כתבים

סולומון גריפ

מחזה עם פזמונים

צילום: ישראל הרמתי, באדיבות ארכיון תיאטרון הקאמרי
צילום: ישראל הרמתי, באדיבות ארכיון תיאטרון הקאמרי

הדמויות

סוֹלוֹמוֹן גְריפּ

פַּרְצִיפְלוֹכָא, אשתו

יהושע, אחיו

דוקטור ויקטור ברמָלָי, רופא

אדון גְלַכְטֶה, זמר חתונות

מערכה ראשונה

תמונה 1

חדר בביתו של סולומון גריפ. סולומון שוכב על המיטה ללא תנועה. פַּרְצִיפְלוֹכָא עומדת למראשותיו ומדברת אליו.

 

פרציפלוכא זה רע מאד, סולומון, ותדע לך שככה זה לא יכול להימשך. במקום להשתדל להקל עלי כשאתה רואה כמה שאני סובלת, אתה מתנהג אתי כמו ילד. אי אפשר בכלל לדבר אליך כמו אל אדם מבוגר. אני שואלת אותך, ותענה לי פעם אחת ולתמיד: תהיה בן-אדם?! תקח את כדורי ההרגעה שנתן לך הרופא?! תעשה מה שאומרים לך כמו שצריך?! סולומון, נגד מי אתה עושה מלחמה? אתה נלחם נגד עצמך והורס גם אותי. ואני סובלת כי אני טיפשה. ולמה לי? למה אני לא אשה טורקיה, עם ישבן גדול שמחפש רק נוחיות לעצמו. היית צריך לשמוע את הצעקות אצל הטורקים שממול. הבת בוכה כל היום שיורידו לה את הגידול, כי היא רוצה להתחתן, והיא עכשיו בגיל שאי אפשר לחכות יותר. אם היא לא מורידה את הגידול אז היא צריכה להתחתן עם הגיבן מהעיריה, הוא מחכה לה כבר ארבע שנים ועכשיו אין לו יותר סבלנות. הוא אומר שגם לגיבן יש עצבים. אבל האבא לא רוצה לתת כסף לניתוח, הוא מוכן לחתן אותה עם הגיבן. מה איכפת לו? הוא מטורקיה. ועכשיו אני מצטערת שאני בעצמי לא מטורקיה. אתה היית בוכה ואני הייתי רוקדת לי עם טורקים. אני שואלת אותך כפעם האחרונה: לא תקח כדורים כמו בן-אדם?!

[נכנס יהושע עם זר פרחים]

יהושע שלום.

פרצי שלום, מה שוב?

יהושע הבאתי פרחים.

פרצי למי זה נחוץ עכשיו?

יהושע זה רענן, מהטבע, וסולומון אהב פרחים כשהיה קטן.

פרצי כבר עברו הרבה שנים מאז שהוא היה קטן.

יהושע אבל כשחולים - הכל אחרת. פתאום נהיים שוב קטנים ונזכרים.

פרצי יהושע, אתה טיפש.

יהושע אל תקללי, פרציפלוכא.

פרצי שלא יעלה על דעתך שאתה לא טיפש.

יהושע אם תקראי לי עוד פעם אחת "טיפש", אני אתחיל לצחוק כמו אידיוט. אל תגידי שלא הזהרתי אותך.

פרצי [מתרה בו] יהושע! [יהושע מגחך כמו אידיוט] מספיק, אידיוט! אחיך שוכב חולה!

יהושע סליחה, שכחתי. אבל את יודעת שאני לא יכול לסבול שמעליבים אותי. [מתבונן בסולומון] מה שלומו?

פרצי היית פה לפני שעה, אל תנדנד.

יהושע אני חושב שבזמן האחרון יש יותר ויותר סיכויים למצוא תרופה. כל יום עלולים להמציא משהו, ואסור לנו להתייאש. מה את חושבת?

פרצי אמרתי שלא תנדנד.

יהושע [לסולומון] שלום, סולומון, מה שלומך? [פאוזה] זה אני, יהושע. אחיך, יהושע. [פאוזה] סולומון!

פרצי הוא לא עונה רק כדי להרגיז. רק מרים את הראש וצועק פעמיים ביום.

יהושע [לסולומון] מה אני שומע סולומון, מרגיזים את פרציפלוכא?!

פרצי כן, כן. זה הגורל שלי.

יהושע אוי ואבוי לי, אחי סובל כל כך. מה אנחנו יכולים לעשות?

פרצי עשיתי הכל, גם מעבר לכוחותי. עכשיו אני רק מחכה לרגע שאתמוטט.

יהושע את לא תתמוטטי, פרציפלוכא, את אשה חזקה.

פרצי כן, כולם חושבים שאני אשה חזקה. אף אחד לא יודע כמה שאני כעצם חלשה.

יהושע לא נכון, את חזקה מאד. תראי כמה חזק שאת בנויה. את חזקה כמו פיל.

[צוחק במו אידיוט]

פרצי יהושע, אתה עוד פעם צוחק כמו אידיוט!

יהושע כי את אשה חזקה כמו פיל.

פרצי שלא תעיז לצחוק ככה אצלי בבית. אני מזהירה אותך.

יהושע [מגחך] מה תעשי לי?

פרצי מה אני אעשה לך? אתה יודע מה אני אעשה לך.

יהושע לא, אני לא יודע. מה תעשי לי? [מגחך כמו אידיוט]

פרצי אם אתה לא מפסיק עם זה מיד. אני ניגשת ומתיישבת עליך.

יהושע לא נכון. [מגחך כמו אידיוט] לא נכון.

פרצי יהושע, אני אשב עליך. שכה יהיה לי טוב שפעם אחת ולתמיד אני אתיישב עליך ויהיה לי כל כך נוח שלא ארצה לקום יותר.

יהושע את מעליבה אותי עלבון קשה מאד כשאת מדברת ככה. [פאוזה. מגחך] אבל את רק מדברת. [פאוזה] תמיד את רק מדברת שתשבי עלי, אבל אף פעם את לא יושבת. אז בגלל שהעלבת אותי אני לא אפסיק לצחוק כמו אידיוט. ואני רוצה לראות שתנסי לשבת עלי! [מגחך כמו אידיוט] אני רוצה לראות! [מגחך כמו אידיוט. פרציפלוכא שולחת אליו אצבע מתרה ומתקרבת אליו לאטה. הגיחוך קופא על פני יהושע והוא מחכה במתיחות]

[נכנס בצעד זריז הדוקטור ויקטור ברמלי, נושא בידיו תיק רופאים]

פרצי הו, הנה הדוקטור. בוקר טוב, דוקטור ברמלי.

ברמלי בוקר טוב, גברת גריפ. הדלת היתה פתוחה.

פרצי בבקשה, דוקטור, בשבילך אין דלת, אתה בן-בית.

ברמלי תודה, גברת גריפ. החדר, כרגיל, נקי ומסודר. אם צריך להיות חולה, טוב להיות חולה אצלך.

פרצי תודה, דוקטור.

ברמלי ומה שלום בעלך האומלל?

פרצי בעלי נחלש מאד. גם אני חלשה מאד.

ברמלי אצלך זה רק עניו פסיכולוגי-זמני, גברת גריפ. ובקשר לבעלך - כולנו יודעים, אין לנו שום סיבה לקוות. הוא אמר עלי משהו מאז הביקור האחרוו?

פרצי אף מלה.

ברמלי מתוך שינה?

פרצי אף מלה.

ברמלי ככה ? זוהי שערוריה. יש לו נושאים יותר טובים לדבר עליהם?! כדורים?

פרצי לא לקח אפילו כדור אחד.

ברמלי תסלחי על הביטוי, גברת גריפ, אבל בעלך הוא צפרדע.

פרצי אל תדבר ככה על בעלי האומלל, דוקטור.

ברמלי את יודעת שאני אף פעם לא מדבר ככה מתוך כעס אישי, אבל אם מרגיזים אותי באופן רפואי, אז שום דבר לא יעזור. לא אצל דוקטור ברמלי.

יהושע [מגחך] דוקטור ברמלי.

ברמלי [ניגש אל יהושע וסוקר אותו] מי זה?

פרצי זהו גיסי. אחיו של בעלי האומלל.

יהושע אני לא אומלל, אני יהושע.

ברמלי [משועשע] כן?

יהושע כן.

ברמלי [משועשע] ואיזה מין יהושע, יהושע חולה או יהושע בריא?

יהושע יהושע בריא בהחלט. שום פגם.

ברמלי [כועס] שום פגם! [לפרצי] טיפש, טיפש כמו אחיו!

פרצי אני יודעת.

יהושע בלי קללות. אתה אמנם דוקטור...

ברמלי מפני שאני לא יכול לסבול שאנשים שאין להם מושג ברפואה קופצים לי מול העינים ואומרים שהם בריאים! שום פגם! אתה מומחה לפגמים?!

יהושע אני לא מומחה, אבל אני לא מרגיש שום סימן רע.

ברמלי אז הנני להודיעו שלא כל סימן רע מדגישים. מחלות יודעות להסתתר יפה מאד בגוף. ככה שאני במקומו, עם אח חולה כמו אחיו, לא הייתי בכלל בעל יומרות בשטח הבריאות. הנה אשתו, גברת גריפ, קח אותה לדוגמא.

פרצי [בצניעות] דוקטור, בבקשה, אני לא דוגמא.

ברמלי לא, גברת גריפ, אמת זו אמת. [ליהושע] ארבע שנים היא רואה את בעלה, תסלח לי על הביטוי, שופך את חייו החוצה, זה לא פשוט לראות, ועכשיו היא אשה בשלה ומנוסה ויודעת מה זו צניעות של אדם בריא. אדם בריא צריך ללכת כפוף מרוב צניעות והכרת טובה. אם כי, אני מוכרח לציין, גברת גריפ עצמה היא אשה בריאה ומלבלבת.

פרצי תודה, דוקטור.

ברמלי בלי תודות, גברת גריפ. באופן אובייקטיבי לגמרי אני אומר: את מלבלבת.

יהושע ואני?

ברמלי [לפרצי] מי זה?

פרצי אחיו של בעלי.

יהושע אני אחיו, יהושע.

ברמלי יפה מאד, תחכה בחוץ.

יהושע מה עשיתי?

ברמלי בדיקה. תחכה בחוץ.

פרצי [ליהושע] שמעת מה אמר הדוקטור, אל תפריע.

יהושע [סוקר את שניהם כמתכוון לבדוק אם הם מנסים להעליב אותו] טוב, אני יוצא החוצה. אבל זה מרצוני החופשי. ואני תיכף חוזר. [הוא הולך לכיוון הדלת, אך נעצר בפינה ומקווה שלא יבחינו בו]

ברמלי להרים לו את הגופיה. [מצמיד סטטוסקופ לאזניו, גוחן מעל סולומון, פתאום הוא מבחין ביהושע הנמצא עדיין בחדר] כשאני אומר החוצה זה החוצה.

פרצי יהושע, אל תתחיל עכשיו עם הקונצים שלך.

יהושע מי עושה קונצים מי?! [יוצא החוצה]

[ברמלי גוחן מעל סולומון ובודק אוחו, מסיים, מזדקף]

פרצי אז מה?

ברמלי לא.

פרצי לא טוב?

ברמלי שאלת ועניתי לך.

פרצי ובדיקות המעבדה?

ברמלי למה לדבר על זה כל כך הרבה, גברת גריפ, למה שתנסי להשלות את עצמך, את הרי אשה אינטליגנטית! המעבדה לא תעשה צחוק מחוקי הטבע.

פרצי זאת אומרת שאין תקווה.

ברמלי כשאני שומע אשה אומרת על בעלה האומלל שאיו לו תקווה, ואני שומע את זה לעיתים קרובות, אז אני פורש את הידיים שלי לצדדים ועומד דום.

[פרצי מוציאה ממחטה מכיסה ומקנחת את חטמה]

ברמלי את אשה רגישה מאד ואני מבין אותך, אני הרי רופא. אבל מצד שני זה גורם לי אושר לראות שאת מספיק חזקה כדי להתגבר.

פרצי לא, דוקטור, אני אשה חלשה מאד ואני מחכה עכשיו למשבר.

יהושע [מציץ מן הדלת] אפשר להיכנס?

ברמלי תחכה בחוץ, עוד לא  גמרנו.

יהושע אז תזדרזו, כמה זמן אני צריך לעמוד בחוץ! [יוצא]

פרצי מה לעשות בינתיים, דוקטור?

ברמלי אני אומר שיישן טוב, שיאכל טוב ושינשום עמוק.

פרצי הוא לא יכול לישון, הוא לא יכול לאכול והוא לא יכול לנשום.

ברמלי אין שום תרופה למחלה שלו. נשארים הכדורים. כל מה שאפשר לעשות הוא להקל עליו עם כדורי ההרגעה. אני חוזר ואומר: הכדורים, הכדורים ועוד פעם הכדורים.

פרצי הוא לא רוצה הרגעה. שום דבר לא יכול להשפיע עליו לקחת אותם.

ברמלי חבל, חבל. המחלה השתלטה עליו לגמרי, ועכשיו היא מכריחה אותו לשתף איתה פעולה. [בהתפעלות] המחלה הזאת! הרי זה פלא! מנקודת מבט מדעית אני מוכרח להצדיע לה! יש אויב אמיתי! יש עם מי לגשת לשולחן!

סולומון [צועק] אתם כבר מגישים אותי לשולחן!

פרצי סולומון! [סולומון קם] סולומון, אסור לך לקום!

סולומון [יורד מן המטה] שתפסיק לצעוק כמו חזיר, דוקטור דֶגֶנראט! אני הולך למות ולא אתה!

פרצי איזה דיבורים!

סולומון [שר] [אסור לי לשיר]

קשה לי לנשום, אין לי אוויר,

אסור לי לשיר, אסור לי לשיר,

במצב שלי אני צריך לשתוק,

לשכב במיטה ולנשום עמוק.

 

קשה לי לנשום, אין לי אוויר

אסור לי לשיר, אסור לי לשיר,

כל מאמץ נוסף בָּרֵיאות

מקצר אח הזמן שנשאר לי לחיות.

    אך מפני שחיי הולכים להיגמר

    זה כואב לי ואני מתמרמר.

קשה לי לנשום, אין לי אוויר,

אסור לי לשיר, אסור לי לשיר,

לו הייתי סותם את הפה,

הייתי עוד קצת בחיים מבלה.

 

קשה לי לנשום, אין לי אוויר,

אסור לי לשיר, אסור לי לשיר,

בסוף השיר אני בטח אמות,

ואפול על הרצפה כמו סמרטוט.

    אך מפני שחיי הולכים להיגמר

    זה כואב לי ואני מתמרמר.

קשה לי לנשום, אין לי אוויר,

אסור לי לשיר, אסור לי לשיר,

אני לא יכול להמשיך יותר,

אני תיכף גומר,

אני תיכף גומר,

אני תיכף גומר,

אני תיכף גומר,

    גו - מר! גו - מר!

    גו - או - או - או - מר!

 

פרצי סולומון!

ברמלי אמרתי לחזור למיטה מיד!

סולומון ומי אתה שתגיד לי? אני חולה עצמאי! כבר הייתם מוכנים לחתוך אותי?! [תופש את ברמלי בצווארון] כבר הייתם מוכנים לחתוך אותי?

ברמלי עזוב את הצווארון!

פרצי סולומון, תעזוב את הדוקטור.

סולומון אף פעם! אף פעם!

ברמלי אני מזהיר אותך! תעזוב את הצווארון ולמיטה!

סולומון אף פעם!

פרצי סולומון, אני מבקשת! הרי קודם היית כל כך חלש!

סולומון נוח לכם כשאני חלש, מה?!

ברמלי תעזוב את הצווארון! אתה חונק!

סולומון בא הזמן,דוקטור ברמלי. לאשתי כבד גדלו האזנים מהצעקות שלך!

