אצל אחת הטלתי עוגן

אצל אחת הטלתי עוגן,
אחר-כך אצל אחרת;
אם תשאלו אותי מדוע,
אמשוך כתף ללא שיכנוע:
זו היו לה ירכיים,
זו היתה לה נקודה,
לזו פיטמה בצבע יין,
ולזו – פיטמה ורודה,
וזו חייכה, וזו נשכה,
וזו טרחה קצת במטבח,
וזו האחרונה – סתם כך...

אצל האחרונה נשארתי,
לא הפלגתי לאחרת;
אם תשאלו אותי מדוע,
אמשוך כתף ללא שיכנוע:
התבליתי לי כהוגן,
התייבשה הלחלוחית,
כבר קשה עניין העוגן,
פה פּרוֹסטטה, שם שלפוחית,
וזו דומעת, זו תוקעת,
וזו או זו – כבר היינו-הך,
וכך נשארתי לי, סתם כך...

אצל אחת הטלתי עוגן,
אחר-כך אצל אחרת;
אם תשאלו אותי מדוע,
אענה בקול מָהוּהַ:
כן, היה לנו קצת הוּ-הָא,
ועכשיו – הכל רגוע.