26 שנים לאחר מותו של חנוך לוין, ארכיון יצירותיו ובו הטיוטות המקוריות של מחזותיו ושאר כתביו, הועבר לרשותה ולטיפולה של מחלקת הארכיונים באוניברסיטת סטנפורד (Stanford University Archives), פאלו אלטו, קליפורניה.

ההחלטה להוציא את הארכיון מהארץ נשקלה על-ידי משפחת לוין באריכות ובתחושת אחריות, בתהליך שנמשך מעל שש שנים מאז פנייתה של אוניברסיטת סטנפורד. ההחלטה התקבלה רק לאחר שהובהרו כל הפרטים הנוגעים לשימור הארכיון ולהבטחת נגישותו לחוקרים ולקהל הרחב.

אחד התנאים העיקריים שהציבה המשפחה לפני העברת הטיוטות לסטנפורד היה לאפשר שימור דיגיטלי מלא של הארכיון, והסכמה של ספריית סטנפורד לתת לציבור הרחב ובראשו הציבור הישראלי, גישה חופשית ומלאה אונליין לחומרים המקוריים, ללא תמורה כספית. האוניברסיטה הסכימה לתנאי זה.

לשם כך, משפחת לוין מימנה וניהלה במשך שנתיים, פרויקט שימור דיגיטלי עצום בהיקפו. כל מילה, תמונה, מכתב ופתק ששמר לוין בקלסרים שאיגדו את טיוטות מחזותיו ושאר כתביו נסרקו בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. הפרויקט מומן על-ידי המשפחה ונתרם באדיבותה לטובת הציבור הרחב.

כפי שנדרש בחוק הארכיונים הישראלי, המשפחה פנתה אל גנזת המדינה, גב' רותי אברמוביץ', ושיתפה אותה בתהליך מול סטנפורד. הגנזת עיינה בחומר המקורי, ביקשה להפקיד בארכיון המדינה לצמיתות עותק דיגיטלי מלא של פרויקט הסריקות בטרם יוצאו מישראל, והמשפחה שמחה למלא את בקשתה.

בהתאם להסכם עם משפחת לוין, כאשר אוניברסיטת סטנפורד תסיים להעלות לאתר שלה את החומרים הסרוקים במלואם, היא תפרסם מטעמה קישור לצפייה לציבור הרחב. הקישור יפורסם במקביל גם באתר חנוך לוין, לנוחותו של הציבור הישראלי. הודעה מסודרת על כך תישלח גם לתקשורת.

חשוב לציין כי משפחת לוין בחרה בארכיון סטנפורד כבית לכתביו המקוריים של חנוך לוין, קודם כל בזכות המוניטין של האוניברסיטה בשימור כתבים והנגשתם לציבור. סטנפורד ידועה בעולם כאחד המקומות המובילים באמצעי השימור הבטוחים והמתקדמים שלה. הארכיון של לוין מצטרף לארכיונים של יוצרים כמו אלן גינזברג, ג’ון סטיינבק, ג'ורג' שטיינר, ארכיון הצילום של אנדי וורהול ורבים אחרים. 

"26 שנים, מאז מותו של חנוך, שמרתי על כתבי היד המקוריים אצלי בבית", מספרת ליליאן ברטו, אלמנתו של לוין ומי שניהלה מעל 20 שנים את עזבונו. "היה לי ברור שבסופו של דבר הצעד הנכון יהיה להעמיד את ארכיון הטיוטות לרשות הציבור הרחב וזה גם מה שחנוך הציע שאעשה, אבל היה קשה להיפרד. לפני כשש שנים פנו אלינו אנשי אוניברסיטת סטנפורד ומתוך הערכה עמוקה ליצירתו של חנוך, ביקשו לרכוש את הארכיון ולצרף אותו אל שורת היוצרים הגדולים שאת ארכיוניהם הם משמרים. כמובן שהתרגשנו מההצעה, אבל ההחלטה להיעתר לה היתה מורכבת וארכה מספר שנים.

כדי לבדוק את הדברים לעומק, נסעתי לסטנפורד, הכרתי את הספרייה, את הארכיון, את מרכז טאוב ללימודים יהודיים, את מחלקת התיאטרון, את מחלקות השימור השונות, למדתי כיצד מנחים סטודנטים לגשת אל כתבי-יד מקוריים, שוחחתי עם סטודנטים לספרות ופגשתי אישית את אנשי המקצוע שמטפלים בכתבי-יד מקוריים. לבקשתי, נתנו לי לצפות בתהליך המלא של הטיפול בחומרים מקוריים – כיצד משנעים אותם, לאיזה חלל בספרייה הם מגיעים, איך מציגים אותם על ספוגיות מיוחדות בחדרים ייעודיים, ובאיזו הקפדה וזהירות מחנכים את הסטודנטים לנהוג ולגעת בהם - וחזרתי נפעמת ונרגשת.

ההשקעה בנושא כתבי מקור בסטנפורד מרשימה מאד. הכתבים נשמרים במחלקות מוקפדות בתנאי אקלים אולטימטיביים, מחלקת השימור כוללת אנשי מקצוע מעולים שמקבלים מסטנפורד את כל הזמן הנדרש כדי לתת את מלוא תשומת הלב לכתבי מקור -  לתקן בעדינות כל קרע קטן, כל עמוד שהתחיל להתפורר ולטפל בכל היבט כדי לשמר את הכתבים באופן הקפדני ביותר.  

