פתיחה ל"האלמנה וַזַחְטִי"

צבי-דֹב מנחם, כתבנו לענייני יתומים ואלמנות,

נולד ב-1940, למד שנתיים הנדסת מכונות,

נכשל במתמטיקה, עבר לבית-ספר לצילום,

נכשל באוֹפּטיקה, נזרק לרחוב בלי כלום,

נסע לאיטליה, התארס עם רוזנת מסן-רֶמוֹ,

נכשל באיטלקית, חזר כלעומת שבא לארץ מוֹלַדְתֵמוֹ,

נקרא למילואים, איבד את חברו הטוב בתאונה,

חזר הביתה, הקליט על סרט את כל דברי האלמנה,

שלח לעיתון ערב כתבה עם שלוש תמונות,

תוך חצי שנה נשלח לראיין 4,000 אלמנות,

עמד על קברים טריים, חיבק יתומים אומללים,

אירגן מופעי קרקס למען הורים שכולים,

נבחר ליו"ר תא העיתונאים לענייני שכול ביטחוני,

וכעת מועמד לקבל את מדור הפצועים-בינוני.

גבירותי ורבותי, אנו גאים להציג בפניכם היום

סיפור אנושי מופלא, רווי דמעות ותום,

מלא הבנה לאדם כאדם וגם לצורכי הלאום,

הלא הוא סיפור האלמנה וַזַחְטִי, בנה הוֹזָח היתום

ומר פֶּצֶק האורח, כפי שכתב וביים

בחסות המוסף לשבת הכתב צבי-דֹב מנחם.