אתמול הלכה לעולמה פרופ' נורית יערי, חוקרת תיאטרון מובילה, מרצה מבריקה, דרמטורגית ויועצת אמנותית.

פרופ' יערי למדה תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב, ואת הדוקטורט שלה למדה וחקרה באוניברסיטת Paris VIII, בפריז שבצרפת. בסוף שנות ה-80 החלה ללמד בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל לימדה גם בבתי ספר למשחק קורסים בתולדות התיאטרון. בהמשך ניהלה את תיאטרון האוניברסיטה של אוניברסיטת תל אביב, ומאוחר יותר כיהנה כראש החוג וראש מסלול חקר הביצוע. יוצרים ויוצרות, חוקרים וחוקרות תיאטרון ישראליים רבים פגשו בה בזמן הכשרתם, ורבים מספרים על החותם העמוק שהשאירה בהם היושרה המקצועית שלה, הידענות העצומה והאהבה שלה לחומרים אותם לימדה. 

תחומי המחקר בהם התמחתה היו הדרמה הקלאסית היווניות, התיאטרון הצרפתי הקלאסי והתיאטרון הצרפתי המודרני, והתיאטרון הישראלי - בדגש על יצירתם של חנוך לוין וניסים אלוני, ומקומם בתרבות הישראלית. פרופ' יערי הציגה גישה מחקרית חדשנית בתקופתה, ששילבה בין הידע התיאורטי לבין הידע שנצבר במהלך הביצוע של אמנות התיאטרון. גישה שכיום נחשבת לנחלת הכלל. היא פרסמה מאמרים רבים וספרים חשובים בתחומי התמחותה, ושימשה כמרצה אורחת באירופה בכנסים ואוניברסיטאות מובילות. 

במקביל למחקרה האקדמי, ליוותה פרופ' יערי אמנים רבים בתחום התיאטרון הישראלי, בהם חנוך לוין, עודד קוטלר, שחר פנקס ושיר גולדברג, עבדה צמוד עם הבמאית עדנה שביט, ושימשה כדרמטורגית ויועצת אמנותית למגוון תיאטראות רפרטואריים ישראליים וועדות ארציות בתחום התיאטרון.

פרופ' יערי הייתה חברה קרובה של חנוך לוין, עוזרת במאי שלו במקרים מסוימים, ודרמטורגית. לוין סמך עליה בעיניים עצומות הן כאשת מקצוע והן כחברה, והיה שולח אליה טיוטות של מחזותיו לקריאה לאחר שסיים לכתוב אותן. במקביל לעבודתם המשותפת וביתר שאת אחרי מותו, פרופ' יערי הפכה לחוקרת משמעותית של כתביו ויצירתו של לוין. 

בתמונה ניתן לראות אותה ואת לוין, יחד עם צוות השחקנים והיוצרים בעת העבודה על ההצגה "פופר" בשנת 1976. 

יהי זכרה ברוך.

צילום: יעקב אגור, באדיבות ארכיון התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

מימין לשמאל: חנוך לוין, אלברט כהן, ישראל גוריון, רות סגל, רבקה גור, אלכס מונטה, ונורית יערי.