פרצי איך אתה מדבר!

ברמלי מה מדבר? חונק! הוא חונק! אני מזהיר אותך: אני דוקטור!

סולומון ואני סוס.

ברמלי [צועק בכל כוחו] לא!!!  [סולומון בועט בקרסולו של ברמלי ומרפה ממנו] אי!!! [ברמלי קורס על הרצפה ומתחיל ליבב]

פרצי מה עשית, סולומון?! בעטת ברגל של הדוקטור!

ברמלי [ממשיך לייבב] בעצם הקרסול!

פרצי ברגל של הדוקטור!

סולומון [לברמלי] ועכשיו החוצה!

פרצי ברגל של הדוקטור!

סולומון החוצה, אמרתי.

ברמלי [ממשיך לייבב] חכה חכה! לא תחיה! אתה תראה שלא תחיה!

פרצי ברגל של הדוקטור! ברגל של הדוקטור! דוקטור, אתה צריך רופא!

ברמלי [ממשיך לייבב] אני הרופא! [קם] והוא לא יחיה! לא לא!

סולומון כדורי הרגעה, אני אראה לו!

פרצי [מתחילה לבכות] אתה חולה, סולומון! חולה!

סולומון בטח שאני חולה, אני לא שכחתי אף פעם שאני חולה.

ברמלי [לוקח את תיקו והולך לעבר הדלת בצליעה תוך מלמול] אין דבר! חכה חכה! לא תחיה!

[יוצא. נכנס יהושע]

יהושע אפשר להיכנס? [מבחין בסולומון] הו, סולומון, קמת! הוא קם! הוא בריא! סולומון,פרחים!

יהושע [עומד רגע המום, אחר כך, שקט מאד] ככה?! בעלבונות?! תזכור שקיללת אותי, סולומון. [יוצא]

 

תמונה 2

חדרו של סולומון, כמו בתמונה 1. סולומון שוכב על המיטה ללא נוע. פרציפלוכא עומדת ליד המיטה. יהושע, עם זר פרחים בידו, מציץ מן הפתח.

 

יהושע פסססט! פסססט! [פרציפלוכא מפנה ראשה ומבחינה בו. יהושע, פוחד מפני סולומון, רומז לה להתקרב אליו. היא ניגשת אליו] פרציפלוכא, אולי תביאי איזה אגרטל. חבל על הפרחים.

פרצי לא.

יהושע למה לא?

פרצי לא.

יהושע נעשית אכזרית?

פרצי אני אראה לכם מה זה אכזרית.

תמונה 3

חדר בביתו של דייר ויקטור ברמלי. ברמלי, בחלוק-בית, כשמגזין בידו, יושב בכורסא וקורא. דפיקה בדלת. הוא קם לפתוח. חוזר עם פרציפלוכא.

 

ברמלי גברת גריפ, איזו הפתעה! בעשר בלילה! בבקשה להיכנס.

פרצי אני רואה שאתה עסוק במחקר.

ברמלי בלילה, אם לא קוראים לי לעזרה, אני יושב לפעמים בכורסא וקורא על מחלות.

פרצי [בהתפעלות! אתה גם איש-מחקר, דוקטור]

ברמלי הלוואי והייתי איש-מחקר, גברת גריפ, אבל אני לא איש-מחקר. אני קורא לי להנאתי הפרטית. אני קורא לי על מחלות ומגפות גברת גריפ. יש מחלות משתוללות שגורמות לי לפעור את הפה. ובכלל, יש אלהים, גברת גריפ.

פרצי אני כל כך שמחה לשמוע שיש אלהים, דוקטור.

ברמלי אם כי לפעמים גם אני טועה.

פרצי אתה לא טועה. אני כל כך מקנאה בך ובספרים שלך.

ברמלי עבדתי קשה מאד כדי להצליח בחיים.

פרצי כשאני רואה את הספרים שלך אני רוצה ליפול.

ברמלי אנא, גברת גריפ, אל תפלי. שבי בבקשה.

פרצי תודה. [פאוזה] דוקטור...

ברמלי אם זה בקשר לבעלך האומלל, אני לא רוצה לשמוע שום דבר. הנפיחות בקרסול לא ירדה עד עכשיו.

פרצי לא, דוקטור, הפעם המדובר בי. דוקטור, אתה גרמת לי לחשוב כמה מחשבות על עצמי. אני אשה קטנה וחלשה.

ברמלי את אשה בריאה, גברת גריפ.

פרצי לא, דוקטור, אני אמנם נראית בריאה, אבל אף אחד לא יודע כמה שאני בעצם חלשה. בדוק אותי.

ברמלי לבדוק אותך?

פרצי כן, דוקטור, בדוק אותי.

ברמלי את אשה בריאה כשם שבעלך איש חולה.

פרצי לא דוקטור. מצבי רע אפילו אם לא רואים את זה. ארבע שנים של טיפול בבעלי שברו אותי. שלא תטעו בזה שאני מחזיקה מעמד כלפי חוץ. בפנים קורה לי משהו. ובעצם, למה שאהיה בריאה? מה יש לי בחיים?

ברמלי מעציב מאוד לשמוע גורל כמו שלך.

פרצי אני לא מתלוננת, אבל כמה זמן אוכל להמשיך.

ברמלי כן, כן.

פרצי בדוק אותי, דוקטור.

ברמלי גברת גריפ, אם את מרגישה שהבדיקה תחזק את הבטחון העצמי שלך, בבקשה. מה את מרגישה בדיוק?

פרצי כללי.

ברמלי כללי פנימי?

פרצי אני לא אומרת כלום, לא פנימי ולא חיצוני. רע לי ואתה תחליט מה לבדוק.

ברמלי טוב. [פאוזה. מקבל החלטה] גברת גריפ?

פרצי כן, דוקטור ברמלי.

ברמלי בבקשה להתפשט.

פרצי להתפשט?

ברמלי את רצית שאבדוק אותך.

פרצי אה. אתה רצית שאתפשט בשביל בדיקה.

ברמלי כן, גברת גריפ, אני מאד רוצה שתתפשטי בשביל בדיקה.

פרצי אתה אוהב לבדוק.

ברמלי כן, אני דוקטור. [פרצי מתחילה לפשוט את חולצתה] יש לך תנועות של אשה בריאה מאד.

פרצי אלה תנועות התמוטטות.

ברמלי אל תתמוטטי, גברת גריפ. [ניגש אליה במהירות ואוחז בה]

פרצי תודה. אתה יותר מדי טוב אלי. אני רואה את האדם מאחורי הרופא.

ברמלי אולי אני יכול לעזור לך עם הריץ'-רץ'.

פרצי אולי, אם לא קשה לך. כי אני אשה שמנה וחלשה.

ברמלי את לא שמנה, גברת גריפ. [עוזר לה להסיר את חולצתה] מה אני רואה, את לגמרי לא שמנה.

פרצי אל תגיד, דוקטור, אני שמנה.

ברמלי לא גברת גריפ. לו היית שמנה הייתי אומר לך שאת שמנה. לכל היותר את שמנמנה.

פרצי שמנה או שמנמנה, בכל אופן שאני לא שזופה, זה ברור לגמרי.

ברמלי ראשית זה לגמרי לא ברור. הנה אני כבר רואה נקודה חומה.

פרצי נקודה חומה לא נחשבת.

ברמלי אצל מי לא נחשבת, גברת גריפ, אצלי הכל נחשב. ושנית, אז מה אם את לא שזופה, גברת גריפ? אז מה אם העור שלך לבן, רענן ומקסים? [מניח אוזנו על חזה]

פרצי להשתעל?

ברמלי לא.

פרצי לנשום עמוק ז

ברמלי לא. פרצי להגיד: אה?

ברמלי לא.

פרצי אז מה אתה חושב דוקטור?

ברמלי אני לא חושב. מה יש לחשוב? כשאת נושמת זה עולה וכשאת נושפת זה יורד, לרפואה אין מה להתערב בענין הזה.

פרצי אתה רק מנסה לעודד אותי בגלל שאני כל כך קטנה וחלשה.

 

[אני אשה אומללה]

פרצי אני אשה כל כך קטנה ואומללה,

אני סובלת כל הלילה במיטה גדולה,

והחיים היקרים מושכים לי בשימלה,

אני אשה כל כך קטנה ואומללה.

 

ברמלי עוד תהיי אשה עם נחת בחיים,

ובעמק תקטפי כלניות,

וסביב, על ההרים,

מגגות בתי-חולים

ינפנפו לך ידיים רועדות.

 

פרצי אני אשה כל כך קטנה וחלשה,

ומתגלגלת בחיים כמו ביצה קשה,

ובשבילי איו יד עוזרת בשעה קשה,

אני אשה כל כך קטנה וחלשה.

 

ברמלי עוד תהיי אשה עם נחת בחיים,

ובעמק תקטפי כלניות,

וסביב, על ההרים,

מגגות בתי-חולים

ינפנפו לך ידיים רועדות.

 

פרצי אני אשה כל כך קטנה וגלמודה,

אני מאד רוצה להיות, אך אין לי בשביל מה,

ולא נעים לי כבר לחיות על פני האדמה,

אני אשה כל כך קטנה וגלמודה.

 

ברמלי עוד תהיי אשה עם נחת בחיים,

ובעמק תקטפי כלניות,

וסביב, על ההרים,

מגגות בתי-חולים

ינפנפו לך ידיים רועדות.

 

[ברמלי ופרצי מתחילים לאחוז זה בזו. התקווה מפציעה מתוך היאוש כשהם ממשיכים לשיר]

פרצי אני אשה כל כך קטנה ואומללה

ברמלי לה - לה - לה,

פרצי אני סובלת כל הלילה

ברמלי טרה - לה - לה - לה - לה,

פרצי אני סובלת כל הלילה

ברמלי טרה - לה - לה - לה - לה,

פרצי אני אשה בל כך קטנה ואומללה,

ברמלי לה - לה - לה.

 

פרצי אתה מחבק אותי, דוקטור.

ברמלי אני יודע. [פאוזה]

פרצי למה אתה עושה את זה?

ברמלי אני לא יודע. אולי מפני שאני שבע-רצון. את אשה בריאה וגם אני איש בריא. שנינו אנשים בריאים.

פרצי דוקטור.

ברמלי אל תקראי לי דוקטור. תקראי לי בבקשה ויקטור. זה השם שלי.

פרצי ויקטור. קרא לי פרציפלוכא.

ברמלי מה פתאום פרציפלוכא?

פרצי זה השם שלי.

ברמלי פרציפלוכא. [בהתפעלות] זה כמו שם של מחלת עור. פרציפלוכא.

פרצי גם אתה יכול לקרוא לי פרצי.

ברמלי אני מעדיף פרציפלוכא. זה ממלא לי את הפה. פרציפלוכא.

[קולו חנוק מתאוה] פרציפלוכא.

פרצי אני אוהבת לשמוע אותך אומר את זה. קרא לי שוב.

ברמלי [קולו חנוק עוד יותר] אני לא יכול. השם הזה - אני משתגע. [הם מסתכלים זה בזו ממושכות. הוא מוריד את חולצתו. פרצי מתחילה לפזם בשקט] גם פרציפלוכא וגם מזמרת. אני משתגע. [מעיף את חולצתו על הכסא]

פרצי ויקי.

ברמלי כן.

פרצי אתה לא כועס עלי שאני שמנמנה?

ברמלי אני מודה לאלוהים על כל סנטימטר שלך. [היא ממשיכה לפזם, הוא מתחיל ללטף אותה] פרציפלוכא?

פרצי כן, ויקי.

ברמלי את לא כועסת עלי שאני רק דוקטור ולא פרופסור?

פרצי אתה עוד תהיה פרופסור.

ברמלי כן, אני אהיה. [פאוזה] ואם אני לא אהיה?

פרצי אתה תהיה.

ברמלי כן. [פאוזה]

פרצי אני יכולה לקרוא לך קיקי?

ברמלי כן. קיקי. פרציפלוכא, את מקסימה. פרציפלוכא...

[נשמעת חבטה עזה בדלת]

פרצי מה זה?!

ברמלי [מתפרץ לחדר סולומון. פרצי וברמלי לוטשים אליו עיניים] מי זה?!

סולומון [מתאמץ לשלוט בעצמו, בשקט] אני האחות גבריאלה. באתי ממרחקים לעשות חוקן.

פרצי סולומון! הוא קם!

ברמלי הוא קם!

פרצי סולומון!

ברמלי קם ושבר לי את הדלת! קם ושבר לי את הדלת! בעלך האומלל יותר בריא משנינו!

פרצי אני בבדיקה, סולומון.

ברמלי קם ושבר לי את הדלת! ראיתם חולה?! הרס את הדלת במכה! צא מפה מיד! החוצה ולמיטה! החוצה ולמיטה!

פרצי סולומון,אני בבדיקה!

ברמלי החוצה ולמיטה! החוצה ולמיטה!

[סולומון תופס בצווארונו]

פרצי עזוב את הדוקטור, סולומון.

ברמלי הוא חונק, הוא חונק.

פרצי אסור לך לפגוע בדוקטור.

ברמלי עזוב את הצווארון! למה הוא תופש לי תמיד בצווארון?!

פרצי שמור על הכוחות שלך, סולומון! אני מבקשת! עזוב את הדוקטור!

סולומון לא! עכשיו אני משקיע את הכוחות האחרונים שלי בברמלי! לא ישארו לי יותר כוחות התנגדות למחלה. כל חיי וכוחותי בברמלי!

ברמלי גברת גריפ - משטרה!

פרצי אני הולכת לקרוא למשטרה!

סולומון אין צורך, אני כבר עוזב אותו. אבל עוד בעיטה אחת הוא היה מוכרח לקבל. [בועט בקרסולו של ברמלי]

ברמלי אי!!! [קורס על הרצפה ומתחיל לייבב] באותו מקום! בדיוק באותו מקום!

סולומון אלא מה?

פרצי אל תבכה, דוקטור. אני לא יכולה לשמוע אותר בוכה.

ברמלי [ממשיר לייבב] הוא בעט בי באותו מקום!

פרצי [לברמלי] להביא לך מים?

ברמלי [ממשיך לייבב] זה לא יעזור. [לסולומון] חכה חכה! לא תחיה! תראה איך שתמות אצלי!

פרצי די, די לדבר ככה, דוקטור אומלל.

ברמלי [ממשיך לייבב] אני לא אומלל, הוא אומלל!

פרצי אתה אומלל והוא אומלל ואני אומללה מאד. [מתחילה לבכות]

ברמלי בבקשה, גברת גריפ, אל תבכי, זה שובר לי את הדוקטוראט!

פרצי אני לא יכולה להפסיק לבכות כל זמן שאתה בוכה!

ברמלי ואני לא יכול להפסיק לבכות כל זמן שאת בוכה!

פרצי אתה מוכרח להפסיק ראשון, אתה גבר!

ברמלי אני ג'נטלמן. קודם את, ואני אחריך! [לסולומון] תראה מה עשית, שנינו לא יכולים להפסיק לבכות!

סולומון אז אל תפסיקו.

ברמלי אתה עוד תבכה אצלי! אוהו! על הארץ תבכה! [ברמלי ופרצי חדלים לבכות] תשכב אצלי על השולחן ואני אעשה ממך מה שאני רוצה. אם יתחשק לי אני אוכל לקפוץ לך על הבטן.

סולומון אתה תקפוץ לי על הבטן?! אתה תקפוץ... [פתאום הוא אינו יכול לשאת עוד. לעצמו] הלוואי והייתי משתגע עכשיו. הלוואי והייתי משתגע עכשיו, במקום! [לפרצי] נלך הביתה פרציפלוכא, אני עייף. נלך הביתה פרצי.

פרצי [לברמלי] דוקטור, אולי אתה מוכן ללכת לאמבטיה ולחבוש את הקרסול? הייתי רוצה לשוחח כמה דקות עם בעלי ביחידות.

