כתבים

שוזס ובז'ז'ינה

קומדיה

צילום:  אנה לובסקי
צילום: אנה לובסקי

הדמויות

שׁוֹזֶס, רווק

בּוֹרְדָם, רופאה

בְּזֶ'זִ'ינָה, רווקה

קְשְׁפְּשֶׁפָה, אמה

דְרַייפִּיש, אביה

אַשְׁטְרוּם, רווק

פֶּפְּטִיקָה, רווקה

פֶּפְּטִיקָה-טוּרְבּוֹ, רווקה

קְוַודְרוֹבְּקֶה, אחות

 

תמונה 1

 

[לפנות ערב. קליניקה. בּוֹרְדָם, שוֹזֶס.]

שוזס אבל למה חוקן?

בורדם החוקן משחרר.

שוזס כי אצלי הבעיה שחתונה, כלומר, עוד לא ממש, טרום-חתונה, יותר נכון, רצון להכנה לטרום-אירוסין.

בורדם ולכן כל החלק התחתון צריך להיות נקי לקראת האהבה, לתת מקום לדם בחופשיות, אז יש זרימה, אז מלפנים מתמלא, אז מה שצריך מתקשה.

שוזס החוקן יכאב?

בורדם כמעט ודאי שבכלל לא. אם כי אצלך הכל סתום לגמרי, כמו מלט ישן, לכן אולי יהיו לי קשיי חדירה, אבל אני אצליח, אני לא נעצרת בפתח, הכנסתי לך תמיסה חדישה, המצאה שלי, אחדור, עם פטישי אוויר אחדור, את כל הזוהמה החוצה, לא אוותר לך על כלום.

שוזס ואחרי זה יהיה טוב, מה?

בורדם ודאי שאולי. ודאי שבטיפול משולב של חוקן המעי הגס וחוקן המעי הדק ואמבטיות חוקן.

שוזס והתינוק, כלומר, בבוא העת, יהיה בריא?

בורדם ועל כל פנים, לא טוב שיש יותר מדי דרישות.

שוזס לא יותר מדי, רק שיהיה בריא.

בורדם אם לא בריא, נעשה חוקן.

שוזס גם לתינוק? וככה חוקן מדור לדור? אז מה הטעם?

בורדם ועל כל פנים, תינוק, נחת, כבוד, משפחה, אלבום, קבר.

שוזס הייתי כבר מאוד רוצה להיות בשלב האלבום. להעלות זיכרונות על חיים מסעירים ואושר אין קץ. הבטיחי לי.

בורדם מבטיחה, ודאי שמבטיחה, מי לא יבטיח.

שוזס אני נוטה להאמין לך. יש לך פנים כאלה, תפוחות, מכריחות להאמין.

בורדם מי שלא יאמין – לא יחיה, לא אצל דוקטור בּוֹרְדָם.

שוזס איזה מזל שאני מאמין – אחיה?

בורדם כנדרש.

[ניגשת אליו עם החוקן. הוא חושש.]

להוריד מכנסיים.

שוזס נפלא. אני מוריד מכנסיים מול אישה אקדמאית פנויה הרוצה בטובתי ובאושרי, כבר אפשר לומר שהישׂגתי. יש מה לספר עלי.

[מוריד את מכנסיו, נכלם.]

בורדם להסתובב. להתכופף.

שוזס תודה לך על הוראות סמכותיות שנועדו לעשות לי רק טוב.

[מסתובב ומתכופף. לעצמו.]

זאת מהגברות שעושות את הגבר בוטח בעתידו וצופה כלפי העתיד בחשש מהול בחיוך קטן על שפתיו, חיוך שעד מהרה נמוג ונשאר רק החשש, שעד מהרה הופך לוַדאוּת נוראה.

[בורדם מתקרבת אליו עם החוקן.]

ולמה כל-כך גדול? אני במקורי מצומק. אני אתפוצץ?

בורדם ודאי שכמעט בכלל לא.

שוזס אלא אני מה?

בורדם אתה כלום.

שוזס לא נכון. אני שוֹזֶס. שמי שוזס ואני שוזס. לפעמים מבלבלים עם מוֹזֶס, אבל מוזס קומה גימ"ל, ואני קומת קרקע –  שוזס. הרבה נשים דופקות אצלי בדלת, אני פותח, שואלות על מוזס, אני אומר "מוזס, קומה גימ"ל", ובלב אומר "ומתי פעם לשוזס?", והנה סוף סוף פעם, אחת שוב למוזס, אחרי חצי שעה מוזס זרק או שהתייאשה ממוזס, ואמרה "למה לא, בדרך למטה ננסה פעם שוזס", ועכשיו יש אישה, וצריך לפתוח בהכנות למאמץ, ועם קצת זיעה תהיה של שוזס, שוֹזֶסִית, יהיה גם שוֹזֶסוֹן, אך אל נקדים את המאוחר, עוד יש המון עבודה, הלילה כבר למועדון ריקודים איתה, היא בשלב שעוד בודקת, צריכה לחשוב טוב-טוב אם רוצה שוזס במקום מוזס, החלפה לא קלה, לא פשוטה, מִקומה גימ"ל – מוזס, לקומת קרקע – שוזס, והחרוז לא עוזר בכלל, להפך, אומרת שוזס ונזכרת במוזס, ומייד דמעות: געגועים למוזס, או חרטה על שוזס?

בורדם עכשיו תהיה בשקט, כי אסור לך לגנוב דם לחלקים העליונים אם אתה רוצה הצלחה בתחתונים.

שוזס שוזס.

בורדם אם תגיד עוד פעם אחת "שוזס" – החוקן יעלה בתוהו.

שוזס סליחה. אני מפַנה לך את כל הדם מהמוח. בבקשה, אני אינני.

[בורדם מכניסה לאחוריו חוקן. הוא גונח מכאב.]

אוי! אוי, כמה צריך לסבול כדי להשיג הישג אצל אישה! אוי, איזה עינוי!

בורדם ואת החוקן יש להחזיק בבטן שבוע.

 

תמונה 2

 

[ערב. מועדון ריקודים. שוֹזס, בּזֶ'ז'ינָה. שוזס נפוח, הולך בזהירות, כדורך על ביצים, מתאמץ לשמור על סוגר אחוריו לבל תתפרץ תמיסת החוקן החוצה.]

בז'ז'ינה [מגחכת]

אני מקווה שאתה לא גבר של הישגים מיידיים.

שוזס בהחלט לא. שום הישגים. אם בכלל. אני סבלני וג'נטלמן ממש עד סף הקבר, כלומר, האלבום.

בז'ז'ינה בטח שֵד גדול, ורק מנסה להרגיע.

שוזס בכלל לא שד.

בז'ז'ינה את זה עוד נראה. אז מה?

שוזס ככה.

בז'ז'ינה נרקוד?

שוזס [אובד עצות]

למה?

בז'ז'ינה כאן מועדון ריקודים, מוזיקה, עליצות, איש, אישה, לילה, ירח, עתיד.

שוזס [עגום]

כן, עתיד.

[מושיט את זרועותיו לריקוד. לעצמו.]

עכשיו רק זה חסר לי, שאתחיל לרקוד, אעשה פסיעה לא נכונה, וכל השפּריץ של החוקן ייצא לי מהתחת לפני הזמן. אסון.

[לבז'ז'ינה.]

אולי אני יכול לקבל פְּטוֹר מהריקוד?

בז'ז'ינה [מגחכת]

איזה איש מקסים! ולמה שאתן לך ישר פּטוֹרים?

שוזס אני מכוּוץ במאמץ סביב משהו פנימי!

בז'ז'ינה אני בטוחה בזה. אני בטוחה שיש בך הרבה עומק, הרבה פינות אפלות, מחילות שלא נחקרו, תהומות.

שוזס דעי לך שאני מאוד חולה.

בז'ז'ינה ואיזה איש חינני!

שוזס [לעצמו]

מתחשק להתוודות בפניה וידוי מלא, ואז ליפול לזרועותיה ולמות, ועוד לפני זה להשפּריץ לה את החוקן על הריצפה, והיא תאסוף אותי אל חיקה, ותבין אותי, תטפל במסירות עילאית, לא תדרוש כלום ותאהב בלי קץ, זה ברור, על אהבה אני לא מוותר, ועוד יהיה לה הרבה לנקות אחרי שייקחו אותי למכון הפַּתוֹלוֹגי.

בז'ז'ינה [נצמדת אליו]

לא אוותר.

שוזס בסדר, אני רוקד!

[רוקד איתה כדורך על ביצים. לוחש באוזנה בקול לוחש-מקסים.]

ואל תיצמדי בבקשה, כי זה לוחץ לי על הבטן. ואם את כורכת ידיים מאחורי הגב שלי, בשום אופן לא לנסות להפריד לי בין שני חלקי הישבן. חסר לך שתפרידי לי בין שני חלקי הישבן, אני פשוט איעלם לך.

בז'ז'ינה [מוקסמת]

איזה גבר! זאב-ברדלס! בְּזֶ'זִ'ינָה.

שוזס מה זה בְּזֶ'זִ'ינָה?

בז'ז'ינה בְּזֶ'זִ'ינָה זה אני, שכחת?

שוזס כן, שכחתי, כל הדם אצלי מוקדש עכשיו לכיווּנים לא עליונים. ודעי לך שלא משחצנות אני, ככה, זקוף לאחור עם רגליים צמודות ופנים חמוצות של גנרל פּרוּסי, אני בתוכי כפוף לחלוטין, ולא מפּחד.

בז'ז'ינה ממחשבה מעמיקה.

שוזס [לעצמו]

אף פעם לא הבינו אותי עד כדי כך. עם האישה הזאת מוכרחים להתחתן.

[בז'ז'ינה מפסיקה לרקוד לפתע.]

שוזס מה קרה?

בז'ז'ינה [בדמעות]

אם אתה אוהב אותי – תגיד לי; אם לא – עזוב אותי עכשיו ואל תכאיב.

שוזס לעזוב? אישה כמו בז'ז'ינה? אבל מה אני אומר "כמו בז'ז'ינה", זו הרי בז'ז'ינה עצמה! לעזוב את בז'ז'ינה עצמה?!

בז'ז'ינה [חדלה לדמוע, מחייכת]

בז'ז'ינה אני מייד ניגשת לטלפון להכין את הורי להיכרות.

[יוצאת.]

