לאחר האירוסים

מאוד התעודדתי לאחר האירוסים, כשאמרה לי: "מה פתאום לא-גבר, בכלל לא, להפך, בעל הומור וגם מהיר תפיסה". אמנם מאוחר יותר כמעט נעלבתי כשהציעה תה ללא עוגה. והרי ידעתי שיש עוגה במקרר. וכששאלה איך אני אוהב את התה ואמרתי "אחד וחצי סוכר", אמרה, כמנערת את ידה: "אז לֵךְ עשה לעצמך".

ניגשתי ועשיתי לעצמי, לא לפני ששאלתי אותה אם גם היא רוצה תה. היא רצתה ואני חגרתי סינר נחמד. "והוא, גם הוא רוצה תה?", החוויתי לעבר הבחור החסון שקפץ בדיוק לַחדר מאי-שם. "קפה", ענה זה בקול עמוק ועיניים חודרות. הכנתי לה תה ולו קפה, ואילו את התה שלי דחיתי כי לא רציתי להיות עסוק בלגימת רותחים אם בדיוק יצטרכו אותי באיזה עניין. ואכן הצטרכו. דרשו גם עוגה, שאותה הבאתי מייד, כי כבר עמדתי מוכן, ידי שלובות מאחורי גבי, ליד הקיר.

17.5.97