ברמלי בסדר, אני יוצא לאמבטיה. אין לי מה לחבוש את הקרסול כי זה ממילא לא יעזור. אני פשוט אשב לי עצוב ומודאג על המעקה של האמבטיה. אולי אפילו אבכה מחדש.

פרצי לא, אסור לך לבכות.

ברמלי אני מוכרח, אני מלא עצב.

פרצי אולי תיקח ספר מחקר לאמבטיה?

ברמלי אני לא יכול באמבטיה. ואולי, בכלל, אני עוזב לגמרי את המחקר. את הוכחת לי שבבדיקה יש יותר מאשר במחקר. אז אני הולך לאמבטיה.

פרצי שלא תבכה.

ברמלי אולי אני אשחק קצת במים.

פרצי שמור על עצמך, ואל תתחלק.

ברמלי למה לי להתחלק?

פרצי כל הגברים מתחלקים באמבטיה ומחכים עם ראש שבור לגברת עם פלסטר.

ברמלי אני נזהר. אני חושב כל הזמן על הבריאות שלך. שמרי על עצמך. ואל תתקרבי אליו.

פרצי א-דיו דוקטור!

ברמלי א-דיו, פרציפלוכא! [יוצא]

פרצי סולומון, מה שאני הולכת להגיד לך עכשיו, זה לא קל להגיד.

סולומון נדבר בבית.

פרצי נדבר כאן ועכשיו.

סולומון אני לא רוצה כאן. אני עייף. אני רוצה ללכת הביתה.

פרצי אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת לדוקטור ברמלי!

סולומון ועוד איך אני יכול!!!

ברמלי [מציץ מן הפתח] קרה משהו?

סולומון [קופץ לעברו] אתה תמשיו לשחק במים! [ראשו של ברמלי נעלם, ממשיך לפרצי] ומיהו בשבילי הדוקטור ברמלי! איד הוא הגיע לחיים שלי ומה הוא עושה שם?! ואת, פרציפלוכא?! מגישים אותי לשולחן כשאני עוד חי. משכיבים אותי במיטה, מטמטמים אותי בכדורים והולכים לעשות בדיקות-לילה בקליניקה של הברמלי! אני רואה הכל, ולא מהיום! ואת הרי היית צריכה להיות אתי ולא עם ברמלי! אתי, אתי, אתי! קצת נאמנות! היית צריכה לעמוד ליד המיטה שלי ולהגיד לו: "דוקטור, בעלי לא עוף, בעלי אדם חולה והחיים שלו יקרים לי". אבל את לא רוצה בעל חולה, השארת אותי להתהפך במיטה לבדי, ואני, עם הגורל שלי שכבר נגזר עלי מבפנים, צריך להביט בכל זה ולקבל?! אז אני מודיע לכם שאני לא אשכב במיטה ולא אקח שום כדורים. אני אהרוס את עצמי בפניכם עד החורבן שלי. והכל על מצפונכם! [פאוזה. רך] נלך הביתה, פרציפלוכא.

פרצי עוד לא אמרתי מה שהיה לי להגיד לך. ועכשיו אני הולכת להגיד שאם לא תיקח את הכדורים אני נאלצת להתחתן עם דוקטור ברמלי.

[ברמלי מציץ מו הפתח]

ברמלי את בסדר, גברת גריפ?

פרצי הכל בסדר, דוקטור.

[ברמלי נעלם]

סולומון את רוצה להתחתן עם הברמלי?

פרצי אם אתה לא לוקח את הכדורים.

סולומון אבל את רוצה?

פרצי לא אמרתי שאני רוצה, אמרתי שאני נאלצת.

סולומון זאת אומרת שאת לא רוצה?

פרצי אם תיקח את הכדורים.

סולומון והוא, הברמלי, רוצה?

פרצי אם לא תיקח אח הכדורים.

סולומון אני מבין.

פרצי אתה לא מבין שום דבר. אני רוצה שתחשוב עלי בכבוד. ארבע שנים לראות אותך שוכב, הורס את עצמך, את כל מה שמסביב, את כל מה שהיה לנו. ומה כבר היה לי. חשבת פעם גם עלי? חשבת פעם כמה אני סובלת? לילות בלי שינה, ימים בלי שמחה, הדאגה שלי, הבדידות שלי, כל החיים שלי - בזכות מה לקחת לי אותם?! כלום לא השארת! והרי אני בן-אדם חי! והרופא אמר שאני בריאה, שאני יכולה, שאני רק צריכה להושיט את היד!

סולומון הושיטי את היד, פרציפלוכא, ותתחילי לחטוף.

פרצי אם היית לוקח את הכדורים, הכל היה כמובן אחרת. תיקח את הכדורים?

סולומון לא.

פרצי אני רואה שאני בכלל לא חשובה לך. אתה לא רוצה אותי. כל הסבל...

סולומון מי שאומלל באמת זה אני. [מזדקף בגאוה] אני אדם חולה ואומלל! [מצטחק, פתאום הוא חש חולשה, והוא מתנודד כאחוז סחרחורת] אני אדם אומלל.

פרצי סולומון, מה קרה?!

סולומון היא עוד שואלת מה קרה.

פרצי דוקטור! דוקטור!

[נפתחת הדלת. נכנס במהירות יהושע, נושא זר פרחים]

יהושע [מאושר] סולומון! קמת! פרציפלוכא, איזו שמחה! ראיתי שהבית סגור והבנתי שהלכתם לבדיקה אצל הדוקטור, תיכף ומיד לקחתי טקסי, ומזל שעוד הספקתי לקנות פרחים! [נותן את הזר לסולומון. סולומון לוקח את הזר, מביט בו רגע ומניח לו ליפול ארצה] למה, אני הרי קניתי אותם בשבילך?! [פאוזה] רוצה להמשיר בעלבונות? פרציפלוכא, את עדה שהוא זרק את הפרחים שהבאתי לו. [נכנס ברמלי מן האמבטיה. לברמלי] וגם אתה עד.

 

תמונה 4

חדרו של סולומון גריפ. סולומון יושב על המיטה. יהושע הולך בחדר אנה ואנה.

 

סולומון מה אתה מסתובב?! מסתובב לי מול העיניים כמו אידיוט.

יהושע יפה מאד, יפה מאד. אבל אני לא באתי הנה לריב אתך. אני בשליחות. פרציפלוכא שלחה אותי והיא מבקשת שאקח כמה שמלות שלה שהשאירה פה.

סולומון אשתי שולחת אלי שליחים.

יהושע שלא תחשוב שאני צד בענין הזה. אני מוסר לך רק מה שנמסר לי. בהתחלה בכלל לא רציתי ללכת. אני לא צריך להיות זה שגורם לך...

סולומון אתה לא גורם לי שום דבר.

יהושע בכל אופן היא אמרה לי שאיו לה מישהו אחר לשלוח. הדוקטור, היא אומרת, פוחד כי אתה התרגלת לתת לו בעיטות.

סולומון כן.

יהושע ולכן אני הסכמתי...

סולומון בשביל מה אתה מספר לי את כל זה?

יהושע אני רוצה שתדע שאני לא באתי הנה מרצוני, אני רק עשיתי לה טובה.

סולומון שמעתי. אתה יכול לקחת את השמלות יחד עם כל שאר הדברים שלה.

יהושע איזה דברים?

סולומון הכל. כל הלבנים והנעליים והקישוטים - אני רוצה שתיקח הכל. אצלי לא מחסן ואני לא רוצה שליח כל יומיים.

יהושע בסדר, אני אקח הכל.

סולומון אם ללכת - אז ללכת. בבקשה, את כל הזבל. פה לא שמירת חפצים, והמקום בארונות נחוץ לי.

יהושע בסדר, אני אקח הכל.

סולומון ככה בדיוק. שום דבר שלא ישאר. אז לפחות אני יודע שאני לבד, וזהו.

יהושע אז אני יכול לקבל את השמלות? [פאוזה]

סולומון זה כל מה שהיא אמרה לך?

יהושע כמובן שהיא שאלה גם מה שלומך. היא באמת דואגת לבריאות שלך.

סולומון אתה תגיד לה ששלומי בסדר.

יהושע טוב.

סולומון שלומי באמת בסדר. טוב להרגיש את עצמך פעם חופשי. אין לך שום עול בחיים, אתה צריך לדאוג רק לעצמך.

יהושע כן, אני מכיר את זה. אני שמח לשמוע שאתה מרגיש טוב.

סולומון מרגיש מצוין! העיקר שיהיה לכם מצפון שקט!

יהושע אבל מה אתה רוצה ממני? אני אמרתי לך שאני רק שליח!

סולומון שליח שלה! ואתה הרי אחי ולא אחיה!

יהושע סולומון, היא הרי לא שלחה אותי לעשות לך שום דבר רע. היא רק ביקשה את השמלות שלה ואני הסכמתי לעזור לה.

סולומון אני מוכן להתערב שהלכת אליהם כבר לביקור!

יהושע היא נפגשה אתי בבית-קפה.

סולומון יושבים לי בבית-קפה! לך, לך אליהם! אח נאמן! על ארבע רוץ! תגיש להם קפה למיטה! אני זוכר הכל, כל מה שעושים לי!

יהושע סולומון...

סולומון ולא רוצה לראות אותך בהלוויה שלי! אני מכניס סעיף מיוחד לצוואה שלי שלא יתנו לך להשתתף בהלוויה! עד סוף החיים שלך תתחרט על זה, אבל יהיה מאוחר! אין סליחה, אין כפרה!

יהושע סולומון, אני יודע...

סולומון מה אתה יודע! מה אתה יודע לי ומבין לי וסולח לי כל החיים! שאלהים ישמור אותי מהרחמנות שלך! רק לא אתה!

יהושע טוב, טוב.

סולומון ושלא תשאל ושלא תסתכל עלי, ובלי פרחים ובלי התרוצצות ומעשים טובים! כי אני יודע יפה מאד מי אתה! אני יודע בדיוק מה אתה!

יהושע הגיע הזמן שגם אני אגיד משהו.

סולומון אל הקיר! דבר אל הקיר!

יהושע לא נוח לך לשמוע אותי.

סולומון אל הקיר!

יהושע אל הקיר, אבל הפעם אני אדבר. למישהו זה הרי מוכרח להיות איכפת שאני חי, שיש לי מה להגיד. פעם אחת, בשלוש או ארבע שנים, כשהכאב עובר כל גבול עד שהבושה כבר נעלמת, צריך להיות מישהו ששומע. אנחנו הרי לא חיים במדבר, אנחנו חיים בין אנשים! ואני לא מבחוץ, אני מכאן, שלכם, אני יהושע. אני מסתובב ביניכם ושומע את הבעיות שלכם. ואתם צועקים עלי מפני שהבעיות לוחצות לכם, ומפני שיש לכם את יהושע. אף פעם לא דיברת אלי כמו שצריך. כשהיה לך טוב צעקת עלי וכשהיה לך רע צעקת עלי. ועכשיו, שאתה חולה כל כך ואתה מעליב אותי בכל פעם שאני בא לביקור, אני מנסה להתאפק, לא לענות לך, מפני שאני לא חולה, הבעיות שלי לא מספיק חשובות, ואני אומר לעצמי שאדם כמוני צריך להגיד תודה לאל ולהיות צנוע. אז אולי אני מאושר? אולי אני היחיד המאושר בין כולכם? אולי אני עף לי באוויר כמו נוצה ? אני לא מרגיש את זה, ותודה לאל אני לא אומר. אני שומע את הצעקות והולך הלאה. והבעיות שלי, למי להשמיע? מי ישמע? אני לא שותף אמיתי בשום דבר. לא בבניינים, לא במלחמות ולא במשפחה. לא מתאים לי לחיות, אבל מצד שני לא נעים לי למות.

[לו הייתי אני יהושע]

לו הייתי אני יהושע,

הייתי נכנס לאיטליז,

ומוכר את לבי הפצוע

בזמר קטן ועליז.

 

אך היות שאני יהושע,

אני לא נכנס לאיטליז,

וממשיך עם לבי הפצוע

בזמר קטן ועליז.

סולומון נואם נאומים, יהושע! שר שירים, יהושע! מה אתה רוצה ממני? מה אתה רוצה בכלל? אתה אחי, כן, אתה נכנס ויוצא אצלי . בבית, יושב, מסתובב, בא והולך ומה עוד? אני לא מבין אותך. אני לא מבין את הצבע שלך ואת הסוג שלך ואת מה שיש לך בראש. מה הייתי צריך לעשות אתך?! לנגן יחד על פסנתר?! לגרד אחד לשני את הגב?!

יהושע קצת רגש. אף פעם לא התעניינתם ממה ואיך אני חי.

סולומון כוס תה תמיד קיבלת.

יהושע כן, תה נתתם לי.

סולומון ועוגיות.

יהושע אני לא עושה חשבונות על תה ועוגיות.

סולומון אל תשתמט! וכשבאת בצהריים קיבלת גם ארוחת-צהריים.

יהושע תמיד השתדלתי לא לבוא בצהריים.

סולומון אבל כשבאת?

יהושע קרו מקרים.

סולומון קיבלת או לא קיבלת?

יהושע קיבלתי.

סולומון זאת אומרת שכן אכלת אצלנו צהריים. אבל מה אני בכלל עומד ומצטדק לפניו?! לא מספיק שאני עומד לפני הסוף שלי, לא מספיק שאשתי עזבה אותי עכשיו, אז אתה, אחי, בא אלי בתור שליח לקחת אח השמלות ושר לי שירים נוסף לכל. רק סוס עם נוצה היה חסר לך! אתה יכול לקחת את השמלות וללכת.

יהושע איפה הן?

סולומון שם, בארון.

[יהושע ניגש לארון, פותחו בהיסוס, מוציא שימלה, מסתכל בה, מסתכל בסולומון, ניגש על קצה אצבעותיו אל המזוודה וגוהר מעליה כדי להניח בה את השימלה. לפתע ניגש אליו סולומון חוטף מידיו את השימלה, פורשה על ידיו, מתבונן בה לרגע, ניגש לפינת החדר, מוציא במהירות מספריים מתוך קופסא, ובעוד הוא מחייך אל עצמו, הוא מתחיל לגזור את השימלה לאט ובתענוג]

יהושע מה אתה עושה? אתה מקלקל את השימלה! תפסיק את זה, סולומון. תן לי את השימלה! אמרתי לך להפסיק! אתה מקלקל את השמלות!

סולומון אני עושה מה שאני מבין ומה שאני רוצה. זוז הצידה.

יהושע אתה לא יכול לקרוע לה את השמלות.

סולומון למה לא?!

יהושע מפני שהיא צריכה ללבוש אותן.

סולומון שתלבש את החלוק של ברמלי.

יהושע אני לא אתן לך לקרוע. אתה לא יודע מה אתה עושה.

סולומון אלה השמלות של אשתי ואני עושה אתן מה שאני רוצה.

יהושע לא.

סולומון זוז, מטומטם! זו אשתי או אשתך, הייתי רוצה לדעת?!

יהושע זה לא חשוב...

סולומון אשתי או אשתך?!

[יהושע שורק]

סולומון אלה השמלות של אשתי ואני עושה אתן מה שאני רוצה. [פתאום הוא מוצא כתונת-לילה שקופה של אשתו. הוא מביט בה רגע בחיוך זדוני ותאוותני, ואחר כך הוא לובש אותה על בגדיו שלו] תביט, יהושע, התחפשתי לפרציפלוכא. עוד מעט אני אלך לחפש לי דוקטור. תסתכל כמה שאני נחמדה. אני אפילו יכול להיות פרציפלוכא של עצמי. אני יכול לאהוב את עצמי, להתחתן עם עצמי. למה אתה לא מסתכל? אה?

יהושע אין לי על מה להסתכל. אני חושב איך אביא לה את השמלות הקרועות. מה היא תחשוב עלי. איזה אדם זה שלא יכול להביא אפילו שימלה שלמה כששולחים אותו. אפילו לא דבר אחד לעשות כמו שצריך.