שוזס [לעצמו, זחוח]

כן, לפעמים יש רגע מתוק... אישה, למה לא... לקחה במתנה, תיכף גם תרשום על שמה... והחוקן, אין מה לדבר... אם כי... אבל אם כי ההפך...

[נכנסת בז'ז'ינה.]

בז'ז'ינה טילפנתי להורי, אמי כבר פתחה מייד בבירורים.

[שוזס מוטרד.]

ולמה אתה ככה, פתאום?

שוזס איך?

בז'ז'ינה קפוא.

שוזס מתימהון על איך שדברים מתרחשים בעולם. שני אנשים לא מכירים, ופתאום כן מכירים, ופתאום דברים שלא קרו כן קורים, וככה.

בז'ז'ינה הכרתי משורר.

[יוצאים.]

 

תמונה 3

 

[לפנות ערב. קליניקה. בורדם, שוזס.]

שוזס אני מוכרח משהו לחיזוק. העניין רציני. הולכת להכיר לי את הוריה. החתונה כאן בלתי-נמנעת.

בורדם עליך לעבור מייד סידרת חוקנים מעמיקים לקראת מבצעי האהבה הגדולים הצפויים לך באביב שנה זו. אתה תקבל חוקן כואב במיוחד במעי העליון מול עמוד השדרה כדי לייצב את רמת הפקת מֵח העצם. וזה, אין צורך להזכיר, נוסף לחוקנים הרגילים.

שוזס ככה. גם מֵח העצם. רציתי לחיות – אשלם, מה?

[מוריד בעצב את מכנסיו ומתכופף קדימה.]

הכי פשוט היה להעביר את החיים בבית-שימוש נעול ולהסתכל על זבוב.

[בורדם תוקעת חוקן בישבנו. שוזס גונח מכאבים.]

שוזס אוי, הנקבות האלה! אוי, אני אומר לכם! אוי, אוי! ומה עם החוקן הקודם? אַת כל הזמן רק מכניסה! עד מתי אלך עם התמיסה החדישה בבטן בלי לרוקן אותה החוצה? אני נפוח, אני מתפוצץ, אני ממש לא ייצוגי!

בורדם התמיסה חייבת להחמיץ במעיים עוד שבוע, אחרת לא תפעל, ואדרבה, תפעל ההפך!

שוזס אני מקווה שאת יודעת מה שאת עושה, ושרשמת את הנוסחה על פתק למקרה שאת עצמך תתחתני או תמותי ולא תהיי יותר איתנו. באיזו מידה אני יכול לסמוך עליך?

בורדם במידה פנטסטית.

שוזס [לובש את מכנסיו, פונה לצאת, חש סחרחורת. לעצמו]

ואַת, אנוֹשוּת, חכי וראי! יום אחד יסתיימו הטיפולים בחוקן, הכל ייצא החוצה, כל הלכלוך בזרם אדיר. אז אעמוד קליל ומעודן עם מקטרת בין שינַי וחיוך צופן סוד. ובתוכי יגעש הדם. לא שוזס, שוזס המחודש. אני מאמין גדול בחוקן.

[יוצא מתנדנד חלושות.]

 

תמונה 4

 

[לפנות ערב. בית קפה. בז'ז'ינה, קְשֶפְּשֶפָה, דְרַייפּיש. דרייפיש נתמך בזרועות קשפשפה. מולם מופיע שוזס.]

קשפשפה [מורה על שוזס, בביטול]

זה?

[בז'ז'ינה מהנהנת בראשה ומצחקקת.]

דרייפיש [לשוזס]

ואתה מה?

שוזס רגישות כללית.

דרייפיש אנשים לא יודעים מה זה להיות דְרַייפּיש.

שוזס מה זה דְרַייפּיש?

דרייפיש דְרַייפּיש זה אני. אתה יודע מה זה להיות דרייפּיש? היית פעם דרייפּיש?

שוזס לא הייתי אף פעם דרייפיש כי אני שוזס. היה לי פעם חבר, צְוַוייפּיש.

דרייפיש צְוַוייפּיש זה לא דְרַייפּיש.

שוזס אני יודע. הוא באמת לא היה אתה.

דרייפיש לא היה נאה לו להיות אני, מה? ולמה לו? אני זקן, חולה, עוד מעט מהמיטה לארון, אז בשביל מה להיות דרייפּיש? צווייפּיש בריא?

שוזס סוחב.

דרייפיש הלכו הדרייפּישים, יחי הצווייפּישים.

[מתייפח]

קשפשפה ואגב, איך – זוֹשֶׁס, או סוֹזֶשׁ, או זוֹסֶשׁ או שׁוֹסֶז?

שוזס לא זה ולא זה ולא זה ולא זה – שוֹזֶס.

קשפשפה ודאי. זוֹשֶס.

שוזס לא, שוֹזֶס. קל לזכור אם חושבים על שמי כעל ראשי תיבות: שוז"ס – שופך זבל סְפַּסְטִי.

קשפשפה באמת ככה קל מאוד לזכור: שופך זבל ספּסטי. שם קל שאי-אפשר לטעות בו.

[לבז'ז'ינה.]

ואם כבר להתחתן, למה עם הזבל הספּסטי?

שוזס [לעצמו]

אבוד, ננעלה על הזבל.

קשפשפה [ממשיכה, לבז'ז'ינה]

למה לא עם פליקס בּאלוּצ'י? פליקס בּאלוּצ'י זה משהו.

בז'ז'ינה פליקס בּאלוּצ'י לא בארץ.

קשפשפה אבל פליקס בּאלוּצ'י יחזור.

בז'ז'ינה ופליקס בּאלוּצ'י שוב ייסע.

קשפשפה בכל זאת פליקס בּאלוּצ'י זה פליקס בּאלוּצ'י .

בז'ז'ינה אמא, את לא צריכה לספר לי מי זה פליקס בּאלוּצ'י!

שוזס [נושא עיניו בעצב אל בז'ז'ינה]

אז היה אחד, מה? פליקס בּאצ'וּקי.

בז'ז'ינה [מצחקקת]

בּאלוּצ'י.

שוזס בּאלוּצ'י. כל חיי יטיל עלי צל. תמיד אדע: היה אחד, פליקס בּאצ'וּקי.

בז'ז'ינה בּאלוּצ'י.

שוזס בּאלוּצ'י.

[עגום.]

בז'ז'ינה למה עגום?

שוזס עגום כי אני חייב לעשות מאמצים עליונים למשהו שעבורו – ואת זה אפילו לא מסתירים ממני – אני משמש רק כתחליף.

בז'ז'ינה נוגעת בי עמוק הכנוּת שלך. בין אלף עיניים ברחוב אחפש את שלך.

שוזס למה לחפש? אני פה. ואעשה כמיטב יכולתי, עם טיפולים נמרצים, להיות ראוי לך ולמלא את מקומו של פליקס בּאצ'וּקי...

קשפשפה בּאלוּצ'י, אומרים לך!

שוזס בּאלוּצ'י, בּאלוּצ'י.

קשפשפה ואני לא מרשה לך יותר לעשות טעות בשם שלו!

שוזס ולמה בשם שלי מותר לך לעשות ארבע טעויות?!

קשפשפה ככה! כי אתה כזה, כי אצלך אי-אפשר לטעות, כי כל מה שקוראים לך הוא נכון!

דרייפיש כן, תשתוללו לכם, הנוער. צווייפּיש.

[לשוזס.]

זִכרוּ לפעמים את דרייפּיש.

[קשפשפה יוצאת איתו.]

שוזס ועכשיו מה?

בז'ז'ינה ועכשיו כלום.

שוזס טוב מאוד, כי לי יש עוד סידור קטן.

[יוצא בחיפזון.]

בז'ז'ינה איש מלא סודות אפלים.

 

תמונה 5

 

[לפנות ערב. קליניקה. בורדם, שוזס.]

שוזס אני פוחד. נראה לי שהלילה הוא הלילה. חַזקי אותי במידה פנטסטית.

[בורדם עושה לשוזס חוקן נוסף. הוא חיוור, סחרחר, זז בקושי.]

בורדם עכשיו, לאחר הטיפול האחרון בחוקן, יש לך יותר נפח כללי, התמיסה מרגיעה את מערכת העצבים הכללית, נכנסת לעורקים ועושה את הדם יותר דליל באופן כללי, כך שהוא יכול לעבור בשקט למחוזות התחתונים הכלליים ולחזק אותם.

שוזס אני באמת מרגיש בזה בעצמי, באופן כללי. לא נשארה לי אף טיפת דם בראש, ואני לא יודע מי אני באופן כללי.

[יוצא.]

 

תמונה 6

 

[ערב. בית בז'ז'ינה. בז'ז'ינה ושוזס יושבים על הספה, אוחזים ידיים ומביטים זה בעיני זו.]

בז'ז'ינה שוזס.

שוזס מה.

בז'ז'ינה לא, כלום, פשוט אמרתי שוזס.

שוזס בז'ז'ינה.

בז'ז'ינה שוזס.

שוזס בז'ז'ינה.

בז'ז'ינה שוזס.

שוזס בז'ז'ינה. בז'ז'ינה. בז'ז'ינה.

בז'ז'ינה ובאמת רציתי לשאול אותך, מה אתה רואה כשאתה אומר "בז'ז'ינה, בז'ז'ינה, בז'ז'ינה".

שוזס כשאני אומר "בז'ז'ינה, בז'ז'ינה, בז'ז'ינה" אני כמובן רואה שלוש בז'ז'ינות קטנות זהות מרחפות סביבי באוויר כמו זבובים, סליחה, דבורים, ומתיישבות לי על קצה האף, ואז אני פוער את פי ובולע אותן...

[קם ומתהלך אנה ואנה, מתייסר בייסורי תמיסת החוקן הממלאה אותו.]

...ואז שלוש הבז'ז'ינות שבתוכי מולידות עוד ועוד בז'ז'ינות, עד שכל שוזס הופך להיות חלת-דבש מלאה בז'ז'ינות על גבי בז'ז'ינות, ומין זמזום חם ומתוק שאין לו שֵם ממלא אותי מבפנים עד שלא נשאר בי מקום לשום דבר אחר.

[בז'ז'ינה מחבקת אותו.]

שוזס בזהירות!

[לעצמו.]

זהו, רגע המבחן הגיע, לא תימלט, מוכרחים לאהוב. אני כל-כך פוחד. אני קפוא. למה כל-כך קר פה?

[מחכך את ידיו, משפשף את חזהו, מנסה לפזם ולהתחמם.]

בשמש אוגוסט, במעיל פרווה,

חיבקתי את לוּדמִילָה הנאווה...

