כתבים

לַידנטל עובר ניתוח

(תמונה שהוצאה מהמחזה) 

 

[על-מנת להציל את חיי הנישואין שלה עם הפוֹרצוֹפן הבלתי-להוט יעקובי, מנסה רות שחש לגרות אותו בהבטחה להיות פסנתרנית בעלת 11 אצבעות. האצבע הנוספת צריכה להילקח מידו של דוד שי-כלולות לידנטל, ולשם הסרתה נקבע עבורו תור מיוחד בקליניקה של ד"ר ברמלי, חובב התעלולים.]

שחש [ליעקובי ולידנטל] הרופאים מחכים ליד כלי הניתוח ומגרשים זבובים בעצבנות. הזדרזו, כי עוד מעט סוגרים. ואל תתעכבו בדרך בקולנוע.

יעקובי מי צריך קולנוע במציאות עלילתית כזאת? להתראות.

לידנטל אני בכל זאת פוחד.

יעקובי אז תלך עם פחד, לזה אתה בנוי!

[גורר אותו, מגיעים.]

הגענו אל הקליניקה של ד"ר ברמלי. אתה עומד מול פרוזדור חדר הניתוחים המגוחכים. אל תתלה ברופאים עיניים עם תקווה, זכוֹר שהולכים לקלקל אותך ולא לרפא אותך, ואל תשכח להביא איתך את האצבע הכרותה כשאתה יוצא.

לידנטל [אל מול פתח חדר הניתוחים]

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וְהַרְדִּימִי אוֹתִי, אָחוֹת,

וִיהִי לִי חֲדַר הַנִּתּוּחִים

קַן מַחֲלוֹתַי הַמִּתְפַּתְּחוֹת

 

וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין סַכִּינַיִךְ

קְחִי אֶת הַדֹּפֶק שֶׁלִּי;

אוֹמְרִים יֵשׁ בְּרִיאוּת בָּעוֹלָם –

הֵיכָן הַבְּרִיאוּת שֶׁלִּי?

 

וְעוֹד אֲגַלֶּה לָךְ בְּסוֹד:

יֵשׁ לִי גַּם טְחוֹרִים,

אוֹמְרִים לִי לִחְיוֹת עִם זֶה –

מַה זֶה חַיִּים?

 

הָאֲחָיוֹת רִמּוּ אוֹתִי,

יִהְיֶה נִתּוּחַ – אַךְ גַּם הוּא יִכָּשֵׁל,

עוֹד מְעַט בַּמָּכוֹן הַפַּתוֹלוֹגִי

אֲנִי וְהָאֶצְבַּע נִתְגַּלְגֵּל.

 

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וְהַרְדִּימִי אוֹתִי, אָחוֹת,

וִיהִי לִי חֲדַר הַנִּתּוּחִים

קַן מַחֲלוֹתַי הַמִּתְפַּתְּחוֹת.

 

יעקובי [מטלפן] הלו? רות?

שחש אני שומעת.

יעקובי ידיעות ראשונות מחדר הניתוחים: החולה הושכב והורדם, אך לא בהרדמה מקומית, כפי שנאמר לו, אלא בהרדמה מלאה. הסיבה ידועה: בנוסף לאצבע יעשו לו הפתעה והוא יקום גם בלי אוזן.

[שרים.]

יעקובי אֶת הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר עוֹלַלְנוּ כָּאן

אֶפְשָׁר לִקְרֹא רַק בְּסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה

עַל אַלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל אוֹ גִ'ינְגִיז חַאן,

יעקבי ושחש עַל אַלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל אוֹ גִ'ינְגִיז חַאן,

וּמֵעַכְשָׁו גַּם יַעֲקוֹבִּי, כַּמּוּבָן.

יעקובי הלו? רות?

שחש שומעת.

יעקובי ידיעות נוספות מחדר הניתוחים: האצבע הוסרה והוּראתה לי מבעד לחלון על ידי האחות הצחקנית. האוזן עדיין בעבודה, לא, זה עתה מוסרים לי: גם האוזן כבר נפרדה מהראש.

שחש פלאי המדיצינה!

יעקובי האוזן נפרדה והושלכה לחתול חדר הניתוחים. החולה ממשיך לישון כאילו שטוב לו.

[שרים.]

שחש לַחְתֹּךְ קְצָת אֲנָשִׁים מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַשֵּׁק בִּדּוּר,

לִמְעַט מְאוֹד נָשִׁים הָיָה הָעֹנֶג,

קָתֶרִינָה הַגְּדוֹלָה, מָדַאם דֶּה-פּוֹמְפָּדוּר,

וּמֵעַכְשָׁו מָדַאם דֶּה-שַחַש, זֶה בָּרוּר.

יעקובי הלו? רות?

שחש שומעת. אגב, לי יש שתי אוזניים.

יעקובי גם לי יש שתיים.

שחש ארבע לשנינו.

יעקובי חשבון מדויק. הודעה מחדר הניתוחים: מעירים את החולה מתרדמתו ביד מנערת גסה. האצבע נארזת בחבילת-שי. האוזן נאכלה כליל בידי החתול. חכי לנו בחלון, אנו באים.

[שרים.]

יעקובי ושחש שִׂחַקְנוּ בַּבָּשָׂר מְעַט, הַמַּעֲשֶׂה הֻשְׁלַם,

נִזְכֹּר תָּמִיד בְּגַעְגּוּעִים וְרֶגֶשׁ

כֵּיצַד הִשְׁחַתְנוּ קְצָת אֶת צֶלֶם הָאָדָם,

כָּךְ הוֹכַחְנוּ שֶׁחָיִינוּ בָּעוֹלָם.

[נכנס לידנטל, חיוור וכרוך בהרבה תחבושות.]

 

[זוהי תמונה שנכתבה לצורך המחזה 'יעקובי ולידנטל' (הוצג לראשונה 1972), אבל בסופו של דבר לא התאימה למחזה כפי שלוין פיתח אותו בהמשך, ולכן לא נכללה בו.]