כתבים

נידון לכליאה בצינוק נצחי

נִדּוֹן בְּחֻמְרָה לִכְלִיאָה בְּצִינוֹק לָנֶצַח, וְכָל זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁמַּתִּי. וַהֲרֵי לֹא עֲשִׂיתִי רַע לְאִישׁ, אַדְרַבָּא, נֶחְלַשְׁתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁהִתְאַבַּנְתִּי לַיְלָה אֶחָד לְחֵפֶץ דּוֹמֵם. עַל כָּךְ אַתֶּם מוֹבִילִים אוֹתִי בְּפֻמְבֵּי, עֲדַת סוֹהֲרִים וְעֵדִים וְצוֹפִים, וְאַתְּ בֵּינֵיהֶם, לְהִכָּלֵא בְּצִינוֹק הָאֲדָמָה. אַתֶּם תֵּצְאוּ מִשָּׁם, אֲנִי לֹא. בְּלִי קוֹל אֲנִי לוֹחֵשׁ לָךְ, בְּעוֹדִי מְקַפְּצֵץ לִי עַל הָעֲגָלָה הַשְּׁחֹרָה בַּדֶּרֶךְ לַבּוֹר:

"יוֹדַעַת אַתְּ, אֵין טַעַם שֶׁנַּעֲמִיד פָּנִים, אַתְּ עוֹזֶבֶת אוֹתִי. אֲנִי נִדּוֹן לְמַעֲמָד רַע מִזֶּה שֶׁל הַמַּקָּקִים הָרוֹחֲשִׁים עַל צִינוֹרוֹת הַשּׁוֹפְכִין שֶׁלָּךְ. חֲלוֹם כָּמוּס מְמַלֵּא אֶת לִבִּי - לַעֲמֹד שָׁם בִּמְקוֹמָם, רָתוּק אֶל הַצִּינוֹרוֹת, אֵינִי רַשַּׁאי לָזוּז, כָּל חַיַּי צִפִּיָּה לְמַיִם, מֵימַיִךְ, הַנּוֹפְלִים בַּצִּינוֹרוֹת לְאַחַר שֶׁהִתְרַחַצְתְּ אוֹ עָשִׂית אֶת צְרָכַיִךְ, לָדַעַת שֶׁלֹּא תַם עִנְיָנֵנוּ הַמְשֻׁתָּף עֲלֵי אֲדָמוֹת. מְחַיֵּךְ קַלּוֹת וּמַרְכִּין רֹאשׁ, כָּךְ אֲנִי כְּשֶׁנּוֹפֵל עָלַי זֶרֶם הַמַּיִם הַמְרֻפָּשִׁים בְּעֵת עֲמִידָתֵךְ הַשַּׁאֲנָנָה בַּמִּקְלַחַת. לִפְעָמִים גַּם יַגִּיעַ אֵלַי קוֹלֵךְ, עָמוּם. אַךְ זֶה רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, רַק שְׁאוֹן הַמַּיִם. תְּחִלָּה אַרְכִּין רֹאשׁ, רְסִיסֵי הַמַּיִם מְטַפְטְפִים עַל רֹאשִׁי וּפָנַי. עִם הַזְּמָן, זְמָן לֹא רַב כְּלָל, אַטֶּה פָּנַי לְמַעְלָה, פּוֹעֵר פִּי לִקְרַאת מֵימַיִךְ. עוֹד אֵינֵךְ יוֹדַעַת אֵיזֶה מְאַהֵב אֲנִי! בְּסַעֲרַת נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא נוֹדְעָה דּוּגְמָתָהּ אֲמַלֵּא אֶת פִּי בַּמַּיִם שֶׁנָּגְעוּ בְּעוֹרֵךְ, אַעֲבִירֵם מִצַּד לְצַד תּוֹךְ נִפּוּחַ לְחַיַּי, אֲשַׂחֵק בָּהֶם בַּלָּשׁוֹן! אַךְ הָעִקָּר הוּא לֹא שָׁם, לֹא שָׁם, לֹא בִּנְפִילַת הַמַּיִם הַצּוֹאִים אֶל תּוֹךְ פִּי, לֹא בְּאֵיךְ אֲנִי מִתְאַחֵד אִתָּךְ, בְּאֵיזוֹ אַהֲבָה וְהִתְמַסְּרוּת; הָעִקָּר הוּא לִפְנֵי-כֵן, בַּצִּפִּיָּה הַמּוֹרֶטֶת לְהִכָּנְסֵךְ לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה. שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת בְּכָל יוֹם, הוֹפֵךְ לְיֵשׁוּת מַמְתִּינָה, לְצִפִּיָּה אַדִּירָה לְרֶסֶס מַיִם מְטֻנָּפִים שֶׁל אִשָּׁה אַחַת עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ - הַאִם יֵשׁ תַּכְלִית נַעֲלָה מִזּוֹ לְחַיֵּי אָדָם? הַאֵין אֲנִי מְמַמֵּשׁ אֶת מַה שֶּׁחָתַרְתִּי אֵלָיו שָׁנִים: לִסְבֹּל תַּחְתַּיִךְ בַּחֹשֶךְ מִבְּלִי שֶׁתֵּדְעִי!"

צִפִּיַּת הָאוֹהֵב, שִׁכְחַת הָאֲהוּבָה, וְהַכֹּל עַל רֶקַע מְרֻפָּשׁ - חַיִּים נִכְסָפִים! לֹא אֶזְכֶּה בָּהֶם!