[נוגע בבז'ז'ינה.]

בז'ז'ינה זאב-ברדלס, מה?

שוזס [מנסה להשתלהב]

כן, לפעמים יש איזה דחף סוער, אוקיאנוס של דם גועש, פתאום אתה כבר חושב ככה וככה, וכבר השד יודע מה שאתה רוצה לעשות לנקבה, לאחוז לה במרפק ולקרוא בקול נמרץ "היי שלי!", עד כדי כך, ולפעמים אפילו יותר.

בז'ז'ינה [מצחקקת]

אפילו יותר!

שוזס ודאי, ועד כדי כך שלפעמים נמאס לך ואתה רוצה סוף סוף לנוח. התעייפת. לנוח, לנוח, אח מבוערת, כוס תה, שוקולד, שמיכה, על הברכיים אלבום, גבר עם דוֹקוּמנטציה, עפעפיים נעצמות, חִי-חִי, לא חַי לשווא, הוכחות למכביר.

[מתחיל שוב לפזם.]

בשמש אוגוסט, במעיל פרווה...

[מפסיק, לעצמו.]

כלום לא עוזר.

[לבז'ז'ינה.]

קר פה. תני איזה בקבוק חם. יש כוס תה? הוסיפי קצת ואליוּם, אם לא קשה לך. יש לך גם משהו נגד כאב ראש? אספּירין או אָקָמוֹל פוֹרְטֶה? אני אקח גם אנטיבּיוֹטיקה ליתר ביטחון. יש לך חתיכת שוקולד או חַלְבָה? מתוק מחזק מייד. אולי ניתן גם לכבות את האור ולבקש שקט מוחלט ואף לא רחש? אה?

[בז'ז'ינה מכבה את האור. דממה. פתאום שוזס קם, מדדה רגע בעצבנות מול עיניה, ומתחיל לנתר ולהתעוות בייסוריו.]

אח-אח! אוף-אוף! אוי!

בז'ז'ינה [מצחקקת]

רקדן חושני כזה! איזה גבר! איזו קרינה! התפתלויות כאלה מתוך דחף גברי עוד לא ראיתי!

[שוזס ממשיך להתחמק, כאבו מגיע לשיאו, הוא מתעוות ומנתר כרקדן באקסטזה. גל הכאב שוכך. שוזס משתרע כמעט מעולף.]

שוזס [בקול נכאים, כלאחר פורקן]

מה החושך-מצרים הזה? לא רואים כלום. קָטָרַקְט. ואיזה כפור בעצמות. הרגשה פנימית של גריפּה קשה עם סיבוכים של אַפֶּנדיציט. תני איזה כוס תה חם. כאילו יעזור. יש לך אולי מולטי-ויטמין פוֹרטה? כל המערכת החיסונית שלי התרוקנה עם תום ההתלקחות הגברית. וכל העולם, גם כן, קודר, יבש. אין חמלה בעולם. ואגב, למה כל-כך הרבה מלחמות, שפיכוּת-דם ואי-צדק? וילדים רעבים. יש עוגה או עוגייה?

[קם, אחוז סחרחורת, חלוש, מתנדנד. בז'ז'ינה מביטה בו בתימהון ויוצאת. לעצמו.]

בז'ז'ינה. בז'ז'ינה. כשאני חוזר הרבה פעמים על המלה "בז'ז'ינה", פתאום המילה מתפרקת לי לשלוש הברות מוזרות "בְּזֶ'-זִ'י-נָה", ואני מתחיל לשים פתאום דגש על הפקת הצלילים המצחיקה, ומילה שהיתה קודם טעונה במשמעות ועומק הופכת לקשקוש אידיוטי: בְּזֶ'-זִ'י-נָה. נָה-זִ'י-בְּזֶ'. בְּזֶ'-בְּזִ'י-בְּז'וֹ-פְּשְׁצְ'-חְחְרְפְּצְ'-קְשְׁטְפְּרְרְ... טפוּ!

[נכנסת בז'ז'ינה עם כוס תה ועוגה. הוא אוכל ושותה בלהיטות.]

בז'ז'ינה ואתה יודע שיש בך, אבל בייחוד בפּרוֹפיל מצד ימין, חוט דק ומושך של מסתורין?

[שוזס מסיים לאכול ולשתות ויוצא. בז'ז'ינה, לעצמה.]

איזה איש! איזה מסתורין! איזה מוזרויות אפלות! איזו התאפקות מעוררת הערצה!

 

תמונה 7

 

[ערב. רחוב. אַשְטְרוּם. נכנס שוזס, מתנדנד.]

אשטרום גבר ללא חת ושמו שוזס. תופס אישה, ישר עושה חושך. ואנשים בחוץ מתפוצצים, ממלמלים "זה, שוזס, אל תראו אותו ככה. השוזס הזה..." ומשאירים שלוש נקודות. בּראבוֹ לשוזס! זכור את אַשְטְרוּם!

שוזס מה זה אַשְטְרוּם?

אשטרום אַשְטְרוּם זה אני, ידידך ומעריצך הגדול אַשְטְרוּם.

שוזס כן. ואגב, אַשְטְרוּם או פַרְדוּכִי? אני פשוט לא שומע טוב אחרי פורקן.

אשטרום אַשְטְרוּם, אַשְטְרוּם. שום פַרְדוּכִי.

שוזס כי אני לא שומע טוב אחרי פורקן.

אשטרום שמענו, "פורקן". חוזר ומדגיש לי כל הזמן פורקן. ומנין לי בכלל שפורקן? שלא נרדמת בחושך?

שוזס תגיד לי, אתה המעריץ אַשטרוּם או הפקפקן אַשטרום?

אשטרום אז למה אמרת "פַרדוּכי"? להדגיש כמה בילית? שייצא לי עשן מהאף? שכזאת אישיות שעד כדי כך כבר לא זוכר אַשטרוּמים למיניהם?

שוזס בסדר, אשטרוּם. אשטרוּם. עכשיו מאמין לי בפורקן?

אשטרום כן.

שוזס ומעריץ ומקנא כרגיל?

אשטרום כרגיל. וזכור את אשטרוּם!

שוזס אזכור, אזכור. זכרתי צווייפּיש, למה לא אזכור גם אשטרוּם.

[מחייך לעצמו, בשקט.]

פרדוּכי.

[יוצא.]

 

תמונה 8

 

[לילה. רחוב. שוזס עומד וקורא כלפי חלונה של בורדם.]

שוזס הדוקטור בּוֹרְדָם! הדוקטור בּוֹרְדָם!

[פאוזה.]

הדוקטור בּוֹרדם!

[מחלון אחת הדירות העליונות מרוקנת פֶּפְּטיקָה דלי מים על ראשו של שוזס. הוא נדהם.]

הדוקטור בּוֹרדם?!

פפטיקה מה זה בשתיים בלילה "הדוקטור בּוֹרדם"?!

שוזס אַת שפכת עלי מים?

פפטיקה כן.

שוזס למה?

פפטיקה כי מה זה צעקות בשתיים בלילה "הדוקטור בּוֹרדם"?!

שוזס כי אני מחפש את הדוקטור בּוֹרדם בעניין דחוף ולא עונים לדפיקה בדלת. למה לשפוך ישר מים קרים על הראש בלי לברר את הנסיבות?

פפטיקה כי מה זה אישה הרוסה אחרי יום שלם וצריכה לישון ופתאום בשתיים בלילה שאגות "הדוקטור בּוֹרדם"?!

שוזס ואם הייתי אומר לך שאני מוכרח את הדוקטור בּוֹרדם בעניין בריאותי דחוף, היית נמנעת מלשפוך מים?

פפטיקה ועל כל פנים, הדוקטור בּוֹרדם איננה.

שוזס נפטרה?

פפטיקה להפך.

שוזס נולדה?

פפטיקה אתה אידיוט? "נולדה" זה ההיפך מ"נפטרה"?

שוזס אז מה זה ההפך מ"נפטרה"?

פפטיקה התחתנה ונסעה לירח דבש באיי הוואי.

שוזס מה? הדוקטור בּוֹרדם? התחתנה? לאיי הוואי?

פפטיקה אז מה, חשבת שאם דוקטור אז אין חיים?

שוזס אני רואה שהעולם הוא יותר מורכב ממה שחשבתי: הדוקטור בּוֹרדם? התחתנה? הוואי?

[פתאום נזכר, נבהל, לעצמו.]

הוואי? והחוקן? והתמיסה בבטן? והרצפּט הרי בלעדי שלה!

[לפפטיקה.]

ואולי השאירה איזה הוראות?

פפטיקה השאירה הוראה להחליף את מכל הגאז בחצר. אתה מחברת הגאז?

שוזס אני שוזס. השאירה הוראה בקשר לשוזס?

פפטיקה אין הוראה ואין שוזס.

שוזס מה פירוש "אין שוזס"? אני שוזס!

פפטיקה שום שוזס!

שוזס יפה. עם מי דיברתי?

פפטיקה עם פֶּפְּטִיקָה.

[נעלמת מאחורי החלון.]

שוזס עוד לא ענית לי על השאלה "אם היית יודעת שאני צריך את הדוקטור בּוֹרדם בענין בריאותי דחוף, האם היית נמנעת מלשפוך עלי דלי מים?"

[פאוזה. מרים קולו.]

גברת הִידְרוֹ-פֶּפְּטִיקָה, עוד לא ענית לי...

[החלון נפתח, ופפטיקה מרוקנת דלי מים נוסף על ראשו וטורקת את החלון. נכנסת קשפשפה.]

קשפשפה אהה, קופץ ומשתולל עם גברות ערומות במזרקות רומא!

שוזס [לעצמו]

אהה, החותנת לעתיד כבר עוקבת אחרי בלילות!

[לקשפשפה.]

לא, אני רק שאלתי על אישה מסוימת...

קשפשפה עוד אשה?!

שוזס [נסוג]

לא, דוקטור...

קשפשפה אקדמאית! לא פחות! טיפוסים כמוך צריך לקשור ברצועה ולנעול בבית-כיסא!

[לופתת אותו.]

ובטח גם זה לא יעזור, בטח בנוסף ליצרים המיניים הבלתי-נשלטים שלך, גם תכונות של הוּדיני הקוסם שיאפשרו לך לברוח בכל מצב! החיים איתך הולכים להיות סבל אחד מתמשך, הרפתקה מרה, שיעמום מוות!

[קשפשפה גוררת אותו אחריה.]

