כריתת ראש
מחזה-גרוטסקה בשתי מערכות, עם פרולוג, אפילוג ותמונת ביניים
יכאיבו? מה אתה אומר?
ואיפה יכאב? ועד כמה?
ולמות, איך ההרגשה?
ולא להיות, איך זה?
ואם לא אהיה, אז מה,
איפה אהיה אם כך?
לא יהיה עוד מישהו שהוא אני?
וההפסד, תגיד: אפסיד?
אפסיד! ועוד לא חייתי!
בכורה:
1996
בימוי:
חנוך לוין
תיאטרון:
התיאטרון הלאומי הבימה
מספר הדמויות: 12
נושאים:
מוות,
מיתולוגיה
מלך זקן הנוטה למות, מקווה לחדש את נעוריו על ידי נישואים לבתו החורגת, הנסיכה.
אשתו, המלכה, נתפסה בזרועות אחד ממשרתיה, שוליית גורף הביבים, והמלך מנסה לנצל זאת על מנת לשפוט אותה ולהוציאה להורג בעוון ניאוף.
שוליית הגורף מעונה בעינויים קשים כדי להוציא מפיו וידוי. בינתיים נקראת הנסיכה למשתה המלך, והיא נכנסת, מלווה בגמד שלה, צירוף של חיית שעשועים ומעריץ. בדרכה היא שומעת את הזעקות הבוקעות מבור הכלא, יורדת לשם, ובראותה את שוליית הגורף היא מתאהבת בו.
עם כניסת הנסיכה למשתה מאבד המלך את עשתונותיו, ומבטיח לה כל מה שתבקש תמורת ליל אהבה עימה. היא נאותה ופורשת איתו לחדש משכבו. ליל האהבה מתגלה כאכזבה למלך, הנסיכה אינה משיבה לו אהבה, אך הוא נאלץ לקיים את הבטחתו ולהעניק לה את מה שהיא מבקשת - שוליית גורף הביבים.
הנסיכה יורדת לבור הכלא ומצווה להלביש את שוליית הגורף במחלצות נסיך, אך הנשיקה הראשונה שהיא נושקת בשפתיו מגלה לה כי תומתה אבדה, שוב לא תוכל לאהוב. בזעמה, היא מצווה לכרות את ראשו של שוליית הגורף. זה מוצא להורג בידי הגמד השש לנקום בו.
את כל אלה מלווים רופא הארמון ואשתו טבחית הארמון, בנסיונות שווא למצוא חתן לבתם הגיבנת-אילמת.
תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
מוזיקה: אורי וידיסלבסקי
תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
הדרכה קולית: רחל הוכמן
בהשתתפות: ג'יטה מונטה - המלך; רוזינה קמבוס - המלכה; נאוה אורבך - הנסיכה; רבקה נוימן - שוליית גורף הביבים; עופר זוהר - המענה; דינה בליי - שוליית המענה; אייל נחמיאס - הסוהר; קטיה זימבריס - שוליית הסוהר; אמיתי יעיש - הגמד, המשורר; מיכאל כורש - הרופא; רבקה גור - הטבחית; סנדרה שונוולד - הגיבנת; ערן לביא, סם קליימן, שוקה ברגמן, אלי דיקר, רמברנדט, זיו בליסיאנו - אנשי שרת בארמון; גלית דדון, אתי קארי - זימרה
נגנים: רן בנגו - פסנתר; אורי וידילסלבסקי - תוף