סולומון שמע בקולי, כל הרע מברמלי. הוא אויב האדם. הוא לקח כל מה שהיה לי, ותראה למה הגעתי עכשיו. [שוכב על המיטה ללא תנועה]

יהושע סולומון? סולומון?

סולומון [קם] אין לי מנוחה. אין לי מנוחה.

/

תמונה 5

אולם נשפים. פרצי וברמלי בבגדי כלולות, הם עומדים שלובי זרוע. ברמלי מחזיק בידו האחת את תיק-הרופאים שלו. לצד הזוג עומד יהושע, גם הוא בלבוש חגיגי, מחזיק זר פרחים ענק בידו. מול הזוג המאושר עומד גלכטה, הזמר, ושר שירי חתונה אופראים. הוא עומד בסמוך מאד אל הזוג ומזמר בקול עצום ישר לתוך פניהם. מדי פעם מנסים ברמלי ופרצי להגניב חיוך זה לזו מול מבטו החודר של גלכטה, אך בעשותם כך מגביר גלכטה את קולו והם מחזירים את מבטם אליו. זמרתו הבלתי פוסקת לתוך פניהם מתחילה להציק להם, הם חשים שלא בנוח, מסתכלים זה בזה בתמיהה, מנסים להסב את פניהם לצדדים כדי להקטין את סבלם. אחר כך הם מנסים להתרחק צעד אחורה מן הזמר, אך הוא מתקדם לעברם צעד קדימה ואינו מאפשר להם להגדיל את המרחק ביניהם. הם מנסים להימלט ממנו בדרכים שונות, כשהוא משגיח עליהם תוך כדי זמרה ומסכל את נסיונותיהם. הבריחה שלהם ממנו ורדיפתו אחריהם מתפתחים למעין ריקוד קטן שבסופו גלכטה תופש את ברמלי בצווארון.

 

ברמלי עזוב את הצווארון!

גלכטה סליחה.

ברמלי עוד לא נשמע כדבר הזה! והוא עוד מבקש סליחה.

פרצי איום ונורא.

ברמלי כבר חשבנו שלא תפסיק לשיר אף פעם.

גלכטה אסור לי להפסיק באמצע השיר. המלצר הראשי מקליט אותי בסתר.

ברמלי שרת לנו ישר לתוך הפרצוף. איפה נשמע כדבר הזה! והצווארון! חליפה חדשה!

פרצי איום ונורא, איום ונורא.

גלכטה זה מפני שאני אוהב להיות קרוב לקהל שלי. אני אוהב להרגיש שאנחנו ביחד. שאני ואתם בתוך אותו בוץ.

ברמלי בוץ?! איזה בוץ על ראשך?! אנחנו כרגע התחתנו!

גלכטה אתם התחתנתם, לא אני.

פרצי ברור שלא אתה. אתה הזמר.

גלכטה כולם עם אותה תשובה: אתה הזמר. אז מה אם אני זמר? אתם חושבים שתמיד הייתי זמר? אף אדם לא נולד זמר. גם לי היו שאיפות, ואחת מהן - אולי זה יעניין אותך בתור דוקטור - היתה ללמוד רפואה. אבל לא כולם מגיעים למה שהם רוצים. אפשר לדעת איפה גמרת רפואה?

ברמלי הוא קצת יותר מדי חברותי, הזמר הזה. שמע נא, אדון זמר,

גלכטה אדון גלכטה, שמי גלכטה.

ברמלי אני כרגע התחתנתי והייתי מאוד רוצה להמשיך להשתעשע.

פרצי זה צריך להיות יום מאושר מאד בחיינו.

ברמלי היום המאושר.

פרצי כן, אז בבקשה להמשיך לשיר.

ברמלי יותר בריא שהוא לא שר.

פרצי אז שידקלם.

גלכטה ככה! אתם חושבים שזה נעים לי כל כך לשעשע אתכם?! אתם כאמת חושבים שאני שעשוע!

ברמלי אנחנו לא חושבים עליך שום דבר, אתה לא מעסיק בכלל את המחשבה שלנו. תן להתחתן כמו שצריך.

גלכטה [צועק] בסדר, התחחנתם! התחתנתם!

פרצי הו!

ברמלי מה?! השתגעת?! אחרי הכל צועק על החתן והכלה?! עושה לכלה שוֹק שלא תוכל אחר כך ללדת ילדים?! פרציפלוכא, אני הולך לדבר עם המלצר הראשי!

גלכטה אני מצטער, התלהבתי.

ברמלי תתלהב על השיניים שלך בבית!

גלכטה ביקשתי סליחה, זה יכול לקרות לכל אחד. הייתי צעיר וטיפש.

פרצי אל תלך למלצר הראשי, קיקי. אחה רואה שהוא מתחרט.

ברמלי אתה מתחרט?

גלכטה מאד. אני מצטער שאני מחרבן לכם את החתונה.

ברמלי תקפיד על המלים שלך בנוכחות הגברת.

גלכטה סליחה. סליחה. [צועק] כמה פעמים צריך לבקש סליחה?! ומי אתם בכלל?!

פרצי הו!

ברמלי שוב צועק! הוא יהרוס לנו את הלב! פרציפלוכא, אני הולך לדבר עם המלצר הראשי!

גלכטה לא! אתה לא יכול לעשות לי סוף כזה ביום-האושר שלך!

ברמלי סוף גדול אני אעשה לך!

גלכטה אני פונה אל טוב לבה של הכלה!

פרצי אל תלך קיקי, היום יום חג בשבילנו ואנחנו נסלח לו שוב.

ברמלי כמה פעמים אפשר לסלוח?

פרצי יש לנו לב רחב היום.

ברמלי אתה חייב הרבה מאד לכלה. אילולא הכלה היית עכשיו במצב רע מאד.

גלכטה תודה.

פרצי אבל אתה מוכרח להבטיח לנו שלא תדבר יותר, רק תשיר.

ברמלי שלא ישיר.

פרצי הוא יכול לשיר, אבל קצת יותר רחוק.

יהושע ואם מותר גם לי להעיר הערה, אז לשיר קצת יותר רחוק מהפנים שלנו.

ברמלי את זה כבר אמרנו.

יהושע אני יודע, רציתי רק להדגיש.

גלכטה מי זה?

יהושע אני יהושע, אני מצד הכלה.

גלכטה זו הטעות שלכם. אתם חושבים שזמר רוצה לשיר. אבל זה אבסורד. או שאדם הוא לא זמר, ואז הוא לא שר; או שאדם הוא זמר, ואז למה לו לשיר. יש בזה נבזות גדולה שמכריחים אנשים לשיר. נדמה לכם שמי ששר, אין לו מה להגיד, וגם זו טעות גדולה מאד. תדעו לכם שגם זמר הוא בן-אדם. בהחלט בן-אדם.

פרצי אבל מי אמר שהוא לא בן-אדם?!

גלכטה לפני דקה אחת רצה בעלך ללכת ולהלשין עלי בפני המלצר הראשי כמו על כלב! אז אל תגידי לי "מי אמר שהוא לא בן-אדם?!" לכן חשוב לי לחזור ולהדגיש, בייחוד בפני הזוג המאושר היוצא עכשיו לדרך חיים חדשה במזל טוב: זכרו שגם זמר הוא בן-אדם. וגם לזמר יש בעיות.

יהושע לכולם יש בעיות.

גלכטה אל תפסיק אותי. והדבר הכי חשוב: לא כל זמר הוא זמר מפני שהוא רצה בזה. יש חיים שהגורל טלטל אותם ועשה בהם מה שהוא רוצה.

ברמלי הוא התחיל שוב לדבר.

פרצי אני חושבת שהוא בכלל לא אוהב לשיר.

גלכטה לא אמרתי שאני לא מוכן להיות זמר. אני מנסה רק לתת לכם להבין שיש דברים מתחת לפני השטח. שתדעו שיכולתי להיות משהו יותר מזמר לו רק אפשרו לי החיים שלי.

ברמלי לך לעזאזל עם מה שיכולת להיות! את מי זה מעניין?! בליל-החתונה שלנו אנחנו חושבים רק על האושר שלנו. נכון פרציפלוכא?

פרצי מוכרחים.

יהושע אל תהיה עצוב, אני חושב עליך.

גלכטה אתה אל תפריע. אתה לא יותר טוב ממני.

יהושע אני לא זמר! אני מצד הכלה.

גלכטה אל תפריע, אמרתי.

יהושע הוא אומר לי לא להפריע.

פרצי הוא קרוב שלי ואתה לא יכול לדבר אליו בצורה כזאת.

גלכטה הוא לא התחתן, הוא סתם.

יהושע את שומעת?!

פרצי אל תציק לו בבקשה, הוא בא אתי והוא מקבל את חסות הכלה. קיקי, עשה משהו.

ברמלי אני חושב שאין לי ברירה אלא לפנות בכל זאת למלצר הראשי.

גלכטה מצדי, אין שום התנגדות להמשיך בחגיגה.

ברמלי אני כבר לא מאמין לך.

פרצי מה בתכנית עכשיו, קיקי?

ברמלי ריקודים.

פרצי אז נעבור לריקודים. איפה התזמורת?

גלכטה אני התזמורת.

ברמלי מה?

גלכטה עושים כל מה שאפשר כדי להשפיל את הזמרים.

פרצי בשביל לרקוד אני מוכרחה כינור.

גלכטה אני כינור, אני חצוצרה, אני תוף, אני שמחה, אני צחוק, ואני אושר!!!

ברמלי אנחנו מחכים. [נכנס סולומון]

סולומון פרציפלוכא.

ברמלי הצילו! [נסוג אחורה ומושיט את תיקו לפנים כדי לסוכך על עצמו] הצילו!

גלכטה ומי זה?

יהושע שלום, סולומון. מה שלומך?

ברמלי שלא יעיז להתקרב! לא לדבר אליו!

גלכטה אדוני אורח?

יהושע הוא אחי.

גלכטה אדוני אחיו? [מתחיל לשיר לכבודו]

יהושע הוא חולה.

גלכטה אתה, אמרתי לך לא להתערב. [ממשיך לשיר]

ברמלי הזמר שיסתלק עכשיו החוצה!

גלכטה אני לא זמר, אני אדון גלכטה! אתה זמר! כולכם זמרים! ראינו אותך מתחבא מאחורי התיק! עם כולם אתה מוכרח לריב, אחרת אי אפשר אצלך. בצורה כזאת אתה רק מרחיק מעליך את הידידים שלך. יום אחד תמצא את עצמך פתאום לבד, אז תתחנן לאנשים ברחוב שישאלו אותך מה השעה. תשלם הכל עם ריבית...

ברמלי החוצה!

פרצי בבקשה לצאת.

גלכטה לא מחבבים אותי, מה? אין דבר. אני זוכר הכל. זמרים. [יוצא, פאוזה]

פרצי אתה רוצה לאכול משהו, סולומון?

סולומון פרציפלוכא, באתי להגיד שאני כבר מוכן לקחת את כל הכדורים.

ברמלי [בצחוק] הה!

סולומון אז מה? אז מה את אומרת לזה שאני כבר מוכן לקחת את הכדורים?

פרצי איך אתה מרגיש, סולומון? אתה לא רוצה לאכול משהו?

ברמלי פרציפלוכא, אנחנו כבר הולכים!

פרצי אנחנו כרגע התחתנו, סולומון. אני והדוקטור. מגיע לנו מזל-טוב.

סולומון אבל... אבל...

פרצי אני אשה חלשה. אני יודעת שגם אחה איש חולה. אבל אתה כבר חולה הרבה זמן ואצלר זה לוקח לאט לאט בעוד שאצלי זה יכול לקרות פתאום. אולי אני אפילו יותר אומללה ממר; אתה יודע בדיוק מה מצבך, אבל אני חיה במתח שעלול לשבור אותי. כבר שמענו על מקרים כאלה, של אנשים שהיו בריאים לגמרי, ויום בהיר אחד הרגישו חולשה ו... כן כן... [מתחילה להתייפח]

סולומון אבל אני כבר הייתי מוכן לקחת את הכדורים שלו. כבר הייתי מוכן לשכב מטומטם עם כדורי ההרגעה שלו. הבטחת שאם אקח את הכדורים תשארי אתי.

פרצי אתה לא רצית, עכשיו אני נשואה לדוקטור.

סולומון אנחנו אפילו לא התגרשנו.

ברמלי זוהי אשתי החוקית!

פרצי אני אשה חלשה ונכנעת לגורל שלי. מה יכולתי לעשות? בית-המשפט הכריז עליך כחולה עוין שאין לו מעמד משפטי והסכים לגרש אותי ממך בלי הסכמתך. נשארתי בודדה בעולם והייתי זקוקה לרופא.

סולומון פרציפלוכא, אני זקוק לאשה שתאחז לי במצח כשאני מתכופף להקיא.

ברמלי לא בשביל זה יש אשה, אני דוקטור, אני יודע. אשה יש בשביל ללדת ילדים ולחיות חיי עונג ונחת. ואלה הדברים שפרציפלוכא הולכת לקבל אצלי.

פרצי אתה כל כך טוב אלי.

סולומון פרציפלוכא, גם אני רציתי לתת לך...

ברמלי אבל אתה אדם חולה והרצון לא מספיק! לא מספיק! מדע הרפואה חוגג היום את נצחונו! הוא לא שכח את הבעיטות! פרציפלוכא, קדימה לחיי נישואים מאושרים עם רופא בריא!

פרצי אני חלשה כל כך. שמור על עצמך, סולומון.

סולומון רציתי למות ולהשאיר אחרי אשה.

ברמלי תשאיר מכנסיים! קדימה, פרציפלוכא, לחיי משפחה מבוססים וארוכים!

פרצי אני אשה קטנה וחלשה. אני חלשה ואומללה. סלחו לי, סלח לי, סולומון, אני מוכרחה ללכת ולקבל עכשיו זריקה. [מתחילה לצאת עם ברמלי]

יהושע [אחריהם] אז שלום, סולומון.

פרצי [ליהושע] אתה תשאר ותשגיח עליו. [ברמלי ופרצי יוצאים]

יהושע אני... הפרחים שלכם... טוב, אחר כך. [פאוזה] אז מה שלומך, סולומון?

[סולומון מפיל בתנועה מהירה את הכובע מראשו. יהושע מרים את הכובע]

זה מה שמגיע לי? לא אסבול יותר עלבונות, סולומון. יש לי כבוד משלי.

סולומון כבוד גדול! הלכת להיות שושבין של הברמלי.

יהושע של פרציפלוכא. היא ביקשה ממני. היא אמרה שאין לה אף אחד, והיא אפילו בכתה.

סולומון עלי היא לא בכתה!

יהושע אל תגיד. פרציפלוכא היא אשה גדולה וטראגית, ולי יש יחס של כבוד אליה. טוב לי וחם לי כשאני נמצא אתה, וגם כשהיא צועקת עלי טוב לי וחם לי. זה דבר לא פשוט לקבל חסות של אשה גדולה כמו פרציפלוכא, ואני לא אעיז לזלזל בזה. רק אתה לא ידעת להעריך מה שהיה לך. מה שהיה לך.

[גלכטה מציץ]

גלכטה אני רואה שכבר שקט כאן. הלכו. אני שוב בן-אדם. כל ערב מתחתן כאן זוג ואני עומד מולם ושר, ושוקע מחדש בתוך הזוהמה. ובלילה, אחרי שהכל נגמר, אני צף למעלה בלי כוח ומקלל את הכל. אני שואל אח עצמי באיזו נקודה נהוג בדרך כלל להתייאש, ואם עוד לא אחרתי את היאוש. גם אתם לא נראים שמחים כל כך. קשה לשמוח עם חתן כזה. אותו לא סבלתי מן ההתחלה, אדם אנטיפאתי. הוא לא יצליח בחברה.

