עוגייה

מי אוכל עוגייה? – הרעֵב, המשתוקק למשהו מתוק לאחר יום מר. אנו, הצופים בגבו המגובנן, כמתקפל סביב הצלחת המתוקה שלו, רצוננו הראשוני לתקוע לו אצבע בין צלעותיו לאות משובה – פג. תנועת לסתותיו – אף זאת רואים אנו מעורפו – אומרת: "ראו כמה מעט צריך: כיסא, ממתק, שיניים". עיניו בוהות אל הקיר, תודעתו פשוטה: "אני נהנה". הנה ממה עשוי אדם. הנה בשרו. הנה משך חייו. ומי מחכה לו בחדר השני. ומה צפוי לו מחר. ועולה צורך עז לאמצו אל לבנו וללחוש: "אחינו, אחינו". אך בל נפריע לו בעוגייה. חרש, על בהונות נצא מן המטבח, מלקטים לנו אף אנו מן השולחן עוגייה קטנה עבור עצמנו.

1.8.95