אישה עם כובע, פצירה ושוקולד

[אשה עם כובע וארנק יושבת על ספסל. נכנסת אשה בלי כובע וארנק]

אישה בלי כובע אה, אישה עם כובע. תראו, אישה עם כובע יושבת על ספסל.

[ניגשת אל הספסל, מתיישבת ליד האישה עם כובע, מסתכלת ממושכות על הכובע שלה.]

איזה כובע יפה.

[פאוזה.]

יופי של כובע יש לך. אנגלי בטח. תוצרת חוץ.

[האישה עם כובע מסתכלת באישה בלי כובע.]

הרבה זמן לא ראיתי כובע כזה. נפלא.

[פאוזה.]

איזה כובע.

[האישה עם כובע מסירה את הכובע מראשה, מתבוננת בו רגע, מתבוננת באישה בלי כובע, מחזירה את הכובע לראשה. פאוזה.]

איזה כובע, בחיי. בדיוק לי יוצא לפגוש אי.שה עם כובע. וכובע בדיוק כמו שאני רוצה. יש לי חולשה מיוחדת לכובעים. הכובע, לדעתי, נמצא בין האדם לבין השמים. עם כובע כמו שלך...

[פאוזה]

איזה כובע.

[האישה עם כובע מסירה שוב את הכובע מראשה, מתבוננת בו בפליאה, מתבוננת באישה בלי כובע, חובשת שוב את הכובע. פאוזה.]

את בטח שמחה מאוד עם הכובע שלך. איזה כובע.

[פאוזה.]

שמחה עם הכובע, מה?

[האישה עם כובע מהנהנת קצרות בביישנות.]

ודאי. מי לא ישמח עם כובע כזה.

[האישה עם כובע צוחקת צחוק קצר]

כשאת צוחקת, הכובע רוקד לך בעליזות על הראש.

[פאוזה.]

עכשיו הוא נח.

[פאוזה ארוכה. האישה עם כובע מוציאה מארנקה פצירה לציפורניים.]

אֶה, פצירה. בחיי, פצירה.

[האישה עם כובע מתחילה לשייף בפצירה את ציפורניה. פאוזה.]

פצירה לציפורניים. איזה יופי של פצירה.

[פאוזה.]

בטח מפלדה שוודית.

[פאוזה.]

משייפת לך את הציפורניים בהנאה. כשיש פצירה, אז משייפים.

[פאוזה.]

יושבת לך עם כובע על הראש ומשייפת את הציפורניים בהנאה. חיים משוגעים. אני מאוד אוהבת לשייף את הציפורניים בפצירה.

[פאוזה.]

איזו פצירה, בדיוק כמו שאני רוצה.

[פאוזה.]

זה לא פצירה, זה חלום.

[האישה עם כובע צוחקת צחוק קצר.]

והציפורניים שלך יוצאות חלקות ועגולות. ממש נעים לך.

[פאוזה.]

נעים לך, מה?

[האישה עם כובע צוחקת צחוק קצר.]

עם האצבע הזאת גמרת, עכשיו את עוברת לרביעית.

[פאוזה.]

איזה כובע.

[פאוזה.]

איזו פצירה.

[פאוזה.]

ולאצבע החמישית, כן, ככה.

[פאוזה.]

נפלא, נפלא.

[פאוזה.]

איך יצא לך גם כובע וגם פצירה, אני באמת לא יודעת. משגע.

[האישה עם כובע צוחקת צחוק ממושך יותר.]

רוקד הכובע ורוקדת הפצירה.

[פאוזה. האישה מעבירה את הפצירה לידה השנייה מתוך כוונה להתחיל לשייף את היד הראשונה, נמלכת בדעתה, מכניסה את הפצירה לארנק, מוציאה חפיסת שוקולד.]

אֶה, שוקולד. תביטו, גם שוקולד. בחיי. שוקולד. הייתי מוכנה להישבע שיהיה גם שוקולד. ובאמת – שוקולד. שוקולד. יש לה שוקולד. שוקולד. שוקולד יש לה. אתם ראיתם דבר כזה? שוקולד. יש לה שוקולד. שוקולד. בדיוק שוקולד יש לה. בדיוק שוקולד. שוקולד. אני משתגעת. שוקולד.

[האישה עם כובע קורעת את נייר החפיסה.]

שווייצרי. שוקולד שווייצרי.

[האישה עם כובע מתחילה לאכול את השוקולד. פאוזה. האישה בלי כובע מקרבת פניה אל פני האישה עם כובע כשמבטה נעוץ כל הזמן בפיה הלועס.]

טעים, מה? מתוק לך בפה.

[האישה עם כובע צוחקת בפה מלא.]

הכי הרבה אני אוהבת מתוקים. ומכל המתוקים, הכי הרבה אני אוהבת שוקולד.

[פאוזה.]

זה באמת מעניין שיש לך שוקולד, בדיוק כמו שאני רוצה.

[האישה עם כובע צוחקת בפה מלא צחוק ממושך. פאוזה.]

אז ככה: גמרת לשייף את הציפורניים של יד אחת עם הפצירה, ועכשיו את נחה עם שוקולד. מה יותר נפלא מזה?

[האישה עם כובע דוחסת את שארית השוקולד לפיה וצוחקת צחוק בלתי פוסק.]

מתוק לך בפה, מה? מתוק, מתוק.

[האישה בלי כובע מסמיכה את פניה אל פני האישה עם כובע כמעט עד נגיעה.]

כן. ככה. מתוק לך בִּפנים, מתוק לך, אוֹיש מתוק לך, מתוק לך. טוב לך בפה, אוֹיש, טוב לך בפה, אוֹיש, אוֹיש, כמה שטוב לך, שוקולד נמס לך בפה, אוֹיש, אוֹיש...!

[האישה עם כובע גומרת לבלוע. פאוזה.]

איזה שוקולד שזה היה.

[פאוזה.]

איזה כובע.

[פאוזה.]

והפצירה.

[פאוזה.]

והשוקולד. השוקולד הרג אותי.

[האישה עם כובע ממצמצת בשפתיה ובין שיניה, מלקקת סביב שפתיה.]

חלום. חלום. לשבת עם כובע, לשייף את הציפורניים ולאכול שוקולד. אבל בדיוק כמו שאני רציתי.

[האישה עם כובע קמה, מתמתחת ויוצאת.]

כן. כן כן. יש אנשים עם כובע, פצירה ושוקולד. כן. כן כן.

[קמה, מתחילה ללכת לכיוון שני, נעצרת, פונה אחורה.]

כן כן.

[יוצאת.]

1972