יהושע הוא דוקטור.

גלכטה אתה יודע, עלי לא עושים רושם, לא דוקטור ולא פרופסור. אני, בשירים שלי, ליוויתי גם שרי ממשלה. בהלוויות. ככה שאצלי התואר לא משחק תפקיד. [פאוזה] משהו מעיק, מה? על כולם. אין אדם בלי המועקה שלו. וגם אני, מבחוץ מפטפט בקלילות, אבל בפנים לוחץ לי. אפשר אפילו להגיד שאנחנו עכשיו כמו שלושה אחים. נוכל עוד להספיק ללכת לקולנוע, להצגה שניה.

סולומון אני לא אח של אף אחד. אין לי אחים. אני לבד. מה שאני עושה, ומה שיקרה לי, אני לבדי. אבל שיהיה ברור: אני חי. ועוד לא אמרתי את המלה האחרונה. לבד, אבל עוד חי. [יוצא]

יהושע סולומון! אל תאמין לו שאין לו אחים. אני אחיו. גם מצד האמא וגם מצד האבא. סולומון! [יוצא אחריו]

גלכטה מה איכפת לי, אחים או לא אחים?! לי אין אחים משלי?! בגלל שאני זמר, אז אין לי אחים?! לא חסרים לי. שניים באמריקה, עשירים גדולים. שולחים לי תמונות נפלאות כשהם מצולמים ליד המכוניות שלהם, מתחננים לפני שאבוא אליהם, מוכנים לפנק אותי ולתת לי מכל טוב. אני פשוט לא מעוניין. יש לי גם אחות בלונדינית, בגיבראלטאר. איזה שדיים! איזה רגליים! אבל היא אחותי ולכן אסור לי להתגרות.

 

[יש לי אחות בגיבראלטאר]

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

משקיפה על הים התיכון בחיוך מאושר,

כל גיבראלטאר אוהבת את אחותי:

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

ובראש-השנה היא זוכרת גם אותי.

 

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

בעלת מפעלי פלדה ומטעי סוכר,

יש לה ארבעה נהגים וטייס פרטי;

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

ובראש-השנה היא זוכרת גם אותי.

 

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

בעלה הוא שחקן קולנוע גדול ומוכר,

ולילד שלה יש מורה לצרפתית!

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

ובראש-השנה היא זוכרת גם אותי.

 

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

וכשהיינו קטנים ואני לא הייתי זמר,

את כל העולם היא הבטיחה לתת רק לי;

יש לי אחות נהדרת בגיבראלטאר,

ובראש-השנה היא זוכרת גם אותי.

 

[סוף מערכה ראשונה]

מערכה שניה

תמונה 6

חדר בביתו של סולומון גריפ. סולומון ויהושע בחדר. סולומון מחזיק ביד חפיסת שוקולד.

 

סולומון תאכל שוקולד.

יהושע תודה, אני לא אוהב שוקולד מריר.

סולומון זה מה שנשאר בבית, קח.

יהושע לא, תודה, אני לא רוצה.

סולומון אין דבר, חתיכת שוקולד לא מזיקה.

יהושע אבל אני לא רוצה, סולומון.

סולומון אם אני מבקש ממך אז אתה יכול לאכול.

יהושע מה פתאום אתה כל כך טוב אלי היום?

סולומון אני אחיך, לא? אנחנו אחים או לא אחים?!

יהושע אף פעם לא היית כל כך טוב אלי.

סולומון למעני, יהושע. רק חתיכה קטנה.

יהושע אבל אמרתי לך שאני לא אוהב מריר!

סולומון זה מה שאשתי השאירה לי.

יהושע הייתם צריכים לחשוב גם עלי. עם שוקולד אין אצלי קונצים!

סולומון הייתי בטוח שהיא תשאיר לך שוקולד כמו שאתה אוהב.

יהושע תודה על האמת, אתה אף פעם לא חשבת על שוקולד בשבילי.

סולומון תמיד חשבתי.

יהושע היו לכם דברים יותר טובים לחשוב עליהם.

סולומון אח זה תמיד אח. נו, תאכל, קח. [מנסה לתחוב את השוקולד לפיו בכוח]

יהושע סולומון, די... די... סולומון... תראה מה עשית לי, ואני עוד עומד וצוחק. מצד אחד אני שמח למצוא אותך עליז ורענן, אבל מצד שני אני באמת לא אוהב מריר. אתה מבין את הקונפליקט שלי?

סולומון אני מבין. אם אתה לא אוהב אתה לא מוכרח.

יהושע וקונפליקטים כאלה לא חסרים לי בחיים. כל מה שאני רוצה לעשות מתנגש תמיד ברצון של מישהו אחר. כבר לא נעים לי לרצות שום דבר.

סולומון אין דבר. אתה עובר הכל. אתה הכי חזק מכולנו.

יהושע איזה שטויות.

סולומון זו המסקנה שלי. כולנו מתרוצצים וצועקים, אבל אתה החזק.

יהושע אני לא אוהב שחושבים עלי ככה. כי אם אני חזק, אז למה אני לא מגיע להישגים?! אני אדם חלש.

סולומון אתה בסדר גמור, אתה רק צריך קצת להשתדל. בן כמה אתה?

יהושע 38.

סולומון כבר?

יהושע מבוגר, מה?

סולומון עד גיל ארבעים אפשר בהחלט להתחיל דברים, אתה לא אחרת שום דבר. תביט עלי, אני חולה כבר ארבע שנים, מחלה אנושה, ופתאום, בשבוע האחרון אני מתחיל להרגיש כוחות חדשים. כאילו המחלה נעלמת ממני, או שצומח בי אדם חדש.

יהושע אני שמח שאתה מרגיש טוב. מה שאמרת שאפשר גם בגיל ארבעים, זה דבר מוסמך?

סולומון רבי עקיבא למד את הא"ב בגיל ארבעים.

יהושע זאת אומרת שיש לי עוד סיכויים.

סולומון יש תקווה לשנינו.

 

[איך עוד נשב על כורסאות]

איך עוד נשב בכורסאות גדולות לנוח,

עם הרגליים מונחות על הכאב,

ולא נהיה עוד כמו זרים לנחת-רוח

ונהיה שמחים שאנו בני-אדם.

 

ואז נשיר שירים בפני כל דג מלוח,

כי הוא קרוב לנו יותר מאהובה,

ולא נהיה עוד כמו זרים לנחת-רוח,

ונהיה שמחים שאנו בני-אדם.

 

ועם עצמנו לא יהיה לנו ויכוח,

ועם חיינו כבר ננהג בידידות,

ולא נהיה עוד כמו זרים לנחת-רוח

ונהיה שמחים שאנו בני-אדם.

 

ולא נהיה עוד כמו זרים לנחת-רוח,

ונהיה שמחים שאנו בני-אדם,

איך עוד נשב בכורסאות גדולות לנוח,

ולא נקום עוד על רגלינו לעולם.

 

סולומון שב. מה שאני הולך לספר לך עכשיו הוא סודי ביותר ונשאר בינינו. אני מספר לך רק מפני שאתה אחי ואתה משתתף בתכנית.

יהושע אני לא משתתף בשום דבר.

סולומון קודם כל תשמע.

יהושע לשמוע - בבקשה.

סולומון כשבאתי לחתונה של פרציפלוכא והסתכלתי בה, היא נראתה לי מוזרה מאד. אתה לא ראית בה שום דבר מהרז

יהושע לא.

סולומון חייתי עם פרציפלוכא הרבה שנים. אף אחד לא מכיר אותה יותר טוב ממני. וכשראיתי אותה בחתונה עם ברמלי, זאת לא היתה הפרציפלוכא שהיכרתי. היא היתה המומה ומטושטשת. כל כוח הרצון נמחק מהפנים שלה. חשבתי שהיא הולכת להתמוטט בכל רגע. למה לא להגיד גלויות, גם ילד יכול היה להבחין שהיא תחת השפעת סמים.

יהושע סמים?!

סולומון כל העובדות מצביעות על כך שהדוקטור טימטם את פרציפלוכא בדיוק כפי שניסה לטמטם אותי. שמעת בעצמך איך היא אמרה בסוף החתונה שהיא הולכת לקבל זריקה.

יהושע אני לא הקשבתי.

סולומון אתה שמעת כמוני איך היא אמרה שהיא הולכת לקבל זריקה! ואתה יודע כמוני איזו זריקה! אני אומר לך שהברמלי שיעבד את אשתי לסמים. לא יפליא אותי בכלל לשמוע שמאחורי כל זה מסתתרת רשת אוריינטאלית ענקית של סמים והברחות.

יהושע אני לא יודע כלום.

סולומון אשתי מכורה לסמים של הברמלי! הוא מקיים אתה יחסים מאחורה, אתה, שמאחורה לא העיז אפילו זבוב לגשת אליה. אני רוצה להציל אותה מפני שאני אוהב אותה והיא אוהבת אותי! היא אוהבת אותי, אני יודע! היא לא היתה עוזבת אותי במצבי מרצונה החופשי! אני פונה אליך- כאח וכאזרח שומר חוק: יהושע, קום! קום ועזור לאשתי האומללה, עזור לי ועזור לתקן את עיוות הדין!

יהושע אני לא יכול. בשביל דברים כאלה יש משטרה.

סולומון אנחנו לא זקוקים למשטרה, יהושע, שנינו יכולים לחטוף אותה בכוחות עצמנו.

יהושע לחטוף! שמע, סולומון, אתה לכלכת לי את הבגדים בשוקולד ועכשיו אני צריך ללכת הביתה לנקות אותם.

סולומון יהושע, יהושע, תוציא לך פעם את הפרחים מהידיים ותהיה גבר!

יהושע אני כבר בן 38 וזה לא הוגן שתסבך אותי בדיוק עכשיו, כשאני רוצה להתחיל בחיים חדשים.

סולומון תשמע את התכנית, היא כל כך פשוטה.

יהושע לא.

סולומון שב ושמע את התכנית!

יהושע לא. אתה רימית אותי. מרחת אותי בשוקולד. אתה רימית אותי.

סולומון אני הולך לקחת אותך בידיים שלי. אתה שלי.

יהושע אתה חולה, אני רוצה לפרציפלוכא. [קם ללכת. סולומון תופשו]

סולומון עוד הערב תראה את פרציפלוכא. אני אחכה למטה, בתחנת האוטובוס, ואתה תעלה אליהם.

יהושע לא.

סולומון כן. לו ידעתי שהברמלי יתן לי להיכנס הייתי הולך לשם בעצמי. אתה נכנס פנימה ואומר שבאת לביקור. הם מחייכים אליך ומזמינים אותר לשבת. אתה ניגש אליו בשקט ומוציא סכין.

יהושע לא!

סולומון זוהי בסך הכל סכין פשוטה של לחם ואתה לא צריך לתקוע לו אותה בבטן. אתה רק מוציא את הסכין ומראה לו ואז הוא מרים את הידיים. אתה מושיב אותו בכיסא, ומוציא חבל מהכיס השני וקושר אותו. אחר-כך אתה ניגש אל פרציפלוכא ומרגיע אותה. תהיה עדין אליה, היא חלשה מאד, וכשהיא רואה אותך שתי דמעות זולגות לה מהעיניים והיא לוחשת: "סוף סוף". אתה ניגש אל החלון ושורק לי לעלות למעלה.

יהושע אני לא יודע לשרוק!

סולומון אני אקנה לך צפצפה. אני עולה למעלה, שנינו לוקחים את פרציפלוכא ומסתלקים. הוא לא יכול להזעיק את המשטרה מפני שהוא פוחד שהם יגלו את הסמים. ובזה נגמר הכל. פרציפלוכא שוב בבית, ואתה יכול להתגאות עד סוף החיים שלך שהשתתפת במבצע. [פאוזה] עוד שאלות?

יהושע מקודם התחלת להתלוצץ ולשיר, ואני, כמו טיפש, אחריך. חשבתי שבאמת התחילו ימים טובים. אבל, כרגיל, כשמישהו שר, מחכה לי בעיטה מאחורה. אני לא הולך לחטוף אף אחד. גם כל הענין עם הסמים נראה לי כדמיון שלך. הייתי מציע לך לעזוב את השטויות, אבל אתה לא תקשיב לי ממילא. עשה מה שאתה רוצה, אני לא בענין.

סולומון פגעתי בך?

יהושע מאד.

סולומון מפני שאתה תרנגולת!

יהושע אני לא תרנגולת, אני יהושע. אני אדם הגון. לפחות אני שומר על כבוד המשפחה.

סולומון אח יקר, מסתובב עם הראש בין הרגליים ושומר על כבוד המשפחה. אתה פוחד, זו הסיבה! אף פעם לא היה לך חשק לחטוף אשה?! בכלל למה אין לך אשה?! למה אתה לא מתחתן?! אה?!

יהושע אני עוד די צעיר.

סולומון בן כמה אתה?!

יהושע 38.

סולומון אחרת הכל! גיל 35  זה המקסימום!

יהושע אמרת בעצמך שרבי עקיבא...

סולומון זוהי אגדה! אלא מה אתה חושב?! הזמן משתין עליך ורץ הלאה!

יהושע לא נכון.

סולומון רק במקרים מיוחדים, וגם זה במאמץ עליון, אפשר עד גיל 39! וכשאני עם נסיון החיים שלי נותן לך הזדמנות, אתה בורח. [פאוזה] יהושע, שמע, אני רוצה להגיד לך משהו. קודם כל תשכח מכל הענין הזה עם הסמים, אני לא התכוונתי ברצינות. אתה תפשת שאני רק מתלוצץ, נכון?

יהושע כן, תיכף הבנתי שזו בדיחה.

סולומון אמרתי את זה סתם, מתוך רוגז. אתה מביו אותי, נכון?

יהושע כן.

סולומון אבל הייתי רוצה בכל זאת מאד רוצה שנחזיר לכאן את פרציפלוכא. אתה יודע למה?

יהושע היא היתה אשתך.

סולומון לא רק בגלל זה. אני חושב שיכולנו להיות כולנו משפחה אחת נחמדה ומאושרת.

יהושע מי?

סולומון אתה יודע מי. אני ופרציפלוכא ואתה. כן כן. וזה כבר לא יהיה כמו פעם, שבאת לבקר ושתית תה והלכת. לא. אתה תגור כאן, אתנו.

יהושע אני?

סולומון למה לא? בינינו, אני לא אוהב יותר את פרציפלוכא. הייתי רוצה להחזיר אותה לכאן כדי שנראה לה כמה דברים, אני ואתה. דברים שהיא תתחרט עליהם עד סוף החיים שלה, בזה תהיה בטוח. אנחנו נעשה ממנה משרתת, יהושע. נעשה בה מה שנרצה. היא תשרת אותנו כל היום, תבשל, תגיש לשולחן, תכבס, תשטוף, ואנחנו רק נשב כל הזמן ונסתכל עליה ומפעם לפעם נסנן בין השיניים בעצלנות: "פרציפלוכא, לרקוד!" "פרציפלוכא, ארצה!" "פרציפלוכא, תסגרי את עצמך שעה בבית-שימוש!", ככה נבלה את הימים שלנו, בכורסאות, חושבים כל הזמן על תעלולים בשביל פרציפלוכא.

[הוא שר]

איד עוד נשב בכורסאות גדולות לנוח,

עם הרגליים מונחות על הכאב,

ולא נהיה עוד כמו זרים לנחת-רוח,

ונהיה שמחים שאנו בני-אדם.

 

ואת הדבר הזה לא מאוחר להתחיל גם בגיל 38. מה אתה אומר?

יהושע אני חושב אם אתה לא מתלוצץ על חשבוני גם עכשיו.

סולומון מה אתה מדבר? קודם דברתי כמו ילד, עכשיו אני מציע לך הצעה ממשית ואתה צריך לחשוב עליה ברצינות. תאר לך בדמיון איך אנחנו עושים מפרציפלוכא סמרטוטה גמורה.

