במכוניתה המשומשת

בִּמְכוֹנִיתָהּ הַמְשֻׁמֶּשֶׁת

מַדְלִיקָה לִי נַעֲרָה מְנֻמֶּשֶׁת

אֶת אַהֲבָתָהּ הַמְפַשְׁפֶּשֶׁת,

אַפִּי תָּקוּעַ בְּלֶחְיָהּ כְּמוֹ בְּרֶשֶׁת,

דְּבִיקָה וְנוֹאֶשֶׁת

מַקִּישָׁהּ עָלֶיהָ לְשׁוֹנִי וּמְגַשֶּׁשֶׁת.

(אֵיזֶה מֹחַ חוֹלֶה

נִקֵּד אֶת פָּנֶיהָ נִקּוּד מָלֵא?)

פַּעַם קִוִּיתִי לְאַחֶרֶת,

חִוֶּרֶת, קְצָת מְהֻרְהֶרֶת

(וְגַם הַמְּכוֹנִית יוֹתֵר מְהֻדֶּרֶת).

יוֹנָתִי, נֵצֵא אֶל הָרְחוֹב

וְנִרְאָה אֵיךְ בְּשֶׁבַע עוֹבֵר הַפַּקָּח.

הַרְבֵּה נְשִׁיקוֹת. שֶׁלָּךְ.