שירי ילדים

הילד שלנו

הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ קָטָן וְיָרֹק,

הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ לֹא הִגִּיעַ רָחוֹק,

בַּבֹּקֶר יָצָא וּבָעֶרֶב לֹא שָב,

נוֹתְרוּ אַבָּא, אִמָּא, בֵּיצִים וְחָלָב.

הילדה ציפורה

בְּלֵילוֹת הַקַּיִץ הַיַּלְדָּה צִפּוֹרָה

מְנִיעָה גוּפָהּ קָדִימָה וְאָחוֹרָה;

הַאִם כּוֹאֶבֶת לְצִפּוֹרָה הַבֶּטֶן,

אוֹ מִתְאַפֶּקֶת הִיא מִתֵּת שֶׁתֶן?

לֹא וָלֹא, הַיַּלְדָּה צִפּוֹרָה

מְנִיעָה גוּפָה קָדִימָה וְאָחוֹרָה

כִּי יוֹסִי מַחְבִּיא גַּמָּד בֵּין רַגְלֶיהָ –

זֹאת סִפְּרָה לִי דוֹדָתִי לֵאָה.

אהוד השמן

אֵהוּד הַשָּׁמֵן,

בַּבֶּטֶן יֵשׁ לוֹ בֵּן,

זֶהוּ מִקְרֶה מוּזָר

לְיֶלֶד מִמִּין זָכָר.

מָחָר יַעֲשׂוּ לוֹ נִתּוּחַ,

הוּא יָמוּת, זֶה בָּטוּחַ,

הַבֵּן יָמוּת אִתּוֹ,

וַאֲנַחְנוּ – לֹא!

שוש צרעת

לְשׁוֹשׁ-צָרַעַת יוֹם הֻלֶּדֶת,

מַתָּנוֹת לָרֹב קִבְּלָה:

קִיסְמִים בִּשְׁבִיל גָרֶדֶת,

וּצְלוֹחִית עֲבוּר מוּגְלָה,

וְעוֹד כָּהֵנָה וְכָהֵנָה,

צֶמֶר-גֶּפֶן, תַּחְבּוֹשׁוֹת –

הַיְלָדוֹת בָּהּ תְּקַנֵּאנָה,

וְעַל-כֵּן נַפְסִיק בָּזֹאת.

חלומו של ג'ים

מַי נֵיים אִיז גִ'ים,

אַי הֶב אֵ דְרִים:

טוּ קִיל מַי פַאדֶר

אֶנְד פַאק מַי מַאדֶר.

העט של בנצי

בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל בֶּנְצִי,

בֶּנְצִי קִבֵּל עֵט.

כָּל הַיּוֹם קִשְׁקֵשׁ לוֹ בֶּנְצִי בָּעֵט,

וּבַלַּיְלָה מֵת.

יָשַׁב לוֹ אַבָּא שֶׁל בֶּנְצִי,

וְכָתַב מִכְתָּבִים בָּעֵט.

מַה כָּתַב אַבָּא שֶׁל בֶּנְצִי בָּעֵט?

– "בֶּנְצִי מֵת".

הילדה חיותה רואה ממותה

הַיַּלְדָּה חַיּוּתָה, הַגָּרָה בִּרְחוֹב זַ'בּוֹטִינְסְקִי,

מוּל בֵּית-הַחוֹלִים לְיוֹלְדוֹת אָסוּתָא,

נָסְעָה אֶל הַדּוֹדָה בְּלוֹנְדוֹן לִרְאוֹת מַמּוּתָה.

עָמְדָה לָהּ חַיּוּתָה לְיַד המַמּוּתָה,

הִבִּיטָה מַבְּסוּטָה,

פִּתְאוֹם נָפְלָה הַמַּמּוּתָה, יָשָׁר עַל מִי? - עַל חַיּוּתָה.

הַדּוֹדָה צוֹעֶקֶת: חַיּוּתָה! חַיּוּתָה!

וּאֵין חַיּוּתָה.