שוזס [פתאום נבהל, לעצמו]

הוואי? והחוקן? ואיך אפטר אי-פעם מהתמיסה?

[שניהם יוצאים.]

 

תמונה 9

 

[לילה. חושך. בית-כיסא בבית בז'ז'ינה. שוזס נעול וכפות ברצועה לצינור. לעצמו.]

שוזס ודאי, עם טיפוסים כמוני אין חוכמות. אני מפיץ מסתורין גדולים עד כדי כך שאני מעורר צורך עז בלב נשים כבירות לנעול אותי בבית-כיסא. וקשרה לצינור המים שיוצאים מהאסלה. לא לצינור הדק שנכנסים – לצינור העבה שיוצאים! עד כדי כך אני נראה לה מסוכן ובלתי ניתן לפיענוח. יש בי באמת משהו אפל. יש בי, יש בי איזו חידה מסובכת. להיות שוזס –  לא פשוט בכלל. ודווקא לי יצא לשאת את עצמי, את הנטל המורכב הזה. לא כל אחד יודע להעריך מה זה לשאת בתוכך אחד כמו שוזס, ועוד בלי תמורה ובלי פיצוי. מעניין אם אקבל פעם פרס על עצמי.

[נכנסת קשפשפה.]

באת לביקורת או לְמה?

קשפשפה [מביטה בו ממושכות]

וזה האבטיפוס שבו החליטה בתי לקשור את גורלה? זה הציר שלה בחיים? אני מאוד מתפלאת על עצמי, על קְשֶפְּשֶפָה, שהולדתי בְּזֶ'ז'ינָה שרוצה שוזס. דברים כל-כך מוזרים קורים בעולם, הכל לא מסודר, לא טבעי, בִּמקום שהכל יהיה עשוי ריבועים-ריבועים, החיים נשפכים לך על הסנטר כמו דייסה חמוצה.

[מהדקת בכוח את הרצועה הכופתת את שוזס.]

שוזס ותגידי לי, הגברת קְשֶפְּשֶפָה, את באמת אמה של בְּזֶ'ז'ינָה?

קשפשפה [בטון מאיים]

למה אתה שואל?

שוזס [נבהל]

לא, כלום, סתם, ככה, חשבתי. אתן באמת כל-כך דומות, פשוט אי-אפשר לטעות בכן, מלבד זה שאת פשוט ארוכה והיא קצרה.

קשפשפה וזהו?

שוזס כמעט, מלבד זה שאת אדומה והיא לבנה.

קשפשפה וזהו?

שוזס בהחלט. אולי חוץ מהשיניים, שאת עם שיניים שקועות והיא עם שיניים בולטות, בעוד שבעיניים, את דווקא עם עיניים בולטות והיא עם עיניים שקועות.

קשפשפה וזהו?

שוזס וזהו. בנוסף לאף, שלך יש אף נשרי מחודד ולה אף פחוס ושרוע, ודווקא בישבן, אצלך פחוס, אם כי רחב, ואצלה דוקא בולט יותר אם כי צר, ובמותניים דווקא את צרה והיא רחבה, ואילו הירכיים שלך רחבות ושטוחות לצדדים, ושלה ארוכות ודקות, ולהפך בשוקיים, שלך יש שוקיים ארוכות ודקות, ולה שוקיים קצרות ושריריות, לעומת הקרסוליים, שלך יש קרסוליים רזים שמבליטים את העצם, ולה יש קרסוליים שמנמנים שרואים רק בשר, ואותו דבר באצבעות הרגל, שלך יש בהונות ארוכות ומחודדות, ולה בהונות קצרות ועבות, אבל אם לעלות שוב למעלה, לצוואר, בצוואר קורה ההפך, שלך יש צוואר קצר ומוקף טבעות שומן, ולה צוואר דק ורזה שמבליט את פיקת הגרגרת, אבל משום מה בסנטר, דווקא לה יש סנטר שקוע כלפי הצוואר, ולך סנטר מחודד ומזדקר, והאוזניים שלך קטנות ועגולות כמו צדפות למרק, בשעה שלה אוזניים ארוכות ובולטות כמו עלי בננה.

קשפשפה וזה הכל?

שוזס בהחלט. אולי רק עוד דבר קטן אחד, שאצלך השיער שחור, ואצלה אדום, והעיניים שלך ירוקות ואצלה חומות, והיא כפופה קדימה, בזמן שאת בפירוש מתוחה אחורה, ולה חזה מאוד גדול וצונח ולך חזה שטוח, בעוד שבבטן, לך יש בטן גדולה ונופלת, ולה אין בטן בכלל, בין החזה לבין הירכים שלה פשוט אין כלום, כלומר, החזה מתחבר ישר לרגלים, ואצלך זה מתקזז בזה שהראש מחובר ישר לכתפים.

קשפשפה וזה הכל?

שוזס בהחלט.

קשפשפה ומבחינה נפשית?

שוזס בנפש אין מה להגיד, אתן מאוד דומות, ממש תאומות סיאמיות זהות, חוץ מהבדל קטנטן, שהיא, ככה, יותר, כלומר, פחות, ואת יותר...

קשפשפה יותר מה?

שוזס יותר, ככה, בענייני שכר ועונש, נוטה לחומר הדין, בקיצור, היא, ככה, יותר, מבחינה תרבותית, לכיווּן צ'ייקוֹבסקי, ואת לכיוודן, ככה, המרקיז דֶה-סאד. זהו, זה כל ההבדל.

קשפשפה אנשים כמוך, השד ייקח, צריך היה ישר לזרוק לבית-כיסא ולהוריד מים!

שוזס ואם אני לא יורד, להוציא אותי, לחתוך לחתיכות קטנות ושוב לזרוק, נכון?

קשפשפה שקט!

[מהדקת בחמת זעם את החבל סביב פרקי ידיו]

ולמה אני כל-כך טובה וחנונה כלפי הזבל הספּסטי – מה לעשות, כאלה אנחנו, פתיות!

[יוצאת.]

שוזס [לעצמו]

חושך, כבלים, בית-כיסא, ציפייה מורטת. זו השעה הנכונה למלמל מלמולים סתמיים כדי להעביר את הזמן: אלימלך בר-מלך אלימלך בר-מלך אלימלך בר-מלך אלימלך בר-מלך... ומעניין, כשאומרים את זה רצוף נעשה פתאום לא ברור אם הכוונה ל"אלימלך בר-מלך" או ל"בר-מלך אלימלך".

[נכנסת בז'ז'ינה, מוקסמת משוזס.]

בז'ז'ינה כמה מסתורי אתה. הנה, עומד לך בחושך בבית-כיסא אצל אהובתך, ואומר "בר-מלך אלימלך". איזה אדם חידתי מלא פינות אפלות!

שוזס אולי את יכולה לרופף לי קצת את הרצועה?

[היא מסתכלת בו כהוגה.]

כי על כל פנים יש בינינו איזו זיקה של טרום-אירוסין, זוכרת?

[היא ממשיכה לצפות בו.]

אני שוזס, זוכרת?

[עיניה מתלחלחות דמעות. היא מרופפת את הרצועה.]

בז'ז'ינה ועכשיו אני הולכת לישון. חשוֹב עלי – ואחלום עליך.

[מנשקת אותו על שפתיו.]

גאון מסתורי שלי!

[יוצאת.]

שוזס נכון מאוד. עכשיו אני נאלץ לברוח לה מפה וליצור רושם של מסתורין מושלם. קְשֶפְּשֶפָה תשתולל מכעס ובְֶּז'ז'ינָה תתקמט מצער, ואני אפלס לי דרכים אפלות למציאת הדוקטור בּוֹרדם באיי הוואי, ואשיג את הרצפּט של התמיסה המסתורית שהכניסה לי למעיים. כמה חשובות נראות פעולותינו, וכמה אידיוטית המטרה.

[מצליח להתיר את הרצועה ובורח בעד החלון.]

 

תמונה 10

 

[לילה. רחוב. שוזס הולך מהר, נלהב ומחומם, חולף על פני אשטרום. לעצמו.]

שוזס הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, בדרך למשרד הנסיעות לטיסות טרנס-אטלנטיות לאיי הוואי! אנשים שאני חולף על פניהם חושבים: לאן? לאן?

אשטרום [הולך אחריו, לעצמו]

לאן הוא רץ לבלות במהירות כזאת? איפה כבר מחכים לו? באיי הוואי אולי? לעשות מי יודע איזה הרפתקאות עם נשים מופלאות במכונות מעופפות? לרקוד עם מוּלאטיוֹת עם חזה בחוץ?

שוזס בטח חושבים, הטיפשים, שאני טס לרקוד עם מוּלאטיוֹת עם תחת בחוץ, ולא יודעים, הטיפשים, שאני עכשיו בכלל לא לתחת של מוּלאטית, אלא לדוקטור בּוֹרדם להוציא תמיסת חוקן מהתחת שלי, כדי שאוכל להתחתן עם בז'ז'ינה ולהיות לה מאהב ראוי! ולבז'ז'ינה עצמה יש יבלת לצד האף. מכל מקום, ארשת פני היא של חשיבות עילאית ומתיקות אין קץ.

אשטרום [לעצמו]

איזה איש! איזו אישיות קדחתנית לוהטת!

שוזס [נעצר לפתע, מתכווץ קצת ומשפשף את כפות ידיו בהנאה. לעצמו]

אוי, כמה מתוק שיש לי בראש דברים ואף אחד לא יכול לראות אותם, וכל אלה שמחוץ לי חושבים שככה, בזמן שבעצם זה ככה!

[מתקרב, מקיש באצבע על קודקודו של אשטרום.]

א-אי-אי-אי, ככה, ככה!

[מקיש באצבע על קודקודו שלו.]

ככה, ככה!

[מקיש על קודקודו של אשטרום.]

ככה, ככה!

[מקיש על קודקודו שלו.]

ככה, ככה!

[משפשף שוב את כפותיו בהנאה וממשיך ללכת בחיפזון.]

אשטרום [לעצמו]

איזו אישיות! איזו התנהגות מקורית חופשית באמצע הלילה באמצע הרחוב! הוא, הוא, והוא!

שוזס [תוך הליכה, לעצמו]

אני, אני, ואני!

[יוצא. אשטרום נשאר פעור-פה.]

 

תמונה 11

 

[בוקר. משרד נסיעות. שוזס, פֶּפְּטיקָה-טוּרבּוֹ מאחורי הדלפק.]

שוזס אבקש מייד כרטיס טיסה מיידי לאיי הוואי על שם שוזס.

