    עיצוב התערוכה: דר לאור

     

  • מאייר: יובל פארמן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאייר: יובל פארמן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    שְשְש... בני נרדם, אל תפריעו לו, הוא בורא עכשיו את העולם. חוט ריר דק נמשך מפיו אל האוקיאנוס, וכל היבשות מזה ומזה מחכות רק לו; כזהו בני, על פחות מעולם ומלואו הוא לא יחלום. שְשְש... בני נרדם, אל תפריעו לו, הוא בורא עכשיו את העולם.

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.


    עיצוב התערוכה: דר לאור

  • ציטוט מתוך "אשכבה" שחקן: מוני מושונוב | ישראל
    ציטוט מתוך "אשכבה"
    מוני מושונוב | ישראל

    בעולם שלנו צוחק זה שעוד לא בוכה

    // אשכבה

    קראו עוד על מוני מושונוב

    לדף ההפקה

  • מאייר: טל פרידלנדר | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאייר: טל פרידלנדר | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    הנה אנחנו, וכל העסק
    הוא נורא פשוט.
    הרגע שבין זריקת הכדור למעלה
    לבין צניחתו בחזרה.
    זה הרגע. כאן מתמצה הכל.
    איך ייפול? לאיזה צד?
    מי יתפוס אותו?

    זה הרגע! זה הרגע!

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.

    עיצוב התערוכה: דר לאור

     

  • איור: רוי סיגל | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    איור: רוי סיגל | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    הביתה" - מלה יפה, הרבה משמעויות לה. מפה צחורה, לחמנייה, נקניק. "הביתה" - אומר המַלָח בים, "הביתה" - הנשמה לבוראה

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.

    עיצוב התערוכה: דר לאור
     

  • עיצוב תלבושות של ההצגה "רומנטיקאים" - תיאטרון הקאמרי 2002 מעצב: רוני תורן | ישראל
    עיצוב תלבושות של ההצגה "רומנטיקאים" - תיאטרון הקאמרי 2002
    רוני תורן | ישראל

    כולנו רוצים שאלוהים יעשה עבורנו את המלאכה וישים לזה קץ בזמן.

    // רומנטיקאים

    צילום התמונה מההצגה: גדי דגון, באדיבות תיאטרון הקאמרי.

    קראו עוד על רוני תורן

    לדף ההפקה

  • פוסטר של ההצגה "אשכבה" - סין 2019 יאניאנסקי (Janjanski) | סין
    פוסטר של ההצגה "אשכבה" - סין 2019
    יאניאנסקי (Janjanski) | סין

    אלוהים אדירים, אין אף אחד בעולם שלפניו אוכל לשוחח על היגון שלי?

    // אשכבה

    פוסטר של ההצגה אשכבה, בבימוי יאיר שרמן, שעלתה בבכורה בבייג'ין, סין בשנת 2019.

    בתמונה: השחקן הסיני ני דאהונג (Ni Dahong). | צילום: יאניאנסקי (Janjanski)

    לדף ההפקה

  • מה אני? צלופח, שמרוב התפתלויות תופסים אותי לפעמים גם ישר.

    // הנאחזים
    הנאחזים | 1996
    הנאחזים | 1996

    מה אני? צלופח, שמרוב התפתלויות תופסים אותי לפעמים גם ישר.

    // הנאחזים

    הטקסט נכתב בשנת 1993, ומעולם לא הועלה עדיין על הבמה.

  • ציטוט מתוך השיר "מה אכפת לציפור" זמר, יוצר וסופר: ערן צור | ישראל
    ציטוט מתוך השיר "מה אכפת לציפור"
    ערן צור | ישראל

    אדם שר שירים כי העץ הוא ירוק,
    אדם שר שירים כי הים הוא עמוק,
    אם תעוף הציפור, לא ישיר עוד שירים,
    מה איכפת לציפור אם ישיר או ישתוק.

    // מה איכפת לציפור

    קראו עוד על ערן צור

  • תוכנית עיצוב הבמה של ההצגה "הנשים האבודות מטרויה" - תיאטרון הקאמרי 1984 מעצב: רוני תורן | ישראל
    תוכנית עיצוב הבמה של ההצגה "הנשים האבודות מטרויה" - תיאטרון הקאמרי 1984
    רוני תורן | ישראל

    כמו שני פרצופים לו, לגבר: האחד,

    פני התינוק החלקים, המתרפקים על חזה אמו,

    מבקש חלב, ממתק, לטיפה, כאילו כל עולמו תלוי

    בקורט אהבה. והשני, פרצוף החייל השב מן המלחמה,

    מפוחם, משוח דם, מתנפל על האשה, שלל ביזתו,

    קורע את בשרה בשנאה איומה ונהמה צרודה,

    כאילו ביקש לכבות בו איזו דליקה יוקדת

    שהוא עצמו אינו יודע את פישרה

    // הנשים האבודות מטרויה

    צילום במת ההצגה: רחל הירש. התמונה באדיבות ארכיון תיאטרון הקאמרי.