יהושע ואנחנו גם...

סולומון גם מה?

יהושע אנחנו גם מפשיטים אותה?

סולומון איזו שאלה! אני שמח שהעלית את הנקודה הזאת. אנחנו אונסים אותה על ימין ועל שמאל, מתי שרק מתחשק לנו. היא מתכופפת להרים מזלג מתחת לשולחן ו...הופ! היא עולה על שרפרף לנקות אח החלונות ו...הופ! אחר כך, כשאנחנו עייפים, היא שוכבת ערומה על הרצפה, ושנינו יושבים בכורסאות בנחת ומשחקים עם הרגליים בשדיים שלה. ככה יושבים לנו ומשחקים עם הרגליים בשדיים שלה. הרגשת פעם פטמה מדגדגת לך את כף הרגל. מה אתה אומר?

יהושע לא ידעתי שגם לך יש ראש מלוכלך.

 

תמונה 7

חדר בביתו של ד"ר ויקטור ברמלי. ברמלי ופרצי יושבים במעילי-בית בתוך כורסאות. פרצי סורגת וברמלי יושב מולה, מחזיק את כדור-הצמר בידיו ונועץ בה מבטי-תאווה. פרצי מבחינה היטב במבטיו ומדי פעם היא מעקמת את חטמה ופיה כאילו היו עליה המבטים לטורח. ברמלי מחרחר.

 

פרצי למה אתה מחרחר, קיקי? [הוא מחרחר שוב! למה אתה מחרחר]

ברמלי כאילו שאת לא יודעת.

פרצי ברור שאני לא יודעת. זה מדאיג אותי מאד. אולי הצמר מפריע לך לנשום?

ברמלי צמר! אלה הזרועות שלך.

פרצי איך הזרועות שלי יכולות להפריע לך לנשום?

ברמלי אל תעשי תנועות, פרציפלוכא, אני לא יכול להתאפק יותר.

פרצי איזה תנועות, קיקי? אני סורגת לך סוודר כדי שיהיה לך חם בחורף ואתה אומר לי לא לעשות תנועות. זה גם בכלל לא מקובל שאשת-דוקטור תסרוג סוודר ואני עושה את זה באופן חד-פעמי.

ברמלי אני מעריך את זה מאד, פרציפלוכא, אבל בינתיים הזרועות שלך עולות ויורדות, עולות ויורדות, כמו גלים משני צדי האניה. וכשאת נושמת - ואת נושמת כל הזמן - החזה שלך עולה ויורד כמו אניה בין הגלים.

פרצי איד אתה מדבר קיקי!

ברמלי אני יודע שאשה מוכרחה לנשום, וכשהיא נושמת...

פרצי לא לקום, קיקי, אחה תסבך לי את החוט.

ברמלי [מאנפף] אני לא יכול, זה הורס אותי.

פרצי התחלת גם לאנפף?!

ברמלי עוד מעט יהיו לי גם התכווצויות. אמרתי לך לא לעשות תנועות.

פרצי לא לקום, קיקי! למה שלא תנסה לקחת ספר מחקר ליד?

ברמלי לא, התבגרתי. את נמצאת פה, מה יש לי לחקור?

פרצי הבטחת להיות פרופסור.

ברמלי למה לי?! אני רוצה להיות בעל טוב עם משפחה. להיות דוקטור מצליח עם משפחה טובה, גם זה דבר לא פשוט. טוב לי. טוב לי.

 

[טוב לי נוח לי]

טוב לי, נוח לי,

נוח לי, טוב לי,

אני שבע רצון מאד מאד,

אדם כמוני נולד לחיות.

החיים יפים והנחת ארוכה

כשלבך משחק 75 בדקה.

 

טוב לי, נוח לי,

נוח לי, טוב לי,

העולם מתאים לי, מה לעשות?

לגורל שלי אני קורא דוד.

החיים יפים והנחת ארוכה

כשלבך משחק 75 בדקה.

 

טוב לי, נוח לי,

נוח לי, טוב לי,

אני מאושר עד לדמעות,

אקפוץ באמבטיה, אתקע לי נוד.

החיים יפים והנחת ארוכה

כשלבך משחק 75 בדקה.

 

פרצי די, קיקי! אם לא תתן לי לסרוג בשקט, לא יהיה לך חם בחורף ותהיה לך בטן כחולה.

ברמלי לו הייתי זבוב, הייתי מאושר עכשיו. הייתי הולך לי על חוט הצמר עד שהייתי מגיע אליך. מגיע אליך ומטפס לך על הצוואר. מן הצוואר הייתי יורד לך לחזה.

פרצי קיקי, אני לא הייתי נותנת לזבוב לעמוד לי על החזה. זה מדגדג וגם מעביר מחלות.

ברמלי לי היית נותנת. אני הזבוב.

פרצי חוץ מזה זבובים אוהבים זבובות.

ברמלי לא זבוב-דוקטור כמוני, שלמד משהו בחיים.

פרצי [קמה פתאום, בקול מזמין] זבוב! זבוב!

ברמלי [כמהופנט] פרציפלוכוש.

פרצי [כמוהו] ברמליוש קטן שלי.

ברמלי אלהים מנשק את הרגלים שלך. פרציפלוכוש.

פרצי ברמליוּש קטן, אלהים מנשק את האצבעות המומחיות שלך.

ברמלי אלהים מנשק את החזה שלך, ארצי-פרצי שלי.

פרצי קיקי דוקטוריקי.

ברמלי אלהים מנשק את הירכיים והישבן שלך. פרציפשלוכשטינסקי.

פרצי אל תדבר ככה על אלהים. דוקטור פַּיילה-בַּרמלַיילה שלי.

ברמלי פרציפשלוכשטינסקי [פרצי מוציאה באיטיות מבין שדיה מטפחת מנפנפת בה בידה ומשמיעה צפירת רכבת] מה זה?

פרצי [ברכות] רכבת. אני רכבת.

ברמלי [מתחיל להתקרב אליה לאט] צ'יק-צאק, צ'יק-צאק, צ'יק-צאק...

[בדיוק כאשר הוא מגיע אליה נשמעת דפיקה בדלת. פאוזה]

פרצי לך לפתוח, קיקי. [ברמלי ניגש לפתוח. נכנס יהושע]

יהושע שלום.

פרצי שלום, יהושע. מה שלומך.

יהושע טוב, תודה.

ברמלי שב, יהושע.

יהושע תודה. אני מקווה שאני לא מפריע. [פאוזה] אני מקווה שאני לא מפריע. [פאוזה] אולי אני מפריע?

פרצי לא, יהושע, אתה אף פעם לא מפריע.

ברמלי שב, יהושע.

יהושע תודה, אני יושב. לא באתי להרבה זמן, במקרה עברתי כאן...

פרצי מה?

יהושע [לעצמו] הם חושדים בי. [אליהם] אמרתי שלא באתי להרבה זמן, רק במקרה עברתי בסביבה.

פרצי אורח הוא תמיד אורח.

יהושע אתם לא כועסים עלי?

פרצי מה פתאום שנכעס?

יהושע אולי אתם חושבים שעשיתי משהו לא בסדר.

פרצי אנחנו אף פעם לא כועסים עליך.

יהושע מפני שאתם נראים כאילו אתם כועסים. אתם לא מחייכים בכלל.

פרצי אנחנו לא מחייכים?! קיקי, הוא אומר שאנחנו לא מחייכים.

ברמלי מי לא מחייך?!

פרצי הדוקטור היה קצת מודאג בגלל בעיות מקצועיות, נכוו, קיקי?

ברמלי נכון.

פרצי יהושע חשב שאנחנו כועסים עליו. הוא אדם רגיש, יהושע.

ברמלי כן, יש לו אזניים גדולות.

יהושע תמיד היו לי אזניים גדולות. [מגחך]]

פרצי לא לצחוק כמו אידיוט, יהושע.

יהושע פרציפלוכא, אל תקראי לי אידיוט.

פרצי אבל אתה לא יכול לצחוק ככה בבית של דוקטור. נכון, קיקי?

ברמלי נכון.

יהושע סליחה.

פרצי אין דבר. יהושע ילמד להתנהג ויהיה ידיד המשפחה שלנו. הוא עזר לנו הרבה מאד ועוד יעזור לנו, נכון קיקי?

ברמלי נכון.

פרצי אתה גם רצית לשוחח אתו על משהו.

יהושע אתי?

ברמלי כן.

פרצי עוד מעט אני אלך להכין תה מתוק ואתם תוכלו לשבת ולשוחח.

יהושע באיזה ענין?

פרצי [ליהושע] אתה תשתה תה, נכון?

יהושע תודה, אני רק עברתי...

ברמלי ודאי שהוא ישתה תה. יהושע הוא ידיד המשפחה.

פרצי הוא אפילו יותר.

יהושע תודה... אני באמת לא יודע... [מוציא סכין]

ברמלי מה זה?

יהושע סכין.

ברמלי אה' סכין.

יהושע אבל זה רק סכין של לחם. זהו סכין של לחם.

פרצי כן, של לחם. וגם של לחמניות. [יהושע מוציא חבל]

ברמלי ומה זה?

יהושע חבל.

ברמלי אה, חבל.

פרצי איזה יופי של חבל. מאיפה יש לך חבל כל כך יפה?

יהושע זה ישן, עוד מהבר-מצוה. יצאתי החוצה וחשבתי, חשבתי... לקנות עז, אז לקחתי אתי את החבל.

ברמלי אתה אוהב עזים?

יהושע כן, אני מאוד אוהב עזים. הן נותנות חלב.

פרצי יהושע תמיד אהב עזים. הוא לא הפסיק לדבר על עזים. ועכשיו אני הולכת להרתיח מים ואתם תוכלו לשוחח.

יהושע רגע, אני... אני... אני...

פרצי אז אני הולכת להרתיח מים. [יוצאת]

ברמלי רציתי להציע לך הצעה, יהושע.

יהושע לי?

ברמלי אתה יודע שאני רופא. דוקטור, כן. בזמן האחרון התווספו לי הרבה חולים. הקליניקה התרחבה. עכשיו אני זקוק לאסיסטנט. עוזר.

יהושע ואתה מתכוון, אלי?

ברמלי אלא למי אני יכול להתכוון?

יהושע אבל אני לא מבין בזה שום דבר.

ברמלי העבודה פשוטה מאד ולא קשה. אתה מרתיח זריקות, מגיש לי איזמלים נקיים, וכמובן, נקיון כללי במרפאה וכביסה של הסדינים.

יהושע סדינים?

ברמלי מהקליניקה. נוסף לזה אתה תהיה בן-בית אצלנו. פרציפלוכא מחבבת אותך מאד.

יהושע פרציפלוכא היא אשה גדולה וטראגית. אתה הצעת לי הצעה נפלאה. אסיסטנט של דוקטור ובן-בית אצל אשה כמו פרציפלוכא - אני לא יודע מה להגיד. אני פשוט לא בטוח בעצמי, אני לא בטוח שאני יכול.

ברמלי אני אדריך אותך באופן אישי.

יהושע לא הייתי רוצה לאכזב אתכם.

ברמלי יהושע, אני רוצה להגיד לך שאתה יותר מוכשר ממה שאתה חושב. לדעתי אתה אדם אחראי, נאמן ומוכשר.

יהושע אני לא מוכשר.

ברמלי אתה מוכשר. אני דוקטור. ואני יודע מה אני אומר. [נכנסת פרציפלוכא] פרציפלוכא, יש לי בשורה טובה לבשר לך. יהושע...

יהושע אבל אני לא בטוח...

ברמלי צניעות לא תעזור אצלי, יהושע, המשרה היא שלך.

פרצי מה, מה הבשורה הטובה?

ברמלי יהושע נתקבל לעבודה כאסיסטנט שלי, ממחר בבוקר. בהצלחה, יהושע.

יהושע אני...

פרצי קיקי, אחה כל כך טוב. בראבו, יהושע! החיים לפניך!

יהושע תודה.

ברמלי הוא יכול אפילו להגיע לטכנאי חדר-ניתוח.

פרצי ולמה לא דוקטור?

ברמלי אם הוא רק יתאמץ.

יהושע אתם סתם רוצים לעשות לי נחת-רוח. אני כבר בך 38 ובגיל כזה אי אפשר להתחיל כלום.

ברמלי רבי עקיבא למד את הא''ב בגיל 40.

יהושע רבי עקיבא, אולי יש עוד דוגמאות חוץ ממנו?

פרצי יהושע גריפ! זוהי הדוגמא.

ברמלי כן, יהושע גריפ!

יהושע רגע. אני מוכרח. אתם כל כך טובים אלי. אני אספר לכם הכל, מפני שאני לא יכול לסבול שאני אסתיר מכם משהו. אמרתם שאנחנו כמו משפחה אחת, לא הייתי סולח לעצמי. אחי, סולומון, שלח אותי כדי לחטוף אותך, פרציפלוכא. ועליך [לברמלי] ועליך רצה שאאיים בסכין ואחר אקשור אותך לכיסא, אקרא לו ויחד נחטוף את פרציפלוכא. הוא מחכה למטה, בתחנת האוטובוס. הוא אמר שאתה טימטמת אותה בסמים - זה מה שהוא אמר - על דעתי זה אף פעם לא עלה, והוא אמר לי שצריך להציל את פרציפלוכא. אחר כך היו לו מחשבות אחרות מגונות שאני מתבייש לחזור עליהן כאן. אמרתי לו שהרעיון הוא ילדותי, ושדוקטור ברמלי הוא דוקטור אמיתי ומכובד ולא מטמטם נשים, ובמקום הפאנטאזיות האלה יותר טוב שישמור על הבריאות שלו. כי אף אחד לא אשם לו בזה שהוא התנהג כמו ילד ולא רצה לקחת כדורים שהיו יכולים רק להקל עליו. אמרתי לו גם שאסור לו להפריע עכשיו לחיי הזוג החדש המנסה לבנות חיים מאושרים, ובייחוד לא לפרציפלוכא שסבלה ממנו כל כך הרבה, ועל הסבל שלה אני יכול להעיד, וחוץ מזה אמרתי לו, יש סדר במדינה הזאת ואי אפשר לחטוף אדם סתם ככה מפני שרוצים. אבל הוא היה מלא התלהבות, וגם אחרי שהוצאתי לו את הרעיון של הסמים מהראש, הוא לא היה מוכן לוותר על החטיפה, ואי אפשר היה בכלל בהגיון אתו. החלטתי להעמיד פנים שאני מוכן להשתתף בתכנית כדי שהוא לא ינסה לבד. ובאתי וגיליתי לכם. אני בטוח שזה לטובתו. הוא אחי, אבל עכשיו הוא איש מבולבל ולא אחראי למעשיו ואני רוצה לעזור לו כמו שאני רוצה לעזור לכם. [פאוזה] זה מה שהיה לי לספר. אני כל כך שמח שהמצפון שלי טהור כלפיכם.

פרצי למה זה צריך להיות הגורל שלי? למה רק אני לא יכולה לחיות את החיים שלי בשקט?!

יהושע את רואה שלא קרה כלום, פרציפלוכא.

פרצי לחטוף אותי! ובמצבו! צריך לצחוק או לבכות?! איפה אנחנו חיים! אני אשה עם כתם של אומללות. נולדתי לסבול.

יהושע לא נכון.

פרצי כן. עוד לא קרה שנכנסתי לעשות אמבטיה מבלי שמישהו יצלצל בדלת. איך שלא יהיה, צריך לעזור לו. אני יכולה להבין אותו.

יהושע גם אני מבין אותו, ואני סיפרתי את זה מפני שאני רוצה לעזור לו. נכון?

פרצי על מה אתה חושב, קיקי?

ברמלי יהושע, אולי אתה מוכן להיכנס רגע למטבח ולראות אם המים כבר רותחים?