פפטיקה-טורבו אלף שבע מאות דולר.

שוזס יש הנחה לבעלי רטט פנימי לא מוסבר?

פפטיקה-טורבו אין הנחות. ודע לך שברגע שאשים חותמת על הכרטיס, הכרטיס לא יוחזר והחשבון שלך יחויב.

שוזס ואם אחלה?

פפטיקה-טורבו תחלה. ברגע שאחתים – אין חרטה.

שוזס [זחוח]

מי מתחרט?

פפטיקה-טורבו שים לב, אני מרימה את היד עם החותמת... מתחרט?

שוזס אין צ'אנס!

פפטיקה-טורבו היד יורדת קצת... מתחרט?

שוזס לעולם לא!

פפטיקה-טורבו יורדת עוד קצת... מתחרט?

שוזס !Never ever

פפטיקה-טורבו הוֹפּ, החתמנו! אלף שבע מאות דולר!

[פאוזה. שוזס מלבין לאט לאט. בקול שקט, כמעט בלתי-נשמע.]

שוזס ואם אני מתחרט?

פפטיקה-טורבו [צוחקת]

אבוד! מעכשיו כבר תלמד מה זה כששׂמים חותמת! עכשיו תיאלץ להוציא הוצאה גדולה כדי לרחף בלי אדמה באוויר דליל ולסמוך על טייס צרפתי שתוי ולא צעיר שינחית אותך במקום זר ולא מוכר, שם תצטרך להוציא עוד הרבה הוצאות גדולות על אוכל ומיטה ועוד אוכל ומיטה כדי שיהיה לך כוח לתלוש את השערות ולהתחרט על זה שנסעת!

שוזס [מתחיל להתהלך בעצבנות אנה ואנה, מקרטע בייסורי בטנו. לעצמו]

אני אקיא. אלף שבע מאות דולר! ומה כבר עשיתי? העזתי לפסוע פסיעה אל העולם ועשיתי חוקן, וישר – לחצות אוקיאנוסים! עם התמיסה בבטן! ומה אעשה כשאגיע להוואי? למי אפנה? את מי אשאל? העולם כל-כך מפחיד! איפה הזמנים המתוקים שהייתי נעול בבית-כיסא חמים אצל בז'ז'ינה? אני אמות! אבל יש דבר נורא ממוות: אלף שבע מאות דולר! נורא, נורא! הלילה רוקם סיוטים, ואור היום מגשים אותם! אוי, איים אקזוטיים, אוי, מוּלאטיוֹת עם תחת בחוץ, אוי, החיים קוראים לי להישדד עד תום ולמות פתי!

[חוזר אל הדלפק. לפפטיקה-טורבו, מתחנן.]

אני מאוד מאוד מתחרט!

פפטיקה-טורבו [צוחקת]

ומי לא יתחרט אצלי! אבל כבר שמתי חותמת.

שוזס אני מאוד מבקש שהזמן יחזור דקה אחורה לרגע שהיד שלך עוד היתה באוויר.

פפטיקה-טורבו [מרימה את ידה עם החותמת באוויר]

ככה?

שוזס כן, כן!

פפטיקה-טורבו אי אפשר, כי עכשיו זו רק הדגמה למה שכבר עשיתי קודם ושאי אפשר למחוק.

שוזס דקה זה לא הרבה. עזרי לי לבטל דקה אחת!

פפטיקה-טורבו עשית שגיאה איומה בלתי ניתנת למחיקה. אין לך מושג כמה אני שמחה שאי אפשר להפר את חוקי הטבע, לפחות לא במקרה שלך!

שוזס אם ככה, אני רוצה לראות את המנהל!

[פפטיקה-טורבו מגחכת. שוזס קורא בקול.]

מנהל! מנהל!

[פאוזה.]

סגן-מנהל! סגן-מנהל!

[פאוזה.]

מזכיר! מזכיר!

[פאוזה.]

פקיד נוסף! פקיד נוסף!

[פאוזה.]

מי-שלא-יהיה! מי-שלא-יהיה!

[קופץ לעבר הדלפק, מרעים בקולו על פפטיקה-טורבו.]

החזירי את הכסף!!

פפטיקה-טורבו ומה אתה נובח? עם מי אתה חושב שאתה?!

שוזס ובאמת עם מי אני?

פפטיקה-טורבו עם פֶּפְּטיקָה!

שוזס גם את פֶּפְּטיקָה?!

פפטיקה-טורבו כן, גם אני פֶּפְּטיקָה, אבל פּפּטיקה-טוּרְבּוֹ, ואני בת דודתה של ההִידְרוֹ-פּפּטיקה ששפכה עליך מים הלילה! היא כבר דיווחה לי בטלפון בשיחה לילית על כל עוללותיך בחזית רדיפת הנשים שלך! אין סודות בעולמנו המזוהם! שמענו עליך והיכרנו כמוך! אז תיזהר איתי! אישה כמו פפּפּטיקה-טוּרְבּוֹ לא מוצאים כל שבועיים בשוק!

שוזס [חלושות]

התחתני איתי.

פפטיקה-טורבו מה? כדי לוותר לך על הכרטיס?!

שוזס איזה כרטיס... מאהבה... להישאר איתך... כי הציף... הציף האושר... שהזדמן להכיר כמוך... עוד לא קרה לי בחיים... ומה לי באיי הוואי אם את פה... אכלי איתי מייד ארוחת ערב!

פפטיקה-טורבו בבוקר?

שוזס אכלי איתי מייד ארוחת בוקר!

פפטיקה-טורבו כבר אכלתי.

שוזס אכלי איתי מייד ארוחת עשר!

פפטיקה-טורבו עם אדם רציונלי תענוג להתחכך; משוגעים אני דוחה על הסף – וסוגרת דלת על האף!

שוזס איזו אישה! איזה חרוז! איזה הומור דק!

פפטיקה-טורבו [קמה לקראתו]

איזה גבר! איזה מסתורין! עומד לנסוע לאיי הוואי, פתאום מתחרט, פתאום מציע ארוחות עשר, ועוד מאהבה, ועוד מתעוות בחוסר סבלנות! אין לתאר איזו הפכפכות הרפתקנית! ובטח מסתיר עוד הרבה צימוקים כאלה! אח, איתו יהיו חיים מעניינים, הנשימה תיעצר, מתח לא פוסק! אני מאוד מתלהבת עם הסתייגויות לא קטנות! רק צרות יהיו לי מהאידיוט, הכל שטויות!

[צועקת על שוזס.]

ושקט שיהיה, שמעת?! אף מילה!

שוזס כן, מדאם... סליחה, מה שמך, אמרת?

פפטיקה-טורבו [בטון מאיים]

פּפּטיקה-טוּרְבּוֹ!

[ושוב מתמוגגת.]

איזה גבר! כבר שוכח את שמי! בטח כל-כך הרבה נשים אצלו במוח הציפור שלו! עד כדי כך!

[יוצאים.]

 

תמונה 12

 

[בוקר. מסעדה. שוזס, פפטיקה-טורבו לוגמת מיץ.]

פפטיקה-טורבו על מה אתה מעז לחשוב?

שוזס כמובן שלהוט גם, אך לא רק, אם כי בייחוד, אחרי אחורייך המעולים.

פפטיקה-טורבו גבר חושני מאין כמוהו. שׁוֹזֶסוֹבָה, מחליפו של קָזָנוֹבָה.

[קמה ומתיישבת על ברכיו.]

שוזס רק אל תפשקי לי את הרגליים, טוב? כלומר, את הרגליים שלי. בייחוד לא מאחור. ואל תחשבי שאני לא זקוק לאהבה, לעדנה, למשהו רוחני. אני לא רק גַשמי, ולמרות שאולי נדמה לך שאני הולך זקוף לאחור עם פנים חמוצות של גנרל פּרוּסי, אני מטבעי, יום אחד, אעזוב הכל מאחורַי ואתיישב סוף סוף לעשות את מה שאני באמת רוצה.

פפטיקה-טורבו ומה אתה באמת רוצה?

שוזס לא ידעת?

[עיניו נעוצות מתוך חזון בקיר שמאחוריה.]

לעשות סוף סוף את המחקר שלי על תולדות גַסְקוֹן נסיך פְלַנְדְרִיָה.

פפטיקה-טורבו [מביטה בו בהשתאות ובהערצה]

אתה באמת אדם מעניין באופן מיוחד במינו. עד כדי כך ידענוּת ודקוּיוֹת והתמחוּת בדבר יוצא-דופן ופרישוּת מהבלי העולם.

[שוזס מרכין את ראשו בצניעות.]

ולמה, שוזסובה המלומד שלי, דווקא גַסקוֹן נסיך פְלַנדריה?

שוזס את לא חושבת שבגַסקוֹן נסיך פְלַנדריה יש בעצם הכל?

פפטיקה-טורבו [לאחר הרהור-מה]

כן, זה בדיוק גם מה שאני חושבת. תזכיר לי מתי הוא חי, הגַסקוֹן הזה.

שוזס את זה צריך בדיוק לחקור. עוד לא ממש התחלתי במחקר.

פפטיקה-טורבו ואיפה היא בעצם פְלַנדריה, תזכיר לי.

שוזס גם את זה עוד לא ממש ביררתי. כשאתחיל במחקר הכל יתברר.

פפטיקה-טורבו וקראו לו גַסקוֹן?

שוזס גַסקוֹן, או פֶרְנַנדוֹ, או משהו כזה. הכל לפרטי-פרטים יתברר כשאתחיל במחקר.

פפטיקה-טורבו זה יהיה חתיכת מחקר, מה?

[בהערצה.]

פרופסור שוֹזֶסוֹבָה!

שוזס [לעצמו]

נתקעה עם "שוֹזֶסוֹבָה", ולי זה לא כל-כך מזכיר רודף נשים לטיני, אלא יותר זקנה מוכרת מלפפונים עם מטפחת ראש מאוקראינה.

[לפפטיקה-טורבו.]

ואת יודעת, כשאת מוזמנת למשל לנשף עם בת-דודתך ומישהו מציג את שתיכן ואומר "פּפּטיקה טוּרבּוֹ פּפּטיקה", לא יודעים למי שייך ה"טוּרבּוֹ", ל"פּפּטיקה-טוּרבּוֹ", או ל"טוּרבּוֹ-פּפּטיקה", קצת דומה לזה שאומרים רצוף "אלימלך בר-מלך", שאז לא יודעים אם הכוונה ל"אלימלך בר-מלך" או ל"בר-מלך אלימלך".