בָּעֶרֶב בָּא מָנוֹף גָּדוֹל, מֵרִים אֶת הַמַּמּוּתָה,

שְׁנֵי פּוֹעֲלִים מְקַלְּפִים מִן הָרִצְפָּה אֶת חַיּוּתָה,

מְקַפְּלִים לְאַרְבַּע בְּנִיחוּתָא,

שָׂמִים בְּמַעֲטָפָה, מַדְבִּיקִים בּוּל

וְשׁוֹלְחִים לָהוֹרִים שֶׁל חַיּוּתָה,

הַגָּרִים מוּל בֵּית-הַחוֹלִים לְיוֹלְדוֹת אָסוּתָא.

מוּסַר הַשְׂכֵּל, אָמְרָה אִמָּא שֶׁל יָקִי לְיָקִי:

אִם כְּבָר לִרְאוֹת חַיּוֹת, מוּטָב לִרְאוֹת תּוֹלָעִים בְּקָקִי.

חלומו של פייבל

אִיךְ האָבּ אַ חוּלֶם

אָז עֶס וֶועט זַיין שוּלֶם:

אַרַאבֶּער אוּנְד יִידְן

וֶועלֶען טְרֶענֶען צוּפְרִידְן.

אמא של יוסי

אִמָּא שֶׁל יוֹסִי נוֹרָא אוֹהֶבֶת זִמְרָה,

הִיא רָצְתָה שֶׁיּוֹסִי יָשִׁיר.

לַיְלָה אֶחָד אֶת בֵּיצָיו הַקְּטַנּוֹת הִיא שָׁבְרָה,

וְיוֹסִי צָוַח כְּמוֹ חֲזִיר.

הוּא צָוַח כְּמוֹ חֲזִיר שָׁבוּעַ, אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּתֵּק,

וְהַיּוֹם הוּא שָׁר כְּמוֹ זָמִיר:

בִּרְאוֹתוֹ נַעֲרָה בָּרְחוֹב הוּא מַרְגִּישׁ קְצָת רֵיק,

אֲבָל אִמָּא רָצְתָה שֶׁיָּשִׁיר.

חידה ופתרונה

חַיִּים וּבֶּלָה שָׂחוּ בַּנָּהָר,

בֶּלָה טָבְעָה, מִי נִשְׁאַר?

נִשְׁאַר חַיִּים, חֲסַר הַכָּרָה,

גּוּפוֹ לְלֹא נִיעַ נִמְשָׁה לַסִּירָה,

מִשָּׁם חִישׁ-חִישׁ אֶל בֵּית-הַחוֹלִים,

צִנּוֹר חַמְצָן בְּפָנָיו הַכְּחֻלִּים,

הַגּוּף מְפַרְפֵּר קְצָת, יוֹם, יוֹמַיִם,

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – לֹא בֶּלָה, לֹא חַיִּים.

הנס של רבי מאיר בעל-נס

"אִמָּא", שָׁאַל עֻזִּי בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה,

''מַה הַנֵּס שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל-נֵס?"

– "שֶׁיָּצָאתָ לִי מֵהַתַּחַת, חָרָא,

וּלְשָׁם עוֹד מְעַט תִּכָּנֵס!"

עוד חידה

אֵין זוֹ עֲבֵרָה פְּלִילִיץ,

גַּם לֹא עוֹשִים אֶת זֶה בָּאַפְלוּלִיץ,

הָאַפִּיפְיוֹר עוֹשֶה אֶת זֶה,

גַּם רֹאש הַמוֹעֵצָה עַתְלִיץ.

מַה זֶה? – פְלִיץ!

סיפור נאה, סיפור נימוסי

שִׁמְעוּ סִפּוּר נָאֶה:

גָּדִי רָאָה אֶפְעֶה,

הוּא אָמַר: "אַבָּא, רְאֵה!"

וִאַבָּא אָמַר: "אֶה!"

שִׁמְעוּ סִפּוּר נִמּוּסִי:

פֶּדְרוֹ עָשָׂה שִׂיא

עִם ז'וֹרְזֶ'ט עַל שָׁטִיחַ פַּרְסִי,

וְז'וֹרְזֶ'ט אָמְרָה: "מֶרְסִי".

זֶה אוֹמֵר "אֶה", זֹאת "מֶרְסִי",

פֹּה אֶפְעֶה, פֹּה שָׁטִיחַ פַּרְסִי,

תָּלוּי בְּאֵיזוֹ שָׂפָה מְדַבְּרִים,

וְתָלוּי בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.

