הקוסם
[הקוסם על הבמה. נכנס איש, נבוך.]
איש סלח לי.
[פאוזה.]
סלח לי, אדוני הקוסם.
[פאוזה.]
אדוני הקוסם, אולי אתה מוכן לסלוח.
קוסם אתה לא רואה שאני עסוק?
איש סליחה.
[יוצא. חוזר.]
סלח לי. אדוני הקוסם.
[פאוזה.]
סלח לי שאני...
קוסם במה העניין?
איש אני רק בעניין... אישתי.
קוסם סליחה?
איש אישתי. לפני עשר דקות אתה הואלת לנסר את אישתי לשניים.
קוסם כן.
[חוזר למעשיו. רואה שהאיש עדיין לא הלך.]
אדוני מחכה למשהו?
איש לא, אבל... אישתי.
קוסם כן.
איש אתה ניסרת אותה לשניים.
קוסם כן, אמרת.
איש נו, והיא עוד מנוסרת.
קוסם כן. ובמה העניין?
איש רציתי רק לשאול... אני לא מתיימר להבין בקסמים, אבל... מתי אתה מדביק אותה בחזרה?
קוסם סליחה?
איש אני מתכוון, מתי אתה מדביק את שני החלקים של אישתי?
קוסם אני לא מדביק שום דבר, אדוני, כאן לא נגרייה.
איש סליחה. סליחה.
קוסם בבקשה.
איש [פונה ללכת. נעצר] אבל...
קוסם כן.
איש אישתי. היא מחולקת לשניים ואדוני צריך להדביק, סליחה, לחבר כפי שהיתה קודם.
[פאוזה.]
אתה זוכר, לא? היא התנדבה לפני עשר דקות שתנסר אותה, ואתה ניסרת אותה, ועכשיו אנחנו מחכים שתַראה את הקוּנץ.
קוסם קוּנץ?! אצלי אין שום קוּנצים, אדוני! אני קוסם!
איש טוב. ואישתי?
קוסם מה איתה?
איש היא מנוסרת! היא לא יכולה לחיות ככה כשהיא מנוסרת לשניים!
קוסם למה אתה לא לוקח אותה למגן דוד אדום? לפי התיאור שלך אני מבין שהיא זקוקה לטיפול רפואי.
איש מה זאת... מה זאת... מה זאת... אבל הקוּנץ! הקוּנץ!
קוסם אָה, אתה שוב מתחיל עם הקוּנץ! אני מנסה בנימוס וגומלים לי בנוּדניק.
איש אתה תדביק את אישתי תיכף ומייד!
קוסם ראשית כל אל תצעק עלי, מפני שאם תרגיז אותי אני יכול להפוך אותך לשפן. ושנית, ביחס לאישתך, אם היא באמת מנוסרת לשניים אז היא כנראה מתה, אין פה שום חוכמות.
איש מתה?!
קוסם היא מנוסרת לשניים, לא?
איש אבל אתה קוסם!!
קוסם מה זה שייך?
איש לנסר את אישתי לשניים גם אני יכול!
קוסם אין צורך, אני כבר ניסרתי.
1966