פפטיקה-טורבו או ל"מלך אלימלך בר".

שוזס [מהרהר רגע]

נכון. על זה לא חשבתי.

[לעצמו.]

אישה ממולחת ביותר. אישה שאי-אפשר לרמות. דווקא לא היה מזיק לי במצבי להיתקל במטומטמת.

[פתאום נבהל, לעצמוי]

אבל מה אני עושה פה עם משרד הנסיעות על הברכיים שלי? אני הרי הייתי בדרך לאיי הוואי... אבל דווקא חשבתי לקבל חנינה על הכרטיס לאיי הוואי... אבל אני מוכרח לאיי הוואי למצוא את הדוקטור בּוֹרדם כדי להוציא את תמיסת החוקן כדי להתחתן עם... אוי, לגמרי שכחתי את בּז'ז'ינה ארוסתי!

[נכנסת קשפשפה כרוח סערה.]

קשפשפה אהה! כבר עוד אישה! וכבר על הברכיים!

[לשוזס.]

בוא איתי מייד!

[לפפטיקה-טורבו.]

גברתי, הנוכל הזה ברח לי מבית-כיסא!

פפטיקה-טורבו [נדהמת. בקול מאיים, לשוזס]

מה? ברחת לְאישה מבית-כיסא?

קשפשפה נוסף לזה שהוא ארוסה החצי-רשמי של בתי!

פפטיקה-טורבו מה? חצי-רשמי ובורח מבית-כיסא? ואני, הטיפשה, עוד רצה איתו לארוחות עשר וקוראת לו שוזסובה!

[לקשפשפה.]

קחי את הזבל, הוא שלך!

קשפשפה מי את שתקראי לו זבל?

פפטיקה-טורבו ומי את שתחטפי אותו באמצע ארוחת עשר? מה את סוגרת לי מחזרים בבית-כיסא? בסוף בגללך הוא לא יעשה את המחקר שלו על גַסקוֹן!

קשפשפה [צוחקת בבוז]

"על גַסקוֹן!" הזבל הספּסטי – וגַסקֹון!

פפטיקה-טורבו מה את יודעת על גַסקוֹן!

קשפשפה מה את יודעת על פליקס בּאלוּצ'י! מה את יודעת על פְּייר שֶׁרוֹ! מה את יודעת על דייוויד יַאנְג, טִימוֹתִי קְרִיפְּלְשְׁטֵיין, קַרְל-הַיְינְץ פֶלְזְנְשְׁטַיין, הֶלְמוּט קְנוֹכְל, שִיצְלִי בּוֹבְּל, יֶפְּץ בְּרוּנֶר, בַּזִיל פוֹן-טִיגוֹ, ריצ'רד פְּפוֹרְצְהַיים, קוֹפֶּרְנִיקוֹ מוֹדוּנְיוֹ, אֶנְטוֹנִי בַּסְטֶר, גוּסְטַב פְּלַסְטֶר, זַ'אק טוּרְנְיֶיה, זַ'אן-לוּאי דוּבִיבְיֶיה, ועוד!

[לופתת את שוזס.]

שלנו! מי צריך, וזבל, וכל זה, ובכל זאת – לא נוותר! לא ניתן!

שוזס [מעיף מבט מצועף בפפטיקה-טורבו]

שלום לך, מתוקה, רציתי להכניס לך נר, כלומר, אור. חשבי עלי. אתגעגע.

[פפטיקה-טורבו בוכה. לעצמו.]

הלכו גם האלף שבע מאות דולר. ולאיי הוואי כבר לא אסע. אחרים ייסעו, יפגשו בדוקטור בּוֹרדם, ישאלו אותה בטבעיות איך להוציא תמיסות מהתחת, ודווקא אני שזקוק לתשובה – לא אהיה שם ולא אשאל. אני אשאר כאן עם בטן נפוחה בבית-הכיסא של מדאם קְשֶפְּשֶפָה ובּז'ז'ינה החצי-ארוסתי.

פפטיקה-טורבו [בוכה]

חבל שהאיש הזה הוא רמאי ונוכל. אחרת הייתי כבר חיה איתו כהוגן, והייתי כבר מראה לו מה זה להיות איתי. הפסדתי את שטות חיי.

[קשפשפה מתחילה לגרור את שוזס. הוא נגרר שני צעדים, נעצר, פונה שוב לפפטיקה-טורבו, בעיניים לחות מעצב.]

שוזס לעולם לא אשכח לך איך אמרת פתאום "מלך אלימלך בר". איזו הברקה! איזה מוח מנצנץ! כל-כך טוב היה לחיות איתך! ועוד: לא חבל לך שהברקה כזאת התבזבזה על שטות כמו "מלך אלימלך בר"? הרי יכולנו לנצל את מוחנו לדברים אחרים, חשובים ונעלים יותר. יכולנו לפענח את סודות היקום, להאיר את הפינות האפלות בנפש האדם, ובעיקר, בעיקר, יכולנו להקדיש את עצמנו סוף סוף למחקר על גַסקוֹן נסיך פְלַנדריה; במקום זה עברו חיינו על שטויות. ואיך זה... חידה.

פפטיקה-טורבו [בוכה ביתר-שׂאת]

אתה מדבר כל-כך יפה על אובדננו! אין חסד בעולמו של שוזס!

שוזס [בוכה איתה]

אבל יש כמיהה אדירה לאהבה בעולמו של שוזס. שלום לך. במסעדה הזאת יעמדו פעם שני אנשים אחרים, וגם הם יצטערו. הצער לא יסור מהמסעדה הארורה הזאת לנצח.

[קשפשפה ושוזס יוצאים.]

 

תמונה 13

 

[לילה. דירת בז'ז'ינה. נכנסת קשפשפה, מובילה את שוזס.]

שוזס שוב לבית-כיסא?

קשפשפה זה ברור.

שוזס [לעצמו]

ושוב אני כאן בהרפתקה הקבועה והחמימה שלי: לילה, בית-כיסא, רצועה, ציפייה לאירוסים. אלמלא הייתי נרגש כל-כך, הייתי מת משיעמום.

[נכנסת בז'ז'ינה.]

בּז'ז'ינה אהובתי!

בז'ז'ינה אמא כבר סיפרה לי הכל.

שוזס אני מוכן להסביר ולהיכבל לבית-כיסא.

בז'ז'ינה מה יש להסביר? אתה הרפתקן מסתורי וגאון! גאון! אני נוסעת עם פּייר שֶׁרוֹ למאוּריציוּס.

שוזס [נדהם]

פּייר שרוֹ?! מאוּריציוּס?!

בז'ז'ינה [מחייכת חיוך תמים]

כן.

שוזס אבל... איך...

[בז'ז'ינה נושקת בחום על לחיו. לעצמו.]

וכבר לא על השפתיים, על הלחי.

[בז'ז'ינה יוצאת. בחיוך קטן ועגום, לעצמו.]

לפחות נשארתי מסתורי.

[נכנסת קשפשפה.]

ידעת שבז'ז'ינה נוסעת עם פּייר שרוֹ למאוּריציוּס?

קשפשפה אני ידעתי שפּייר שרוֹ בא לביקור.

שוזס אבל מי זה פּייר שרוֹ? אף פעם לא שמעתי על פּייר שרוֹ, ופתאום – פּייר שרוֹ!

קשפשפה לא ידעת שפּייר שרוֹ הוא שמו הרוחני של פליקס בּאלוּצ'י?

שוזס עד כדי כך! איש עם שני שמות מלאים!

קשפשפה פליקס בּאלוּצ'י הוא הצד הגברי, ופּייר שרוֹ הוא האספקט הרוחני שלו.

שוזס עד כדי כך! ועוד יופיע פתאום אדם בשם אֶרְנֶסְטוֹ זַיְידָלָך שיתברר שהוא רק הכובע של פליקס בּאלוּצ'י! ואין לזה סוף! ולי רק שם אחד קצר, חצי שם, חליצה של פקק מבקבוק סודה: שוזס!

קשפשפה אדוני, כשאתה מדבר על אדם כמו פּייר שרוּ, ברור שאתה מדבר על אופרה לגמרי אחרת. אם בז'ז'ינה צריכה לבחור בין דייוויד יַאנְג, טימוֹתי קְריפְּלְשְׁטֵיין, פּייר שֶרוֹ וקַרְל-הַיְינְץ פֶלְזְנְשְׁטַיין למשל, ברור שבמקום האחרון יעמוד דייוויד יאנג מבחינת מה שיש לדייוויד יאנג לתת.

שוזס מי זה דייוויד יאנג?

קשפשפה אין לבטל את דייוויד יאנג, כפי שאין לבטל את הג'אקוּזי, אבל בשורה שנכללים בה פּייר שרוּ או קרל-היינץ פלזנשטיין, ברור שבז'ז'ינה לא תבחר בדייוויד יאנג.

שוזס ויחד עם זה את אומרת שאין לבטל את דייוויד יאנג.

קשפשפה דייוויד יאנג כשלעצמו הוא אדיר, הוא הוסיף לבז'ז'ינה המון, אבל מבחינת מה שיש לו לתת לה כעת –  בז'ז'ינה כבר מיצתה את דייוויד יאנג.

שוזס אדיר, מה? ודאי נתן לה המון! המון! גבר מקסים, תרבותי, שופע דמיון והשכלה, ויחד עם זה – נמר פראי. ואם דייוויד יאנג הוא אין ואפס לעומת פּייר שרוֹ, שהוא האספקט הרוחני של פליקס בּאלוּצ'י, איפה אני, שוזס?

[פאוזה. עגום.]

ונעשה גם מיותר, אם אני לא טועה, לכבול לבית-כיסא.

קשפשפה מה שנכון – נכון. קצת חבל לי לשחרר. בכל זאת איש. מילא, מוכרחים. חבל מאוד. בכל זאת איש.

[מרפה ממנו. שוזס מסתכל סביבו בעצב.]

שוזס כאן היו חיים, צוּפּוּ ציפיות. מיטב חיי עברו כאן. ועכשיו שוב באוויר הריק, צונח למקום שעוד מעט דרייפּיש, ואחריו צווייפּיש, ואחריו שוזס. שלום לך, אישה לא חֲנוּנָה, לא סלחנית, לא טובה.

[יוצא.]

 

תמונה 14

 

[לילה. חדר השינה של דרייפיש. דרייפיש גונח על מיטתו. נכנס שוזס.]

