גשם
בבת-אחת ניתך גשם זלעפות. יצאנו מן הבית בבגדי קיץ, במכנסיים קצרים ובחולצת כותנה; חשבנו שהקיץ יימשך לנצח, ולנצח נהיה קלים, ואל הים לנצח… ולפתע שֶפֶךְ שכזה! כל הרחוב הוצלף, אנשים רצו, נשמעו צוויחות תדהמה מפי נשים וילדים.
בבת-אחת, וכמו במיקסם-שווא פסק הגשם. כשנשאנו עיניים למעלה, ראינו מטרייה שחורה ישנה מסוככת על ראשנו, ואישה קשישה אוחזת בה, לִבנת-שיער, כבת שמונים, גבוהה מאוד וגרומה, בֶּרֶט חום ישן לראשה. היא לא מסתכלת לעברנו, שפתיה מופשלות בהעוויית מתיחות מעל שיניה, כפני האדם המתבונן נכחו באיזו התאמצות פנימית של ריכוז. סביבנו ממשיך הגשם להינתך בעוז.
מי היה שם קודם, מי התחבר למי? אנו מצאנו מחסה בצל הזקֵנה, או הזקנה באה לסוכך עלינו? בקוצר-רוח אנו מחכים לסוף הגשם, אך זה עקשן, מאיים לשטוף הכל, את כל הקיץ החמים שאבד, ואת המכנסיים הקצרים הוא מצווה עלינו לגנוז: לא עוד! לא עוד!
אכן, גבוהה וחסונה שכמותה, וצופה לאֵי-אָן ושיניה הצהובות, הארוכות, כה חזקות! המצב לא ברור, דומה עלינו שאלמנה, ואף אנו מצידנו לא נוכל לבוא ולטעון שאיננו רווקים; ובכן מה? זיעה פורצת מנקבוביות עורנו, אדמומית גדולה של בושה מלהיבה את לחיינו.
ובדיוק כעת מצפצף הרדיו מן הקיוסק הסמוך להכריז על השעה שתיים, והנה החדשות, ובהן מודיעים סוף-סוף על הסתפחותנו לאירופה. כמה חיכינו לרגע הזה! אומנם הכל יישאר פה כשהיה, הלכלוך, הרעש, החום והזבובים, קורי הכיעור והשיממון הנטווים סביבך לאין-מנוס, אך רשמית, ועל כל פנים בראשי-תיבות, נכנסנו מעתה לאירופה, אם כי רק לשוליה, ואף זאת רק לאירופה ברוטו במובן הרחב, ועל-תנאי, אך הכבוד יהיה גדול מאוד, לא פחות. הרבה עיניים בארצנו מתכסות ברגע זה לחלוחית. והאין הגשם הניתך מנסה לרַמֵז אף הוא שקופות: "ברוך בואכם לאירופה!"?
ודווקא עתה, כשהכל נפתח, והעולם נפרשׂ לפתע מולנו במלוא זוהרו, וכל הצרפתיוֹת – הן בטירות קסומות בעמק הלוּאַר, הן בבתי זונות בסן-דֶני – עומדות בחלונות, שדיהן נמעכים אל האדניות הפורחות, ומנופפות בדגלונים; דווקא עכשיו, בשעה המרוממת והמיוחלת, יצא לנו שנצטרך, עקב צירוף נסיבות מתמיה, להתחתן עם ישישה מקומית בעלת שיניים ואוחזת מטרייה.
היא לא תוותר עלינו. המנופפות בדגלונים כבר נסוגות לעומק קיטוניהן, נופלות על מיטות רכות. חלונות מוגפים. צמרמורת של סלידה חולפת בגֵוונו כשאנו מצפים, בהשלמה שאין כמותה ובקוצר-רוח גובר, לנשיאת סיר לילה צונן של זקנה כל בוקר. גם על כך, גם על כך קורץ לנו באיתות גס הגשם שרמז בעדינות "ברוך בואכם לאירופה!".
20.11.96