יהושע ברצון. אבל מה נעשה עם סולומון, הוא עומד למטה ומחכה.

ברמלי אל תדאג. אנחנו נעזור לו על הצד הטוב ביותר.

יהושע אני כל כך מקווה, כי אני רוצה הרי בטובתו [יוצא]

ברמלי פרציפלוכא, הענין לא פשוט. הוא מסוגל עכשיו לכל, אין לו מה להפסיד. הפעם הזאת הוא שלח, תודה לאל, את יהושע. בפעם הבאה הוא ינסה לבד.

פרצי מה אנחנו יכולים לעשות? מה אנחנו יכולים לעשות?

ברמלי הפתרון הטוב ביותר היה להכניס אותו למוסד.

פרצי אתה חושב שזה היה עוזר לו?

ברמלי הוא זקוק מאד למקום כזה. מוסד היה מרגיע אותו ונותן לו קצת אושר בימים האחרונים שלו. אבל אם אנחנו לא קשורים אליו קשרי-משפחה, הוא אדם חופשי, לא נוכל לעשות כלום.

פרצי הוא היה בעלי.

ברמלי היה. את התגרשת ממנו ביוזמתך. לא תוכלי לבוא עכשיו ולבקש פיקוח עליו.

פרצי אם היינו מחזירים אותו לפני כן למשפחה?

ברמלי פרציפלוכא, את רוצה להיפרד ממני?

פרצי מה זה עולה על דעתך, קיקי?! אני אף פעם לא אפרד ממך. אני מתכוונת להכניס אותו למשפחה של שנינו, שלי ושלך. הה, זה היה יכול להיות כל כך נפלא! אחרי כל מה שקרה, סולומון עם שנינו במשפחה אחת!

ברמלי אבל איך זה אפשרי?!

יהושע [נכנס] רבותי, תה!

פרצי באמת יהושע! הדוקטור ביקש שתראה רק אם המים רותחים ואתה מוזג תה!

יהושע לאסיסטנט לא יורד שום דבר מהכבוד אם הוא מוזג פעם תה.

 

תמונה 8

חדר בביתו של ד"ר ויקטור ברמלי. שעת בוקר מוקדמת. יהושע עומד בחדר, בחלוק לבן ומנגב זריקות. הוא מהמהם לעצמו בעליצות. נכנסים ברמלי ופרצי בפיג'מות. שערם פרוע. הם הולכים חבוקים, כאילו הם מטיילים.

 

יהושע בוקר טוב.

פרצי בוקר טוב.

ברמלי בוקר טוב. אני רואה שאתה איש חרוץ, יהושע. מנגב זריקות בשש בבוקר.

יהושע אני אוהב לקום מוקדם ולעשות משהו. לאן אתם?

ברמלי לצחצח שיניים.

יהושע בהצלחה ולבריאות.

פרצי תודה רבה.

ברמלי בהצלחה גם לך.

יהושע אתם עושים בבוקר גם מקלחת או אמבטיה?

ברמלי למה אתה שואל?

יהושע רציתי לדעת אם גם לי כדאי לעשות, אולי זה בריא.

ברמלי פרציפלוכא ואני החלטנו לא לעשות מקלחת או אמבטיה בבוקר. פרציפלוכא ואני החלטנו להסתפק ברחיצת הפנים והצוואר. אתה ודאי רוצה לדעת אם רחיצת הפנים והצוואר מספיקה כדי לרענן אותנו.

יהושע כן. אני פשוט רוצה להיות רענן בעבודה כדי שאוכל לתת לה את כל כוחי וכשרונותי.

ברמלי אני מביו אותך והבעיה מוכרת לי מקרוב בתוקף עבודתי כדוקטור. באשר לפרציפלוכא ולי, אנו כמובן איננו מסתפקים ברחיצת הפנים והצוואר, אנו גם מתיזים מים זה על זו ובעקבות זה צוחקים צחוק בריא בקול רם. התזת המים והצחוק הבריא הם המסלקים למעשה את הרגשת התרדמה ומעניקים לנו במישרין את תחושת הרעננות, ולפיכך מאפשרים לנו לוותר על מקלחת או אמבטיה. לגביך, אם אינני טועה, הבעיה מורכבת יותר כיוון שאתה הולך להתרחץ לבדך ואין לך אפשרות טכנית להתיז מים או לצחוק עם מישהו.

יהושע זה בדיוק, שאני מתרחץ לבד.

ברמלי כפי שאמרתי, הבעיה מוכרת לי. לאנשים כמוך קיימות דרכי התרעננות אלטרנטיביות, והדרך הטובה ביותר, לפי נסיוני כד''ר, היא לקום כחצי שעה לפני השעה בה אתה נוהג לקום, להתעמל התעמלות בוקר ומיד אחר כך לעשות מקלחת קרה. ברור שהדרך הזו קשה יותר ומחייבת כוח רצון חזק, אך בסופו של דבר אתה מגיע כמעט לאותה דרגת רעננות שמגיעים פרציפלוכא ואני, אם כי כמובן, לא לאותה צלילות נפשית.

יהושע אולי גם אני לבד יכול לצחוק באמבטיה צחוק בריא?

ברמלי על מה יש לך בכלל לצחוק?

יהושע אז מקלחת?

ברמלי קרה. ופרציפלוכא ואני נמשיך להתיז מים.

[שרים]

 

[שירת האינססלאציה]

ברמלי מברשת שיניים, מגבת,

טיפה של בושם צרפתי,

מי זו באמבטיה יושבת?

פרצי אני, אני, אני.

 

נוהמת מאושר ונחת,

גופי ורוד וקל,

מים חמים מתחת,

בועות של קצף מעל.

 

יהושע אז תצאי מן המים

עם שיר חדש בגרון,

לביוב הולכים המים,

ואת תלכי לתיאטרון.

 

ברמלי ופרצי כן, זוהי, כן, זוהי האינסטלאציה,

מים זורמים - עת לאהוב;

כן, זוהי, כן, זוהי האינסטלאציה,

ברז טוב - הכל טוב.

 

פרצי סבון טואלט וכותונת,

מעיל רחצה טורקי,

מי זה נאנח מעונג?

ברמלי אני, אני, אני.

 

משחק משחקים במים,

מגרד לעצמי בגב,

קצף-סבון באזניים,

קצף-גילוח באף.

 

יהושע אז תצא מן המים,

עם שיר חדש בגרון,

לביוב הולכים המים,

ואתה תלך לתיאטרון.

 

ברמלי ופרצי כן, זוהי, כן, זוהי האינסטלאציה,

מים זורמים - עת לאהוב;

כן, זוהי, כן, זוהי האינסטלאציה,

ברז טוב - הכל טוב.

ברמלי ועכשיו נלך סוף סוף לצחצח שיניים.

יהושע בהצלחה ולבריאות.

ברמלי גם לך.

פרצי להתראות, יהושע. [פרצי וברמלי יוצאים חבוקים. יהושע ממשיך במלאכתו תוך פיזום. לרגע נדמה לו כי שמע רחש בדלת, הוא הולך אל הדלת, מקשיב לרגע, חוזר. נשמעת דפיקה בדלת. הוא ניגש ופותח. חוזר כשהוא צועד לאחוריו ומולו עומד סולומון, עייף ולא-מסודר לאחר ליל שימורים בחוץ. סולומון אינו אומר מלה, הוא נועץ מבט ממושך ביהושע, בחלוק הלבן שלו, וסוקר את החדר]

יהושע בוקר טוב, סולומון. מה שלומך? אתה חיכית כל הלילה למטה? זה לא יצא לפי התכנית, לא הכל יוצא כמו שרוצים, ואני רציתי לרדת ולהודיע לך, אבל... שמע, סולומון, אני לא רוצה שתחשוב לא נכון. אחרי שנפרדנו אני חשבתי קצת על כל הענין והגעתי למסקנה שזה היה רע מאד בשבילך לו היינו מבצעים את זה. אתה לא חושב ככה? תנסה לחשוב בהגיון, גם אתה עלול לטעות לפעמים. חטיפה זה דבר פלילי, וחוץ מזה אני באמת מאמין שאפשר עוד לסדר דברים בין אנשים בצורה מכובדת. לא?

סולומון אז אתה מנגב זריקות בשביל הברמלי.

יהושע למה שאני לא אנגב?! הוא הציע לי להיות אסיסטנט שלו בקליניקה, ועכשיו אני כבר אסיסטנט. לא הרבה פעמים הציעו לי בחיים שלי עבודה כזאת. עוד מזמן שהייתי ילד חלמתי להיות אסיסטנט במרפאה, ולטפל בכלים רפואיים. אתה בטח לא זוכר, אבל אני מוכרח לזכור את השאיפות שלי, נכון? ואם נופלת לי פעם בחיים הזדמנות כזאת, אני מוכרח לתפוש אותה.

סולומון יהושע טינופת, יהושע סרחון, יהושע סמרטוט. אתה בגדת בי.

יהושע זה לא נכון. איו לך שום זכות להגיד לי דבר כזה. אתה רוצה לשחק לי על המצפון. איו לך שום זכות לדרוש ממני להשתתף בתכניות השגעוניות שלך. אני אדם עצמאי לגמרי, רק עכשיו התחלתי בחיים חדשים ואני רוצה שהיחס שלך אלי יהיה על בסיס של כבוד. אתה שומע? מה אתה רוצה ממני? מה אתה רוצה ממני? בן 38 קיבלתי עבודה לנגב זריקות ויש לי למי להגיד בוקר טוב כשאני קם. מה כבר היה לי ומה אני בכלל רוצה?! להגיד בוקר טוב, טוב, בוקר טוב, בוקר טוב!

[ברמלי ופרצי מופיעים בפתח, חבוקים, לבושים עדיין בפיג'מות]

פרצי בוקר טוב, סולומון.

ברמלי בוקר טוב.

פרצי אנחנו כרגע חוזרים מצחצוח-שיניים, סולומון.

ברמלי עבר עליך ודאי לילה קשה. יהושע סיפר לנו...

פרצי תיזהר קיקי, זה עלול להיגמר בבעיטה.

ברמלי [סוקר אותו] אני חושב שהזמנים האלה עברו. האיש שבור לגמרי. סולומון.

סולומון אתה...

[סולומון ברגליים כושלות מתחיל לרדוף אחרי ברמלי הבורח בקלילות רגליים]

פרצי אמרתי לך להיזהר.

ברמלי אנחנו רוצים לדבר אתך. סולומון.

פרצי סולומון.

יהושע אני מבקש ממך. אני ממש מתבייש בפני הדוקטור.

ברמלי יהושע, אנחנו רוצים לדבר רגע ביחידות, טוב?

יהושע כן, דוקטור, אני מיד יוצא, ממילא יש לי עבודה בקליניקה. [יוצא]

ברמלי סולומון, אנחנו רוצים לדבר אתך.

סולומון תיכף אני אראה לך, לדבר. [ברמלי ממשיך להתגרות בו]

פרצי קיקי, מה אתה עושה! אל תרגיז אותו! תפסיק עם זה קיקי. גם אתה כמו ילד. [סולומון נופל על ברמלי חסר כוח. ברמלי מוליך אותו אל הכיסא] סולומון, כולנו סבלנו וגרמנו הרבה צער אחד לשני. עכשיו הגיע הזמן לפתוח דף חדש ולהסתכל על הדברים בעיניים פקוחות. נשכח את כל מה שהיה.

ברמלי אני אשכח את הבעיטות, אף על פי שהקרסול עוד לא לגמרי בסדר.

פרצי מפני שאנחנו רוצים בטובתך, למרות המחשבות הרעות שלך. הדוקטור ואני הקדשנו הרבה מאד מחשבה למצבך ולבסוף החלטנו להציע לך הצעה.

ברמלי כדי שתחשוב עליה טוב טוב. [פאוזה]

פרצי הדוקטור ואני רוצים לאמץ אותך לבן. [פאוזה]

סולומון את רוצה שאני אהיה הבן שלך ושל הברמלי?

פרצי כן, סולומון.

ברמלי כן, סולומון.

פרצי אנחנו נטפל בך ונשגיח עליך ונאהב אותך.

ברמלי כמובן.

סולומון אתה רוצה שאני אהיה בן שלך, ואתה תטפל בי במסירות ותתן לי כדורים?

ברמלי כן, אני אמדוד לך לחץ-דם פעמיים ביום ונהיה מאושרים מאד. אני אשכח כל מה שעשית לי ולפרציפלוכא.

סולומון וגם אני אוכל לשכוח הכל?

פרצי כמובן שתשכח. אנחנו נחיה חיים מאושרים כמו משפחה קטנה ומאושרת.

סולומון להתחיל הכל מחדש מן הילדות. [מתחיל לבכות] להתחיל שוב מן הילדות, דבר כזה לא מזדמן בכל יום. להתנדנד על ברכיים של מישהו בלי אחריות.

פרצי אני שמחה שאתה יודע להעריך את מה שתקבל. בהודו מתגלגלים אלפי ילדים בחוץ ומתים ברעב כמו זבובים.

סולומון אני כל כך שמח שאני לא בהודו, אלא כאן, אתכם. אתה תלמד אותי שירים של דוקטור, נכון, דוקטור?

ברמלי נכון. אתה תראה שגם למדיצינה יש מסורת מוסיקלית עשירה מאד.

סולומון את יודעת, פרציפלוכא, אחרי כל השנים שלא היה לנו ילד, ועכשיו, אני הילד.

פרצי נכון, סולומון, אפשר להסתכל על זה גם ככה. זוהי ההזדמנות שלך לתת לי מה שלא נתת לי.

סולומון פרציפלוכא!!!

פרצי [פורשת זרועותיה] מי יבוא אלי, סולומון?! מי יבוא אלי?! [סולומון רץ אליה ומחבקה חיבוק תאוותני]

ברמלי חיבוק של בן, סולומון! לא חיבוק של בעל, חיבוק של בן!

 

תמונה 9

אולם נשפים, כמו בתמונה 5. ברמלי ופרצי בבגדי-חג עומדים משני צדדיו של סולומון. סולומון לבוש כילד, במכנסיים קצרים, חולצה צבעונית, עניבת פרפר ולראשו כובע מצחיה. בסמוך למשפחה המאושרת עומד יהושע, אוחז בידיו זר פרחים. מול סולומון עומד גלכטה ושר שירי שמחה.

 

סולומון די! מספיק לי! תגידו לו להפסיק!

פרצי מה קרה?

סולומון שר לי לתוך הפרצוף! זוהי השמחה שלי, נכון? אז אני רוצה ליהנות בדרך שלי!

פרצי הזמר נמצא פה רק כדי לגרום לך הנאה.

סולומון שיצעק בבית על השיניים שלו, לא שלי.

ברמלי סולומון צודק. עוד בחתונה שלנו היה לנו נסיון מר מאד אתו. איך הגענו אליו בכלל שוב?

[לגלכטה]

אמרו לך להפסיק לשיר!

גלכטה אבל אני זמר!

ברמלי שתהיה בכבוד רב, עם פה סגור!

גלכטה אמרתי לכם עוד בפעם הקודמת שהמלצר הראשי מקליט אותי בסתר. אם אתם לא נותנים לי לשיר, אני נמצא בצרה מקצועית גדולה מאד.

ברמלי למי זה איכפת. אתה תשיר או לא תשיר לפי רצוננו!

סולומון לפי רצוני! אני בעל-השמחה!

ברמלי זהו בדיוק!

גלכטה על שמחה אתם מדברים? אותי לא מרמים. אני כבר הספקתי להכיר בפעם הקודמת את השמחה שלכם! משפחה יפה מאד! [לסולומון] וראינו אותר אז. אני זוכר הכל.

סולומון שישתוק! בדרן וליצן!

ברמלי שמעת?! שתוק או שאני לוקח אותך באוזן למלצר הראשי!

גלכטה אסור להרים עלי יד, זה שיהיה ברור. לא הכל מותר לכם.

