איש וחייל

[איש עומד ומסתכל בחייל.]

איש זה סֵמל של חיל השריון, לא?

חייל כן.

איש אתה בחיל השריון?

חייל כן.

איש יוצא לחופשה?

חייל כן.

איש מהדרום? התעלה?

חייל כן.

איש קשה, מה?

חייל כן.

איש אתה לא רוצה לירוק לי על המכנסיים?

חייל אה?

איש אתה לא רוצה לירוק לי על המכנסיים?

חייל לא מבין.

איש לירוק לי על המכנסיים.

חייל מה זאת אומרת לירוק לך על המכנסיים?

איש אתה לא רוצה?

חייל מה זאת אומרת לירוק לך על המכנסיים?

איש אתה לא רוצה?

חייל לא.

[פאוזה.]

איש למה לא?

חייל מה זאת אומרת למה לא?

איש למה אתה לא רוצה לירוק לי על המכנסיים?

חייל למה שאירק?

איש חשבתי שאתה מעוניין.

חייל מה פתאום? מה ייצא לי מזה?

איש חשבתי שאם אתה ממילא יורק, אז אתה יכול כבר לירוק לי על המכנסיים.

חייל מה זאת אומרת אני ממילא יורק?

איש חשבתי שאתה בין כה וכה יורק.

חייל אני לא יורק בכלל.

[פאוזה.]

איש למה לא?

חייל מה זאת אומרת למה לא?

איש למה אתה לא יורק?

חייל למה לי לירוק?

איש חשבתי שחייל בחופשה רוצה להתפרק קצת.

חייל בטח שאני רוצה להתפרק, אני הולך לאמא שלי, לסרט ולזונה, ככה אני מתפרק.

איש מי אמר לך לא ללכת? אתה יכול לירוק לי על המכנסיים שלי, וללכת לסרט ולאמך הזונה.

חייל אמי לא זונה.

איש למה שתהיה? אתה יורק לי על המכנסיים והולך הלאה.

חייל אני מצטער, זו לא ההתפרקות שלי.

איש המכנסיים חדשים לגמרי.

חייל מה זה קשור?

איש מצמר אנגלי.

חייל ו מה זה קשור?

איש קשור, הכל קשור, אני נותן לך הזדמנות לירוק על מכנסיים חדשים מצמר אנגלי, ואתה חושב על זונות.

[פאוזה. עגמומי.]

תראה, את כל מה שהיה לי נתתי. נתתי את הטלוויזיה שלי, את הרדיו, הפטפון, המקרר, המזגן, הספרים וקופסאות השימורים, לא נשאר לי כלום מלבד המכנסיים האלה, שאותם אני לא יכול לתת מפני שזוג מכנסיים אחד אדם מוכרח שיהיה לו ללבוש. ועכשיו כשאני, אזרח מהעורף עם זוג מכנסיים אחרון, רוצה לעשות בשביל החיילים שלנו סוף-סוף משהו אמיתי, משהו גדול וחשוב באמת, אתם כבר לא רוצים. כבר חמישה שבועות שאני יוצא בכל שישי אחר-הצהריים לתחנות הטרמפים ומציע – מה זה מציע, מתחנן בפני החיילים עייפים ומכוסי אבק לירוק לי על המכנסיים. "תירקו", אני אומר, "תירקו, תירקו, אנחנו לא שוכחים את הבנים שלנו". אבל הם לא רוצים. מה יש? למה לא, אם אני מבקש? אתם שונאים אותנו? מה עשינו? גם את הטלוויזיה נתתי, זה זוג המכנסיים האחרון שלי. אז למה לא לאהוב אחד את השני? למה לא להרגיש שכולנו יחד, אחים, עַם?

[פאוזה.]

חייל [הדברים נגעו ללבו. תחילה מהסס, אחר-כך אוזר עוז] איכפת לך אם במקום לירוק אני אשתין לך לתוך הכיס?

איש [נפעם] בני!