שוזס אדון דרייפּיש, באתי להיפרד.

דרייפיש ומי אתה?

שוזס שוזס. חצי-ארוסה לשעבר של בתך, בּז'ז'ינה. כבר היכרנו.

דרייפיש כן?

שוזס כן. אמרת דרייפּיש ואמרתי צווייפּיש.

דרייפיש אמרתי ואמרת, מה?

שוזס כן.

דרייפיש [מיואש]

אמרתי ואמרת, ואמרת ואמרתי, וככה עברו החיים: זה אמר וזה אמר.

שוזס [עצוב]

מה לעשות.

דרייפיש רק ההבדל הוא זה: אני הולך למות. ואתה לא. ואתה והשטויות שלך עוד תמשיכו. ואני אפסק. אתה תופס את זה שאמות? לא, איך תתפוס? אפילו אני עוד לא תופס. אני רק מתחיל לאחוז בקצה החוט של האימה.

[מתייפח חרש.]

ואיפה יהיה צווייפּיש כשדרייפּיש ימות?

שוזס ואיפה יהיה דרייפּיש כשצווייפּיש ימות?

דרייפיש כשצווייפּיש יפלוט נשיפה אחרונה, דרייפּיש יהיה בבור.

שוזס כשצווייפּיש יחרחר מכאב, דרייפּיש ינוח.

דרייפיש כשדרייפּיש יירקב, צווייפּיש עוד ינשום.

שוזס דרייפּיש לא יחוש ברקבונו, כשצווייפּיש יצעק בכאביו.

דרייפיש לצווייפּיש יהיו עוד תחושות כשלדרייפּיש כבר לא יהיה כלום.

שוזס בכל זאת צווייפּיש יקנא בדרייפּיש.

דרייפיש דרייפּיש כבר לא ייהנה מהקנאה של צווייפּיש.

שוזס לצווייפּיש כבר לא יהיה איכפת אם דרייפּיש ייהנה או לא מהקנאה של צווייפּיש.

דרייפיש גם זה כבר יהיה מאחורי דרייפּיש, שכשצווייפּיש יגסוס, לא יהיה איכפת לו מההנאות של דרייפּיש.

שוזס וגם את זה צווייפּיש ישכח כשיגיע תורו ללכת בעקבות דרייפּיש, שדרייפּיש לא נהנה בעת גסיסתו של צווייפּיש.

דרייפיש אם כי צווייפּיש יחיה וייהנה בזמן גסיסתו של דרייפּיש.

שוזס אבל צווייפּיש יודע שיבוא יום וילך בעקבות דרייפּיש.

דרייפיש דרייפּיש לא מקבל שלצווייפּיש מותר ליהנות כשדרייפּיש גוסס רק משום שמה שקורה לדרייפּיש יקרה פעם גם לצווייפּיש, כי לא חוכמה שצווייפּיש יפסיק ליהנות כשצווייפּיש מת, החוכמה שצווייפּיש יפסיק כשדרייפּיש מת.

שוזס צווייפּיש לא ישקיע מאמץ להתייסר באשמה על שצווייפּיש ייהנה כשדרייפּיש ימות, כי את צווייפּיש יעניין רק מה שיקרה לצווייפּיש, ודרייפּיש לא יוכל לגייס מראש את צווייפּיש, כפי שצווייפּיש לא יוכל לגייס מראש את דרייפּיש.

דרייפיש וככה עברו החיים.

[שוזס יוצא.]

 

תמונה 15

 

[בוקר. רחוב. שוזס.]

שוזס [לעצמו]

כמה מכאיב אור השמש למי שאין טעם לחייו.

[הולך. עוצר.]

אם כי פּייר שֶׁרוֹ הרי הוא כמעט פּייר שֶׁזוֹ, ושֶזוֹ הוא כמעט שוֹזֶס, ושוזס הוא לא כמעט אני אלא ממש אני, כך שהלב די מתחמם למחשבה שלבז'ז'ינה יש עכשיו בהחלט עסק איתי, שכפי שנאמר עלי, אני מאוֹפּרה אחרת, ובפירוש לא עומד בשורה אחת עם דייוויד יאנג, שעם כל גאוניותו לא היתה מחליפה אותו בי בשום פנים ואופן.

[נכנס אשטרום.]

אשטרום ומה שלום החוקר העולמי של גַסקוֹן נסיך פְלַנדריה?

שוזס מה, גם אתה כבר יודע על זה?

אשטרום כל העיר מדברת.

שוזס מה את סח! מזכירים אותי שלא בנוכחותי! כשאני ישן, מישהי פתאום פולטת "שוזס", אולי אפילו נאנחת, ואני בכלל לא יודע! למה לא קוראים לי?

[מקיש בעליצות בקודקודו של אשטרום]

אי, ככה, ככה!

אשטרום [מחכה בסבלנות ששוזס יסיים]

היכרתי הלילה בחורה, בְּלַבְּלֶה. שוחחנו. היא הראתה לי הרבה חולשות אצלך שלפני-כן לא שמתי לב. בחורה חריפה.

שוזס [בחיוך של מורך]

שלא בפנַי? לא ניתנה לי זכות להתגונן?

אשטרום למעשה היא הרסה אותך בעיני כליל. היא הוכיחה לי באופן מתמטי איזה אפס אתה.

שוזס [בולע רוקו מעלבון]

ספר לי מה אמרה, שאוכל להזים את הוכחותיה.

אשטרום [בשקט]

והרי אתה יודע שהיא צודקת.

[פאוזה.]

ואגיד לך עוד משהו. היא הוכיחה לי מתמטית – וגם זה הכאיב לי – שהערצתי אותך כל הזמן רק מפני שלא היה לי משהו אחר לעשות בחיים, שהייתי ריק ובטלן, ועכשיו, שמצאתי את עצמי והתבגרתי, אני יכול ממש לצפצף עליך. תבין, אם יושבים בחדרון אפל ומסתכלים אַרצה – אתה אישיות; אבל אם רק פותחים אשנב אל העולם הגדול – אתה פשוט נמוג. אנחנו כבר קוראים לך בינינו "שוֹזֶפֶס", שהוא צירוף של "שוזס" ו"אפס".

שוזס וזה קרה לך הלילה, בבת-אחת.

אשטרום כמו התפכחות. ותדע לך שאני כבר לא אַשטרוּם.

שוזס אלא מה אתה?

אשטרום אַשטרוּם המפוכח.

[פאוזה.]

שוזס לא צודק ככה בהינף-יד לבנות, ובהינף-יד להרוס.

אשטרום כשבניתי לא התלוננת.

שוזס ועכשיו כל מה שאמרת לי אי-פעם לא מחייב.

אשטרום כן.

שוזס מה זה פה, כל אחד אומר משהו וחוזר בו? הכל מותר, הכל פרוץ? צריך להחתים אתכם, את כולכם, על כל מילה! אדם אומר "השעה שש" – שיחתום! עם ארבעה ערֵבים! שלא יחשוב שיכול להגיד סתם "שש" וללכת, ולתרץ לי אחר-כך "אשטרום המפוכח"!

[פאוזה.]

אשטרום והרי אתה יודע שבְּלַבְּלֶה צודקת.

שוזס [עגום]

אם בְּלַבְּלֶה צודקת בקשר אלי או לא – לא אוֹמַר; אבל תוכל לראות את זה מהבעת פנַי. והיא מה, בטח איזו חולדה.

אשטרום [עגום]

אם בְּלַבְּלֶה חולדה או לא חולדה – לא אוֹמַר; אבל תוכל לראות את זה מהבעת פנַי.

שוזס [נאנח]

כן, לא קל, לא קל בשלהי המאה העשרים.

אשטרום לא קל להיות אַשטרוּם המפוכח.

שוזס גם לא קל להיות גוֹרדוֹן המחודש. הכל מתקלקל ומזדהם. פעם ידעו למה חיים. היתה ציפייה למשהו. היום סתם.

[פאוזה.]

ויכולתם כבר, בעד אותו מחיר, לשנות לבֶּלָבֶּלָה במקום בְּלַבְּלֶה. משנים רק ניקוד וזהו.

אשטרום לא יודע. חשבנו על זה הרבה. אבל היא כבר בְּלַבְּלֶה הרבה שנים...

שוזס בטח גם זקנה, החולדה.

אשטרום [עגום]

תוכל לראות את הבעת פנַי.

שוזס כן, פוחלץ עתיק.

אשטרום ככה שאין אפילו כוח להחליף ניקוד, אנשים יקראו "בְּלַבְּלֶה", ואנחנו נתקן כל הזמן "בֶּלָבֶּלָה" – למי יש כוח? כי הרי גם אתה יכולת לכאורה להחליף מ"שוֹזֶס" ל"ג'וֹזֶף".

שוזס נכון, "ג'וֹזֶף". "ג'וֹ". ואתה, "אֶשְׁלִי" במקום אַשְטְרוּם".

אשטרום אם כבר "אֶשְׁלִי", הייתי קופץ ישר ל"קְליפוֹרְד".

שוזס קְליפוֹרְד פוֹרד-קְליפוֹרְד וג'וֹ מוֹנְטאנָה.

אשטרום והרי עוד אפשר! אפשר! רק לעשות צעד! להיכנס למשרד הפנים! זה לא נפלא? לחיות, לנשום! באנו לעולם! איזה מזל! חשוֹב על אלה שלא נולדו! יש מסיבה, ואנחנו ברשימה!

[שוזס מקיא.]

למה?

שוזס אני בגלל ההוֹוה. ההוֹוה, הרגע הזה ששנינו מדברים, הוא שמדכא אותי. כעת אנשים חיים, כעת צוחקים, ולא הולכים עם בטן נפוחה ואומרים "מחר אהיה ג'ו!"

[בוכה.]

ארורה המילה "מחר"!

אשטרום לפחות תוכל לחקור את גסקון...

שוזס לעזאזאל עם גַסקוֹן!... מי יחקור את שוזס?

[פאוזה.]

אשטרום אַחֵל לי מזל טוב. אני נוסע עם אישה לא יפה למקום לא רחוק, רבע שעה מפה, וזול, ומשעמם ודי מלוכלך. נשב בחדר ונריב. אבל, ויחד עם זה, חיים. שייכות. אישה. גיפוף. אשטרוּם. אחל לי מזל טוב.

[שוזס שותק.]

אחל לי כבר מזל טוב ואלך.

שוזס [בקול חנוק]

מזל טוב.

[אשטרום יוצא.]