    קראו עוד על רוני תורן

    לדף ההפקה

  • מאייר: ליאור בר נוי | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאייר: ליאור בר נוי | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    אתה פותח חלון, רואה משהו באקראי,
    עלה מתנדנד על עץ, לטאה דוממת בשמש,
    או ריח פריחה מכה בנחיריך, ופתאום,
    כמו ברק, מואר בך רגע קסום מן הילדות,
    אתה מנסה להיאחז בו, כי אתה יודע,

    שם היו החיים באמת, רק שם…

    // מתאבל ללא קץ

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן. 

    עיצוב התערוכה: דר לאור

  • טריילר של ההצגה "רווקים ורווקות" - תיאטרון גשר 2019 בימוי: עמית אפשטיין | ישראל
    טריילר של ההצגה "רווקים ורווקות" - תיאטרון גשר 2019
    עמית אפשטיין | ישראל

    אין חתונה. האושר חיכה לי מעבר לדלת ופרח. במו ידי. שטות. מצד אחד חבל. מצד שני מילא. ומה מכריע? להקים בית, משפחה, לצוד יתושים ליד אשה מתקנת גרביים? או להזות לי בודד וחופשי על ישבני נשים כאוות נפשי? מה נכון, מה אמיתי יותר? מה פה החלום ומה המציאות? מה רציני, מה שטות? אם המוות הוא התכלית, הלא הכל ייהפך פעם לחלום, ואז מה טוב יותר מלשכב לבד ולחלום כבר מעכשיו? מאידך, אם כבר מחכים למוות, למה בלי אשה? נו, ושוב מצד אחד אֶה, מצד שני בֶּה, ובאמצע אני.

    // רווקים ורווקות

    ההפקה בויימה על ידי עמית אפשטיין ועלתה בתיאטרון גשר בשנת 2019.

    קראו עוד על עמית אפשטיין

    לדף ההפקה

  • תמונה מתוך "We are leaving" - פולין 2018 צילום: מגדה הויקל (Magda Hueckel) | פולין
    תמונה מתוך "We are leaving" - פולין 2018
    מגדה הויקל (Magda Hueckel) | פולין

    לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון. לונדון לא מחכה לי. גם שם אהיה לבד, ואולי זה כבר לכל החיים להיות לבד. אבל בלונדון יש יותר סרטים, מוסיקה טובה, טלוויזיה מצויינת, אנשים יותר אדיבים, ככה שהיאוש נעשה יותר נוח. אתה מבין? אם לגמור כמו כלבה, אז לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה

    // אורזי מזוודות

    עיבוד של הבמאי הפולני עטור הפרסים קרישטוף וורליקובסקי (Krzysztof Warlikowski) למחזה אורזי מזוודות מאת חנוך לוין, שעלה לראשונה בשנת 2018 בתיאטרון Nowy Teatr בוורשה, פולין.

    קראו עוד על  קרישטוף וורליקובסקי

    קראו עוד על מגדה הויקל (Magda Hueckel)

    לדף ההפקה

  • מאייר: יובל פארמן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל
    מאייר: יובל פארמן | המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, ישראל

    הנה באים ימי הקיץ המתוק,
    שטופי שמחה אנחנו מחכים
    ,
    היום ארוך, הלילה עוד רחוק
    ,
    אך כבר אנחנו מתחילים לדאוג
    :

    היספיק לנו הקיץ? היספיקו החיים
    ?

    // הילד חולם

    מתוך התערוכה: מאיירים מסתכלים על ילד חולם - סטודנטים ממסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מאיירים חנוך לוין.
    במרכז התערוכה עומדות פרשנויות איוריות לטקסטים קצרים של חנוך לוין מתוך מחזותיו "הילד חולם" ו"מתאבל ללא קץ", העוסקים בילדוּת ובילדים.
    האיורים נוצרו במסגרת הקורס "איור ככלי פרשני" לסטודנטים משנה ג' במסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בהנחיית פרופ׳ מרב סלומון.
    התערוכה התקיימה במסגרת רזידנסי המתרגמים של משכנות שאננים, שהוקדש בשנת 2019 ליצירתו של לוין.
    משתתפים בתערוכה: ליאור בר נוי, אורי גולד, מיטל יהונתן, נגה ליבני, ניצן לנגנס, גולן נר גאון, רוי סיגל, יובל פארמן, טל פרידלנדר, ירדן קידר, רימה רובינוב, היבא שחתות, נחלה שטרן וליעד שירן.


    עיצוב התערוכה: דר לאור

     

  • בשרשרת פרידות, יש תמיד אחת אחרונה

    // מתאבל ללא קץ
    מתאבל ללא קץ | 1992
    מתאבל ללא קץ | 1992

    בשרשרת פרידות, יש תמיד אחת אחרונה

    // מתאבל ללא קץ

    המחזה נכתב בשנת 1992, והועלה לראשונה כהצגה בשנת 2020 בבימוי ארי פולמן בתיאטרון הקאמרי.

    לדף ההפקה