ברמלי אף מלה יותר! דממה גמורה, ולחכות בצד! יש לך מזל גדול שאני לא נוהג להתלונן בחגיגות.

גלכטה טוב, אני שותק. אני החלש. למה לא לדבר גלויות, אני משרת אתכם ולא אתם אותי. ואף על פי כן חשבתי שאפשר לכבד כל בן-אדם באשר הוא אדם.

יהושע אנחנו באמת מכבדים כל...

ברמלי שקט, יהושע. אחה כבר לא אדם סתם, אתה אסיסטנט שלי וכל מלה מחייבת.

יהושע סליחה.

פרצי [לגלכטה] אין לנו שום טענות אליך כאדם.

גלכטה אז אפשר להזמין אותך לרקוד?

ברמלי שוב מתחיל?! האיש הזה הוא הרי מגפה! מעמיד לי כל הזמן במבחן את הדמוקרטיה ושוויון האדם! אתם עדים שלא יכולתי יותר להתאפק, ועכשיו אני הולך למלצר הראשי!

פרצי אין צורך, קיקי, אנחנו ממילא כבר הולכים. סולומון, אם אתה לא רוצה שהוא ישיר אז אני חושבת שהמסיבה נגמרה ואפשר ללכת הביתה.

סולומון הבטחתם לי עד תשע בערב.

פרצי נכון, אבל אני רואה שאתה לא רוצה את הזמר.

סולומון אני כן רוצה אותו. אני רוצה לשחק אתו בסוס.

פרצי סוס?

גלכטה מה הוא רוצה ממני?

פרצי מה זאת אומרת סוס?

סולומון אני רוצה לרכב עליו.

גלכטה מה!

פרצי איך אתה מדבר, סולומונצ'יק!

סולומון אני רוצה לשחק אתו בסוס.

פרצי אבל הוא זמר!

גלכטה אני זמר!

סולומון אני יודע בדיוק מה אני אומר. בהסכם עם הנהלת האולם נכתב בפירוש שבמסיבות לילדים על הזמר, לפי דרישת בעל-השמחה, לשחק עם הילד בסוס. את יכולה אפילו לשאול את אבא, הוא חתם על ההסכם.

ברמלי אני לא הסתכלתי באותיות הקטנות.

גלכטה אבל אתה לא ילד!

פרצי סולומונצ'יק, אתה באמת כבר לא ילד!

סולומון אני לא ילד? אני כן ילד.

פרצי אל תהיה טיפש.

סולומון אלא מה נשאר לי להיות?

ברמלי שיעשה מה שהוא רוצה.

פרצי אפשר להתבייש.

ברמלי זוהי המסיבה שלו. והאמת היא שעל הזמר הזה גם אני הייתי רוכב ברצון.

סולומון אמרתי שאני רוצה לרכב על סוס.

גלכטה תגידו לו שיפסיק.

סולומון לרכב על סוס.

גלכטה אני לא מבין איך אתם מרשים לו. אם הוא ילד, זוהי סכנה לחינוך שלו. קחו אותו הביתה ונגיד יפה שלום.

סולומון קודם נשחק בסוס.

גלכטה אני רוצה ללכת?

ברמלי אתה מוכרח לעשות מה שהוא אומר לך.

גלכטה אני פונה אל טוב-לבה של האם.

סולומון היא האמא שלי!

פרצי אני לא מתערבת.

ברמלי יש לך עבודה לעשות וחבל על הזמן.

סולומון סוס!

גלכטה ילד!

סולומון סוס! על ארבע, סוס!

גלכטה ילד זקן! ילד בן ארבעים!

סולומון על ארבע! מיד!

גלכטוז אומלל! אשתך היא עכשיו האמא שלך!

סולומון אין לו זכות לענות לי! השמחה היא שלי! רק שלי!

פרצי בושה וחרפה, אמא טורקיה היית צריך לקבל.

סולומון לא איכפת לי מה שתגידו עלי. אני חושב לנצל את הילדות המאושרת שלי עד הסוף.

גלכטה אתם לא תלקקו דבש אצלו. תחשבו פעמיים על מה שאתם עושים כשאתם לוקחים אותו.

ברמלי הוא עוד מסכסך. עשה כבר מה שהוא אומר לך!

סולומון ארצה! ארצה!

גלכטה הוא כבד!

[גלכטה יורד על ארבע. סולומון רוכב עליו]

סולומון זוהי הבעייה שלו, לא שלי. ארצה! ארצה! נצא לדרך! דיו! דיו! מבלבל הרבה את המוח, אדון גלכטה. אתה עוד חושב שאנחנו כמו אחים, אדון גלכטה? אתה עוד חושב שגם אתה בן-אדם, אדון גלכטה? מה אתה אומר, אדון גלכטה?!

[גלכטה נעצר]

אתה מריח סכנה? אז תצהל. תצהל אמרתי.

ברמלי אפשר להתבייש.

סולומון אמרתי שתצהל כמו סוס.

'גלכטה אני לא יודע לצהול!

יהושע [לגלכטה] אדוני אל תהיה עצוב.

סולומון [ליהושע] שתוק. [לגלכטה] שקרן! בהסכם כתוב בפירוש שאתה יודע לחקות חיות. תצהל כמו סוס!

גלכטה [צוהל כמו סוס, פעם אחת, פעם שניה ואז הוא עובר ישירות לבכי מר. סולומון, רכוב על גבו, מסתכל בו כשהוא בוכה וכובש פניו בארץ]

סולומון מה אתה בוכה? מה אתה בוכה לי פתאום? הרי סוסים אוהבים שילדים רוכבים עליהם באחו.

גלכטה זונות! זונות! היה לי קצת כבוד. על הגב שלי באתם לעשות חגיגה. הפסדת את הכל בחיים ובאת לרכב עלי?! זונות!

סולומון טינופת. הוא חושב באמת שאני נהנה מזה!

 

תמונה 10

חדר בביתו של ד''ר ויקטור ברמלי. ברמלי, פרצי וסולומון מסובים אל השולחן לארוחת-צהריים. סולומון לבוש כילד. יהושע מגיש מנות לשולחן. הוא לבוש בחלוק לבן של אסיסטנט, אלא שעכשיו נוסף לו גם כובע-טבחים.

 

ברמלי התשובה היא לא, לא, לא!

סולומון אבא, אמרתי לך כבר שזה נהוג אצל כל הילדים. תזכור מה היה כשאתה היית ילד.

פרצי על מה שוב הוויכוח? כבר שבוע-ימים שאי אפשר לשבת ליד השולחן בלי וויכוחים וצעקות.

ברמלי הוא רוצה להיכנס אלינו למיטה בשבתות ובחגים בבוקר.

פרצי סולומונצ'יק, מה זה עולה על דעתך!

סולומון כל הילדים נכנסים למיטה של ההורים שלהם בשבת בבוקר.

פרצי אצלנו זה לא כמו אצל כל הילדים, ואתה יודע את זה.

סולומון אני לא יודע כלום, אני רוצה להיות ילד כמו כולם. אני דורש את הזכויות שלי. אם לא תפנקו אותי מספיק, אם לא תתנו לי את החום המשפחתי הדרוש, אני עלול להתפתח לא בסדר.

ברמלי מספיק עם השטויות. תאכל!

סולומון אתם אימצתם אותי!

פרצי תפסיקו לריב. אנחנו נחשוב על זה, סולומונצ'יק.

ברמלי מה יש פה לחשוב?! אני לא מבין אותך, פרציפלוכא. הוא יעמיד פנים של ילד מסכן, וירצה להתפנק איתך במיטה.

פרצי כולם רבים עלי ואני אשה קטנה וחלשה וכל כך לא נעים לי.

ברמלי את רוצה אותו אצלנו במיטה?

פרצי הוא יכול לשכב בקצה, עם ספר ביד.

סולומון לא בא בחשבון! אני שוכב באמצע, בין שניכם, כמו שנהוג אצל כל הילדים! אני דורש את האהבה שמגיעה לי ואתם תאהבו אותי בלי שום חכמות! אני סולומון שלכם ואתם תאהבו אותי, ותפנקו אותי, אתם שומעים?! אתם תאהבו אותי ותפנקו אותי, אני סולומון שלכם ואתם הבטחתם, אתם תאהבו אותי ותפנקו אותי, תאהבו אותי ותפנקו אותי, תאהבו אותי ותפנקו אותי! [רוקע ברגליו] אחת שתיים לאהוב אותי!

ברמלי זה יספיק לי! מספיק לי לגמרי! שדוקטור ילד לשחק את משחקי-הכבוד הקטנים האלה! במשך שבוע אני לא יכול לנשק את אשתי מבלי שהילד הזקן ינשק מיד אחרי! מחבק אותה ומשחק לה בחזה עם החיוך החצוף שלו על השפתיים! בזכות מה מגיע לך כל זה?! אני עבדתי קשה מאד כל החיים שלי! לא בחינם נתנו לי החיים את הדוקטוראט ואת פרציפלוכא! לא בחינם. כל מה שהישגתי, בהרבה דם הישגתי! כשאני נח בכורסא או משחק עם פרציפלוכא בדוב, אני יודע שקניתי לי את התענוגות שלי בשנים ארוכות וקשות! אני שילמתי בעד הכל! אבל אתה, מה מגיע לך?! מה מגיע לאדם בזכות זה שהוא הולך למות?! מחלה אנושה היא לא הישג, לא יצירה, לא אמביציה, מחלה אנושה לא בונה בתים ולא זורעת שדות, אז מה, מה מגיע לך בעדה?! על סמך מה נתת לעצמך רשיון לכל ההפקרות שלך?! על סמך מה אתה משתולל לי כמו סוס-פרא על ההישגים היקרים לי?! על סמך זה שהחיים שלך הולכים להיגמר ולהיות אשפה?! כל השמחה הגדולה והרעש, כל הגאווה והתכניות הערמומיות - כל זה אנחנו מחוייבים לקבל בהכנעה רק מפני שהחיים שלך נוזלים.לאשפה?! חוש-מידה, זבל! חוש-מידה, אשפה! אתה הולך למות! עוד מעט לא יהיו לך לא פרציפלוכא, לא תעלולים, לא חיים! אתה וכל המעשים שלך בחבילה אחת קטנה לבור! אז רד על הברכיים לפני מי שממשיך לחיות אחריך! בוז למי שמת! כבוד וזכויות למי שחי!

סולומון הוא צודק. כולכם צודקים. אבל קברתם בן-אדם.

 

[זמן ליפול]

סולומון זמן ליפול, זמן להתעלף,

תן את לבך לשבץ-הלב.

 

כולם זמן ליפול, זמן להתעלף,

תן את לבך לשבץ-הלב,

ונאמר לחיינו: לא!

 

סולומון אהבת לחיות, לא קל לעזוב,

כמה רגעים אתה זוכר לטוב.

 

כולם זמן ליפול, זמן להתעלף,

תן את לבך לשבץ-הלב,

ונאמר לחיינו: לא!

 

סולומון אבל רימית את חייך והם רימו אותך,

על כן תתנחם בזרועות מותך.

 

כולם זמן ליפול, זמן להתעלף,

תן את לבך לשבץ-הלב,

ונאמר לחיינו: לא!

 

סולומון בחגיגה שקטה עם מותך תתחתן,

כמו שמתחתנים זקנה וגיבן.

 

כולם זמן ליפול, זמן להתעלף,

תן את לבך לשבץ-הלב,

ונאמר לחיינו: לא!

 

כולם על משכבך לעולמים תשכב,

כי אחרי מותך, את מותך תאהב.

 

כולם זמן ליפול, זמן להתעלף,

תן את ליבך לשבץ-הלב,

ונאמר לחיינו: לא!

 

סולומון אז תן את לבך לשבץ-הלב,

נפנף לשלום בתנועת-כאב.

 

כולם זמן ליפול, זמן להתעלף,

תן את לבך לשבץ-הלב,

ונאמר לחיינו: לא!

 

[סולומון מת]

 

תמונה 11

חדר בביתו של ברמלי. גופת-סולומון עטופה על הרצפה ומוכנה להלוויה. נכנס גלכטה ואחריו פרצי לבושה שחורים הנתמכת על-ידי ברמלי.

 

פרצי איפה יהושע?

ברמלי ירד לקנות פרחים. [לגלכטה] אתה יכול להתחיל. [גלכטה מתחיל לשיר שיר אשכבה. פרצי מתעלפת]

ברמלי פרציפלוכא! [מושיב אותה בכורסא. לגלכטה שלא הבחין] תפסיק לשיר. [גלכטה ממשיך בלי לשים לב] תפסיק לשיר, אמרתי!

גלכטה [מתפרץ] אמרתי לכם... [מבחין בפרצי] הו!

ברמלי תשגיח עליה רגע, אני הולך להכין לה זריקה. [יוצא. גלכטה סוקר בגאווה את המת שלרגליו ואת פרצי השרועה מעולפת]

גלכטה אז מה, האידיוט הקטן ששיחק אתי בסוס מת. התעקש לשחק אתי בסוס ועכשיו הוא מת. והפרה השמנה התעלפה. כבר אז ראיתי: משפחה מפוארת. לצעוק, לריב, לשחק בסוסים. כל הגאווה הזאת! שאפשר גם למות, על-זה-בכלל לא חשבנו, מה?! לא יודעים להעריך אדם. [מתקרב לפרצי חרש כשהוא זורק מבטים לפתח לוודא שברמלי אינו חוזר] לא לפחד, לא לפחד, הדוקטור הלך להביא לך זריקה. דוקטור-שמוק הלך להביא לך זריקה. [מנשק את צווארה בהיסוס] זונה... [מנשק] חרא... [מנשק] זונה... [מנשק] חרא... [ברמלי חוזר מאחוריו עם זריקה בידו וגלכטה אינו מבחין בו. הוא בועט בכל כוחו בישבנו של גלכטה] אה!!!

ברמלי [לעבר סולומון] בכל זאת למדתי ממך משהו. [לגלכטה] החוצה!

גלכטה זונות!

ברמלי החוצה, ליכלוך! החוצה!

פרצי !פוקחת עיניה] מה קרה?

גלכטה אין דבר, נתתי לכם חשלום קטן על החשבון. אתי אין קונצים!

ברמלי החוצה! לחושך!

גלכטה זונות וזמרים! [יורק ויוצא. ברמלי תומך בפרצי ועוזר לה לקום]

ברמלי בואי, תנוחי על הספה, האוטו השחור עוד לא הגיע.

פרצי [ממלמלת תוך יציאה] אני אשה כל כך קטנה וחלשה... [יוצאים. פאוזה. נכנס יהושע בחיפזון עם זר פרחים]

יהושע פרציפלוכא? אין אף אחד? אחרתי. [פאוזה. מתקרב לסולומון] סולומון. זה אני, יהושע. ושוב אני בא עם פרחים. אבל הפעם אתה לא יכול לזרוק לי אותם וגם לא להפנות לי את הגב. סולומון, אתה היית כל מה שנשאר לי. אמנם לא התנהגת אלי יותר טוב מאחרים, אבל בכל זאת היית אחי ויכולתי להרגיש שמה שקורה לך קורה קצת גם לי. ועכשיו, הגיל של רבי עקיבא מתקרב אלי במהירות. עוד מעט הוא יעבור וישאיר אותי מאחורה לבדי. מה שיכול היה להחזיק אותי זו פרציפלוכא. היא אשה גדולה וטראגית. אבל אין לי אשליות. סולומון, אני זקוק מאד למלה טובה כדי להמשיך, ואתה לא תתן לי אותה כפי שאף פעם לא נתת. ואני חיכיתי לה כל הזמן. כל הזמן חיכיתי, אתה שומע, סולומון? כל הזמן חיכיתי וחיכיתי. אתה שומע אותי? אתה שומע אותי, סולומון? [ופתאום הוא זורק את הזר באוויר] אני לא סובל שמעליבים אותי!!!

 

[סוף]