השמנים והרזים

כל הרזים נשלחו אל הקרב,

     ויוָוה לָה קוֹמְפַּנִי

רק השמנים עוד המשיכו לשכב,

     ויוָוה לָה קוֹמְפַּנִי.

ויוָוה לָה ויוָוה לָה

ויוָוה לָה ויוָוה לָה

ויוָוה לָה קוֹמְפַּנִי.

כי הרזים הם קלי-איברים,

     ויווה לה קוֹמפּני,

קל גם לשאת אותם אל הקברים,

     ויווה לה קוֹמפּני.

ויווה לה ויווה לה...

הדם הוא חמוץ והגשם הוא מר,

     ויווה לה קוֹמפּני,

גם השמנים שותים תה בלי סוכר,

     ויווה לה קוֹמפּני.

ויווה לה ויווה לה...

הבוקר אפור והקרב הוא אבוד,

     ויווה לה קוֹמפּני,

בעורף הדפיסו אותות הצטיינות,

     ויווה לה קוֹמפּני.

ויווה לה ויווה לה...

המוות פתח לו אשנב קבלה,

     ויווה לה קוֹמפּני,

כל הצבא כבר עוסק בתפילה,

     ויווה לה קוֹמפּני.

ויווה לה ויווה לה...

אלוהים הוא שמן והמוות רזה,

     ויווה לה קוֹמפּני,

לכל הרזים יש חורים בחזה,

     ויווה לה קוֹמפּני.

ויווה לה ויווה לה...

בעורף אמרו השמנים לשמנות,

     ויווה לה קוֹמפּני,

אין סכנה, מותר כבר לרזות,

     ויווה לה קוֹמפּני.

ויווה לה ויווה לה

ויווה לה ויווה לה

ויווה לה קוֹמפּני.

[לפי מנגינת השיר הפופולרי "ויווה לה קוֹמפּני". השיר הופיע לראשונה ב"דף האחוריים של חנוך לוין" ב-2 ביוני 1966, בגירסה שונה.]