חמיצות והעוויית גועל

היא הולכת גאֵיוֹנה ברחוב, הבעת חמיצות על פניה, הוא אחריה, לבו הולם מעלבון על שהיא כל-כך יפה, על שכך היא מואסת בו. אם יאמרו לו שלא בעטיו, שנזקקת היא לצרכיה ומכאן החמיצות, אדרבה ואדרבה העלבון: להיזקקות לצרכים ולמאיסה בו אותה הבעה. צמרמורת קלה חולפת בגוו לנוכח ההשוואה המתבקשת.

אחרים יעדיפו את העוויית הגועל על פני האישה, מעין משיכה קטנה של השפתיים לאחור ולמטה, לפחות גיהוק חמוץ שלאחר ארוחה דשנה, למִצער פיהוק של שיעמום עם עיניים נעצמות כעיני חתול עצל; אהה, סירחון קל, אד של מאיסה, אֵילו עדיים אתם לאישה! חולפת על פנַי תוך שהיא מנענעת בגבותיה – אח, קוֹמבּינציה!

21.4.97