 

תמונה 16

 

[בוקר. רחוב. שוזס מכווץ, מתפתל, חש שלא בטוב.]

שוזס והנה, חולה. וממה? מסתורין ממשיכים לאפוף את גורלי.

[שוכב פרקדן, מתבונן בעצב בשמים.]

החיים עוברים כמו קרעי עננים, לובשים ופושטים צורות מוזרות, רגע סוס, מישנהו תרנגול, והכל נמוג.

[מתעלף.]

 

תמונה 17

 

[לפנות ערב. חדר בבית חולים. שוזס במיטה, האחות קְוַודְרוֹבְּקֶה מטפלת בו.]

שוזס וגלי לי, אחות, ממה אני חולה: מהתפוצצות בקרביים בגלל תמיסת החוקן, מדלקת ריאות בגלל שפיכת מים באישון לילה, משברון-לב עקב אובדן אלף שבע מאות דולר בלי לנסוע לאיי הוואי, מחסימת עורקים עקב קשירה בבית- כיסא, או מאהבה נכזבת? אמרי לי, על איזה בסיס אני מת?

קוודרובקה אין בסיס, אתה רק בגלל תופעות לוואי.

שוזס אפילו זה לא רציני, מה? סתם מתנדף לי, כמו פקיעת תוקף של סחורה. פּוּף – פקענו. ושמך, אחות נלבבת?

קוודרובקה קְוַודְרוֹבְּקֶה. כמעט שיניתי לקְוַודְרוֹבֶּקָה.

שוזס בּראבוֹ. שינוי ניקוד. יש רצונות, וכמעט יש מעשים! אפשר, אפשר כמעט לפעול! והשתנו חייך מאז שכמעט?

קוודרובקה לא השתנו. היכרתי אַשְטְרוּם.

שוזס אשטרום המפוכח הרי עם בְּלַבְּלֶה!

קוודרובקה בֶּלָבֶּלָה. בדיוק הבוקר שיניתי לבֶּלָבֶּלָה. הייתי בְּלַבְּלֶה קְוַודְרוֹבְּקֶה ועכשיו אני בֶּלָבֶּלָה קְוַודְרוֹבְּקֶה.

שוזס אז למה לא שינית גם את ה"קְוַודְרוֹבְּקֶה" ל"קְוַודְרוֹבֶּקָה"? למה הפסקת בכמעט?

קוודרובקה אה, כן, לא ידעתי אם כדאי לשמור על משהו מהשם הקודם, בכל זאת – שושלת, היסטוריה, ביוגרפיה, אחר-כך החלטתי בכל זאת חדש, חיים חדשים, אחר-כך החלטתי על פשרה, משהו מהישן ומשהו מהחדש, ולא ידעתי אם לשמור על הקְוַודְרוֹבְּקֶה או על הבְּלַבְּלֶה, בהתחלה החלטתי על הבְּלַבְּלֶה, ואחר-כך החלטתי על הקְוַודְרוֹבְּקֶה, ואז באו ואמרו לי, למה לך, עדיף הכל, כי בֶּלָבֶּלָה קְוַודְרוֹבֶּקָה מתחרז, אומנם צולע, אבל אז אמרתי שגם בְּלַבְּלֶה קְוַודְרוֹבְּקֶה מתחרז, אומנם צולע, ואם כבר ללכת על חריזה, הכי טוב בֶּלָבֶּלָה קְוַודְרוֹבֶּלָה אבל אז אפשר גם לשנות לבְּלַבְּקֶה קְוַודְרוֹבְּקֶה, אבל בְּלַבְּקֶה מזכיר את סבתי מצד אימי בַּבְּקֶה ושוב חזרנו אחורנית מבחינת החיים, ואז חשבתי בֶּלָבּוּלֶה קְוַודְרוֹבּוּלֶה, אבל אז אמרו לי, למה לך בכלל חרוז, מה את, פזמון? וגם הייתי מאבדת לגמרי את השושלת, גם את הבְּלַבְּלֶה וגם את הקְוַודְרוֹבְּקֶה, ואם להחליף אז בכלל השמים הם הגבול, למה בֶּלָבֶּלָה, למה לא מַרִיָה-בֶּלָה או אֶלִיזָבֶּלָה או פְרַנְסוּאֶלָה או בּוֹרְבּוֹנֶלָה או צִ'יפַּנְדֶלָה או פֶרְנַנְדֶלָה, ואם להיפטר מקְוַודְרוֹבְּקֶה, למה לא לשַרְלוֹטְקֶה, או גֵ'יין-בּוֹבְּקֶה, או זֶ'נְבְּיֵיבְקָה או פִּיחוֹטְקָה או פַרְשִׁיוִויצְקָה או בַּרְשְפְּרִיצְקָה או חַמְצִיצְקָה, ככה שראיתי שאני כבר מסתבכת לגמרי, ובסוף החלטתי בַּמָקוֹם מה שבא ספונטנית על בַּרְבּוּנְיָה פַּרְטוֹש, זה בתעודה, רשמי, ובחיים לא היה אומץ, והשארתי הכל כמו שהיה, רק מבְּלַבְּלֶה לבֶּלָבֶּלָה, וזהו, ועל המצבה עוד נראה.

שוזס [הרוח יוצאת ממפרשיו]

אַת הפוחלץ.

קוודרובקה אני.

שוזס והנסיעה...

קוודרובקה רבנו עוד לפניה.

שוזס מזל טוב. ואצלי היה הכל מתגלגל הכל אחרת לו רק הייתי מוצא את הדוקטור בּוֹרדם.

קוודרובקה הדוקטור בּוֹרדם נמצאת בחדר הסמוך מימין.

שוזס בחדר הסמוך? היא לא באיי הוואי?

קוודרובקה החליטה שלא. החליטה שלַח מדי או יבש מדי, ושעדיף להישאר.

שוזס ובמה חלתה?

קוודרובקה ולמה חלתה? – בריאה, במיטה, עם הגבר של חייה, גַאנְץ לִיכְט.

שוזס [מנסה להתרומם]

אני שומע משם מוזיקה נפלאה.

[נופל שוב על מיטתו.]

הזעיקי אותה בבקשה, אמרי לה: "שוזס, בקשר לתמיסה!"

קוודרובקה היא כבר ענתה מראש: "התמיסה בסדר. אתה, רק תופעות לוואי".

שוזס חיי, חיי, תופעות לוואי! אח, בּז'ז'ינה!

קוודרובקה והרי היא פה, בחדר הסמוך משמאל.

שוזס מה? פה? לא במאוּריציוּס?!

קוודרובקה החליטה שלא, החליטה שחם מדי או קר מדי, וטירחה. והעדיפה. מיטות יש הרי גם כאן. עם פּייר שֶרוֹ.

שוזס בית-בריאים, מה? בּז'ז'ינה עם פּייר שרוֹ על מיטה משמאל, בּוֹרדם עם גאנץ ליכט על מיטה מימין, ובאמצע, בין שני החדרים שבהם המזרונים חורקים בקצב, בחדר לבן על מיטה לא חורקת – שוֹזס.

קוודרובקה [מכסה אותו]

והרי גם אתה חיית.

שוזס כן? קחי עיפרון, סכמי.

[עוצם את עיניו.]

אחת עשתה לי חוקן, שנייה שפכה מים, שלישית סגרה בבית-כיסא, רביעית לקחה אלף שבע מאות דולר וארוחה, וחמישית, החביבה מכל, במיטה עם פּייר שרוֹ.

קוודרובקה [מכסה אותו]

נו, ועכשיו לישון, לחלום על שפע הַצְלחות.

שוזס [עוצם את עיניו]

אני חולם. שום הצלחה. הגרמנים רודפים, הטורקים מענים, אני נופל מראש מגדל – גם בעולם החלומות אין חידוש.

 

תמונה 18

 

[לילה. חדר בבית החולים. שוזס קודח. נכנסת בז'ז'ינה.]

בז'ז'ינה שוזס.

שוזס בז'ז'ינה. הכל היה למענך.

בז'ז'ינה אתה אדם מיוחד, שוזס.

שוזס בז'ז'ינה.

בז'ז'ינה שוזס.

שוזס בז'ז'ינה.

בז'ז'ינה שוזס.

שוזס מה היה לנו מלבד שמות?

בז'ז'ינה כן, עצוב, אין מה לדבר. ראייה נוקבת. גאון מסתורי היית וגאון תמות.

שוזס [לעצמו]

לפחות אמות מסתורי. ועם איזה סוד הלכתי בקרבי – תמיסת חוקן – איש לא יידע.

[לבז'ז'ינה.]

ופּייר שרוֹ?

בז'ז'ינה נסע הלילה לפריז. היה פה לביקור קצר וחזר.

שוזס באמת, נסע?

[דמעות הקלה בעיניו, לעצמו.]

ואת היבלת ליד האף של בז'ז'ינה נוריד, נוריד.

[קם בקושי, ניגש לבז'ז'ינה.]

לא קל יהיה לי איתך עם הצל של פּייר שרוֹ, אבל עם הזמן...

בז'ז'ינה אני הולכת.

שוזס [מתחיל לפשוט את הפיג'מה, להתלבש בבגדיו]

ודאי שנלך.

בז'ז'ינה לבד.

שוזס נלך לבד, לא נצרף אלינו אף אחד.

בז'ז'ינה אני לבד.

[שוזס קופא. פאוזה.]

שוזס אמרת שפּייר שרוֹ נסע.

בז'ז'ינה אני חוזרת למוֹזס.

שוזס מוֹזס קומה גימ"ל?

בז'ז'ינה פּייר שרוֹ רק חידד אצלי את הוַודאוּת שאני בעצם של מוזס.

שוזס ואיפה שוזס בתמונה? בין מוזס למוזס היה פּייר שרוֹ – ואיפה שוזס?

[בז'ז'ינה מוליכה אותו למיטה, משכיבה אותו, מנשקת על מצחו. לעצמו.]

כבר לא על הלחי, על המצח.

[בז'ז'ינה יוצאת. הוא קורא אחריה.]

אז ככה, טעות קטנה, שוזס קומת קרקע במקום מוזס קומה גימ"ל? ואהבה?

[פאוזה. לעצמו.]

בז'ז'ינה. בז'ז'ינה.

[מגחך.]

כשאני אומר הרבה פעמים בז'ז'ינה...

[פאוזה.]

כך נגמרה אהבת בז'ז'ינה ושוזס. וכאן מסתיים סיפורם של שוזס ובז'ז'ינה.

[מת.]

 

[סוף]