הבנו שקיבלנו הזדמנות נדירה להעניק לכתביו של חנוך ולמעמדו כיוצר, את הטוב ביותר -
שימור וטיפול בכתבי היד המקוריים בתנאים מושלמים, הצבת חנוך ויצירתו במקום הראוי לו - לצד היוצרים הגדולים בעולם, ואת האפשרות לסרוק את הטיוטות בשלמותן ולהנגיש אותן באופן מלא וחינמי לחוקרים ולציבור הרחב ובראשו, הציבור הישראלי.

הפרידה מהטיוטות המקוריות, נעשתה בנוכחות מלאה של הבנים והמשפחה הקרובה. לנוכחות הפיזית שלהן בבית, היתה משמעות רגשית עמוקה, כאילו חלק מחנוך עדיין חי בשקט בינינו ולכן היה קשה להיפרד מהן. אבל הגענו לרגע הפרידה שלמים, בהרגשה שעשינו עבור חנוך את הטוב ביותר ושהענקנו לכתבי היד שלו חיי נצח.״

אוניברסיטת סטנפורד, מצידה, ניגשת למשימה עם מלוא ניסיונה ויכולותיה. "תיאטרון ודרמה הם יסודות תרבותיים אוניברסליים הנלמדים ומועלים תדיר על הבמות בסטנפורד", אומר מייקל א. קלר, הספרן הראשי של האוניברסיטה. "הכללת ארכיון חנוך לוין באוספי הספרייה המיוחדים של אוניברסיטת סטנפורד תבטיח את המשך מורשתו של לוין כמחזאי ישראלי מוביל ואת נוכחותו המרכזית על במת הספרות העולמית".

ורד קרתי שם-טוב, ראשת מרכז טאוב ללימודים יהודיים באוניברסיטת סטנפורד, הביעה התרגשות רבה עם קבלת הארכיון: "חנוך לוין נחשב לאחד המחזאים הבולטים והחדשניים ביותר בתולדות התיאטרון הישראלי. יצירתו עיצבה מחדש את הבמה הישראלית בקול פיוטי, חתרני ונוקב, תוך שילוב של ביקורת חברתית חריפה ותובנה אנושית עמוקה. מחזותיו של לוין הותירו חותם בל-יימחה לא רק על התרבות הישראלית, אלא גם על התיאטרון הבינלאומי, ומקמו אותו כדמות מפתח בספרות הדרמטית העולמית. אנחנו נרגשים מאוד להעניק בית בינלאומי לארכיון חנוך לוין כאן בסטנפורד. אנו מזמינים את החוקרים לבוא, לעיין בארכיון ולהעמיק ביצירתו רבת ההשראה".

איתן לב קנסקי, האוצר של אוסף היודאיקה ע"ש משפחת ריינהרד באוניברסיטת סטנפורד:
״קשה להפריז בתיאור ההתלהבות בקרב חוקרי סטנפורד מגוף עבודתו של לוין. חברי הסגל ותלמידי המחקר בתחום הספרות העברית וההשוואתית נרגשים מהזכות לחקור את כתבי היד, לצלול אל הארכיון וללמוד על התפתחות רעיונותיו. בזכות הדיגיטציה שעבר האוסף, חוקרים מכל העולם יוכלו לנתח את תהליכי היצירה, את אמנות הכתיבה והשיכתוב ואת התפתחות השפה הייחודית שלו.״

בהזדמנות זאת משפחת לוין מבקשת להביע את תודתה והוקרתה לכל האנשים והגופים שעזרו להוביל את המהלך הזה בעדינות וברגישות ובראשם -
דני טרץ' - מנהלו האישי של חנוך לוין בחייו
ורד קרתי שם טוב - ראשת מרכז טאוב ללימודים יהודיים באוניבסיטת סטנפורד
איתן לב קנסקי - האוצר של אוסף היודאיקה ע"ש משפחת ריינהרד באוניברסיטת סטנפורד
מרים אהרון רולנד וקרן אהרון רולנד
מייקל א. קלר - הספרן הראשי של אוניברסיטת סטנפורד
רבקה ווינגפילד - אוצרת לספרות אמריקאית ובריטית באוניבסריטת סטנפורד
רותי אברמוביץ׳ - גנזת המדינה וארכיון המדינה
קנלר ייצוג אמנים ואריק קנלר - סוכני עזבון חנוך לוין
״המסרקה״ ומיכל לוינשטיין - שסרקה את ארכיון הטיוטות בשלמותו
ליהיא ענבר - מנהלת אמנותית עזבון חנוך לוין, שניהלה את פרויקט הסריקות
עו׳ד נועה בניאל
מולי מלצר - העורך הספרותי של כתבי חנוך לוין ועורך אתר חנוך לוין
 

בנוסף, תודה למכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין.

בתמונה: סריקה של עמוד השער של הטיוטה השנייה למחזה הילד חולם, וחנוך לוין בחזרה בצילומו של דני הדני, מתוך האוסף של הצלם, באדיבות ארכיון הספרייה הלאומית.