אח

לְאוּדִי יֵשׁ אָח,

שְׁמוֹ דּוּדִי.

לְדוּדִי יֵשׁ אָח,

שְׁמוֹ אוּדִי.

יָשְׁבוּ אָח וְאָח

בַּחֹרֶף לְיַד הָאָח,

שִׂחֲקוּ שַׁח,

שָׁמְעו בַּאךְ,

פִּתְאוֹם אֶחָד

נֶאֱנַח:

"אָח, לוּ הָיָה

עוֹד אָח!"

לְפֶתַע בַּמִּטְבָּח

אַבָּא – טְרַח! –

בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל צָנַח.

אִמָּא צוֹוַחַת:

"אַמְבּוּלַנְס!"

עֶשֶׂר דַּקוֹת,

צִלְצוּל בַּדֶּלֶת –

אֲלוּנְקָה, וּלְיָדָהּ,

בַּחֲלוּק לָבָן, אָח.

הִנֵּה, כָּךְ

קִבְּלוּ אוּדִי וְדוּדִי

עוֹד אָח.

- הֶאָח!

תרנגול עליז

זֶה סִפּוּר עַל תַּרְנְגוֹל עַלִּיז,

הוּא נוֹלַד וְחַי לוֹ בְּפָּרִיז,

רָאָה צָרְפָתִיּוֹת בְּלִי סוֹף

מְנַדְנְדוֹת מוּלוֹ בָּרְחוֹב,

אוֹי אֵיךְ קִרְקֵר, וְאֵיךְ קִוָּה

לִזְכּוֹת בְּקֹרֶט אַהֲבָה,

עַד שֶבַּסּוֹף זָכָה סוֹף-סוֹף,

צָרְפָתִיָּה אוֹהֶבֶת עוֹף

לָקְחָה אוֹתוֹ לִסְעוֹד טַנְדוּ

אֶצְלָהּ בַּבַּיִת, הִיא וְהוּא,

הִבְעִירָה אֵשׁ, שִׁמְּנָה מַחְבַת,

וּמַה עָשְׂתָה לְמָחֳרַת –

בְּחֶדֶר קָט, עִתּוֹן בַּיָד,

אָמְרָה "אַדְיֶה" לַעֲדֵי-עַד.

זֶה סִפּוּר עָגוּם, וִגַם מָשָׁל

אוֹדוֹת פָּרִיז וְהָעוֹלָם בִּכְלָל.

דפיקה בדלת

דְפִיקָה בַּדֶלֶת.

זֵידֶה אוֹמֵר:

"הַדּוֹד גוֹלוֹנְקָה".

בּוֹבֶּה אוֹמֶרֶת:

"דוֹדָה יַבְּלוֹנְקָה".

צָדְקָה בּוֹבֶּה,

צָדַק זֵידֶה:

הַדוֹד גוֹלוֹנְקָה,

הַדוֹד יַבְּלוֹנְקָה,

שְנֵי הַיְלָדִים

זְיוֹנְקָה וּלְיוֹנְקָה,

וְהַכְּלַבְלָב פִּלְפֵּלוֹנְקָה.

בליל קיץ

בְּלֵיל קָיִץ,

לֵיל הוֹד,

דּוֹד וְדוֹדָה

יָצְאוּ לִרְקֹד.

פִּתְאוֹם הַדּוֹד

תָּקַע לוֹ גְּרֶפְּס,

פִּתְאוֹם נִפְלַט

לַדּוֹדָה נוֹד.

אֵיפֹה הַגְּרֶפְּס,

אֵיפֹה הַנּוֹד,

אֵיפֹה הַדּוֹדָה

וִהַדּוֹד?

יָמִים רַבִּים

חָלְפוּ מֵאָז,

מַה שֶׁהָיָה

מִזְּמַן כְּבָר גַּז.

כולנו משתינים

כֻּלָּנוּ מַשְׁתִּינִים לִפְנֵי הַשֵּׁינָה.

זֶה לֹא חוֹק טֶבַע אוֹ חוֹק מְדִינָה –

סְתָם הֶרְגֵל מוֹעִיל אוֹ מִנְהָג,

כְּמוֹ לְבַקֵּר אֶת סַבְתָּא בְּעֶרֶב חַג.