טעות נעימה ורוחב לב

כשפתחה את עיתון הבוקר, ובעוד עיניה מעורפלות משינה, התחלף לה השם "בֶּנוֹ חְרַקטוֹר" ב"בֶּן-חוּר בֶּנטוֹ", מכר ישן שלה, ולרגע נקף ליבה, אך מייד, לאחר שבריר שנייה, כבר ראתה בצלילות ש"בֶּנוֹ חְרַקטוֹר" ולא "בֶּן-חוּר בֶּנטוֹ", והיתה לה מה שנקראת טעות נעימה.

יותר מאוחר, כשהגתה בזה ביושר, כבר עלתה בליבה המחשבה ש"בֶּנוֹ חְרַקטוֹר" או "בֶּן-חוּר בֶּנטוֹ" – מה ההבדל.

אבל מקץ כשנתיים, כשראתה בעיתון הבוקר "בֶּן-חוּר בֶּנטוֹ", וכשגם לאחר שהצטללו עיניה לא הפך ל"בֶּנוֹ חְרַקטוֹר" אלא נשאר "בֶּן-חוּר בֶּנטוֹ", הוא עצמו, היתה לה נקיפת לב חזקה יותר מאשר כשהיה "בֶּנוֹ חְרַקטוֹר" וראתה שלא צדקה כשאמרה "מה ההבדל".

אבל בצהריים, כששכחה את "בֶּן-חוּר בֶּנטוֹ" ואת "בֶּנוֹ חְרַקטוֹר", ובכלל את כל עיתון הבוקר, עשויה היתה לראות שבכל זאת צדקה. אבל מאחר ששכחה, שכחה גם שצדקה, עד כדי כך רוחב ליבה באשר לצדקתה בקשר לעניינים מסוימים.

31.7.95