שבוע בחיי הילד חגזר

אני הילד חַגֶזֶר לוין,

והיה לי שבוע עמוס,

מבוקר עד ערב עבדתי בפרך,

שובר דברים כמו סוס.

ביום ראשון קיצרתי כהוגן

מחזה של אבא חנוך,

עשרה עמודים קרעתי כבר,

אבל הוא עדיין ארוך.

ביום שני היתה פעילות

בבית של סבתא יוכבד,

יש שם מיליון חפצים לשבור –

ממש חיים של עבד.

ביום שלישי שוב נשארתי בבית,

אך הייתי נורא טרוד,

נפילה על הראש, שן שבורה,

וקֶצֶר חשמלי בדוּד.

ביום רביעי מחוץ לעיר

אצל הדודה פַייגָה,

עסק שלם, הריסת קירות,

היו מכבי אש והג"א.

יום חמישי היה יום האם,

הכנתי מתנה לאמא,

שיטפון קל בבית-שימוש

ובערב – פיצוץ ב"הבימה".

יום שישי הוא יום קצר

ודורש המון מאמץ:

בכל זאת קרעתי את כל הגרביים

של קוקשטיין, חזירא וכץ.

יום שבת הוא יום מנוחה,

וגם אבא ואמא נחים,

אחרי שהערתי אותם עם שחר

בסיר של מים רותחים.

זהו, כפי שאתם רואים,

לא קל להיות יָתוֹמי.

בשבוע הבא אני בביקור

בדימונה, בכור האטומי.

[יולי 1996]