מכתב מן הקייטנה
הלו אמא
הלו אבא
כאן יום ג׳
בכפר סבא
בחדרי ב
בית הנופש,
אבא, אמא,
הוציאוני
אל החופש!
האוויר פה
משגע
רק בחדר
יש קצת ריח,
מה שלום דובי?
איך בבית?
האם גם אצלכם
יורדים גשמים
בקיץ?
אח, מתי יתחילו כבר הלימודים, אני כל-כך מתגעגע
לפינה ולסטירות של המנהל!
משתגע למורה לטבע, איך שהיא צועקת ועושה לי ברגליים
סימנים עם הסרגל!
המסע ל
יד חדרה
הסתיים כאן
בחולירע
ובטבריה
במוזיאון
נאבדו לנצח
עקבותיו
של ליאון.
במרוץ ל
הרצליה
רק האַמְבּוּ
לַנְס הגיע
ובטקס
על שם ליפּא
ארבע ילדות
זכו יחדיו
בגריפּה.
אח, מתי יתחילו כבר הלימודים, אני כל-כך מתגעגע
לפינה ולסטירות של המנהל!
משתגע למורה לטבע, איך שהיא צועקת ועושה לי ברגליים
סימנים עם הסרגל!
הבריכה פה
אין כמוה
לא שוחים בה
בלי לטבוע
יש מציל
אך כבר שבועיים
הוא שוכב חולה
בטיפוס
המעיים.
אי אפשר עוד
אין כבר כוח
אין גם דרך
איך לברוח
רק הלילה
מת כאן ילד
שטיפס
על הגדר
המחושמלת.
אח, מתי יתחילו כבר הלימודים, אני כל-כך מתגעגע
לפינה ולסטירות של המנהל!
משתגע למורה לטבע, איך שהיא צועקת ועושה לי ברגליים
סימנים עם הסרגל!
אבא אבא
הוציאני
עוד יומיים
ואינני
אנא אמא
אם תצילי
כבר אסכים
לנשיקות
של דודה לילי.
ספטמבר 1966
[לפי מנגינת "מחול השעות" מאת פּוֹנְקְיֶילי.]