שוב לא יהיה לי רגע

שוב לא יהיה לי רגע

כמו הרגע שלִפְנֵי.

הכל היה עוד אפשרי,

הכל היה פתוח,

עמדתי בגשם וחיכיתי לָךְ,

רועד מציפייה ורוח.

אז באת והתחבקנו,

וכבר נעשה הוֹוה,

וכך עמדנו חבוקים –

ואיפה הגשם ואיפה הרעד,

ואיפה את בטרם באת.

שוב לא יהיה לי רגע

כמו הרגע שלִפְנֵי.

[השיר נכלל במחזה 'כריתת ראש' שהופיע בקובץ 'משפט אונס ואחרים' (1997). הושר בהצגה עם לחן של אורי וידיסלבסקי. יותר מאוחר הולחן שוב על-ידי יהודית רביץ.]