אני חיה לי מיום ליום

אני חיה לי מיום ליום, מפזרת את ימי לרוח,

אנשים מתחתנים סביבי, גם אני רוצה קצת לנוח,

אומרים שהאדמה שלנו מסתובבת סביב צירה?

איפה הציר שלי? להסתובב זה דבר נורא.

לא כל־כך יפה,

ולא בת שש־עשרה,

אבל יודעת משהו

על העולם הזה;

ואם הוא רציני,

ואם הוא רק רוצה,

תמורת מלה אחת

אתן כל-כך הרבה.

פה ושם הופיע גבר, כמו בתחנת רכבת נידחת,

מי שרצה בי בערב, חזר בו עם עלות השחר,

אומרים שהשמש שלנו בוערת כבר מיליון שנה;

כמה יכול לבעור אדם, ובסך־הכל בשביל מה?

לא כל־כך יפה,

ולא בת שש־עשרה,

אבל יודעת משהו

על העולם הזה;

ואם יושיט לי יד,

ואם יגיד רוצה,

תמורת מעט מאוד

אתן כל-כך הרבה.