בּייבּי מותק שוקולד

הטבח מגיש בשר לרב-הטבחים,

רב-הטבחים מגיש בשר לתותחים,

כל האנשים אחים מתחת לפרחים,

כשרועמים התותחים, הילדים בוכים.

בּייבּי מותק שוקולד,

שב אצלי על המשלט,

שב תסריח, אל תירא,

ותשוב לעפרך.

אבד אחינו החייל, על משמרתו נפל,

וגם הקימו גל מעל בשרו המקולקל,

היה לו, לאחינו, דם, אבל הדם נזל,

לא ישיבנו עוד אפילו צו הרמטכ"ל.

בּייבּי מותק שוקולד...

מפצעי אביך כבר מריח שלום,

המשיח לא יבוא ללא מרבד אדום,

המשכיל, אומרים כולם, בעת ההיא יידום,

ומי שלא הלך בנוח כבר שוכב בדום.

בּייבּי מותק שוקולד...

שמאל, ימין, ימין הוא שמאל, הגדוד הולך ושר,

החיים מסורבלים, המוות הוא קצר.

כל הגדוד הולך אחר עורפו של הרס"ר,

והרס"ר הולך גם הוא בדרך כל בשר.

בּייבּי מותק שוקולד...

[השיר הופיע לראשונה ב"דף האחוריים של חנוך לוין" ב-2 ביוני 1966, בגירסה מעט שונה.]