הממותח והלח
[לילה. חצר. שני גברים, הממותח להתפקע והלח במסתרים. הלח מציץ בסתר לצוהר קטן, רואה ירכי אשה, משמיע חרחורי תאווה] לח אח, הירך, את, הבשר, אח...!
[חרחורי תאוותו הולכים וגוברים. הוא גומר במכנסיו, סר הצידה. הממותח תופס את מקומו, מציץ, מחרחר בתאווה]
ממותח אח, הירך שלה, הבשר הזה, הבשר!...
לח [אדיש] כן, בשר.
ממותח אתה אומר "בשר" באדישות כזאת!...
לח אני לא יודע מה אתה מוצא בזה.
ממותח לפני שלוש דקות ידעת יפה מאוד.
לח אה, שלוש דקות - איך שהזמן עובר.
ממותח לך טוב, אתה כבר הכל מאחוריך.
לח מה טוב לי? צינה בחוט השידרה. אבד הטעם לחיים. לך טוב, הכל עוד לפניך, כולך אש.
ממותח ומה יוצא לי?! אש שורפת בִּפנים, לוחץ במכנסיים, אני חייב לעמוד נטוי קדימה כמו מלצר.
לח יפים היו החיים לפני שגמרתי. היה בשביל מה לחיות.
ממותח ומה יפה בזה? הראש מלא דם, לא חופשי לדקויות בפילוסופיה, ואילו אצלך - פילוסופיה ורוחניות. לח [מפהק]
אני לא רואה שאצלי רוחניות גדולה. בראש ערפל, רצון חזק לשינה, לדיכאון ולהתאבדות.
ממותח עייפות בריאה, מה? ואצלי הלב דופק ודופק, כל האדרנלין נסחט מהדם...
לח מתי באמת נתפנה פעם לפילוסופיה? אני כל-כך חסר תשוקה לחיים...
ממותח ואיזה חיים לפני? ירך אשה!
לח ואני הייתי אוכל ברצון חתיכת דג מלוח לפני השינה.
ממותח [הולך ומשתלהב]
אח, אני כל-כך רחוק עכשיו ממךָ, העולם שלי כל-כך לא העולם שלך! אני כל-כך לא מבין אנשים שרוצים לישון ולאכול דג מלוח! אוח, הירך! אני מתרחק ממךָ במהירות האור! אני נמצא על כוכב אחר! אתה יצור בלתי מוכר! אוח, הירך! אוי, אשה! אוי רע לי וטוב לי ובוער לי ודוקר לי! אוי מי אתם כולכם?! אוי מה זה פה?! [מגיע לשיא]
אוי מְמְמֶסְשְשֶשֶסְסְסֶנְסְסֶסְשֶסֶסְסְ!...
[גומר במכנסיו, סר מהחלון. פאוזה ארוכה. הוא מתכווץ ומִסְמַרְטט כמו רעהו הלח]
הזכרת דג מלוח?
לח כן.
ממותח עם בצל?
לח ושמנת.
ממותח היטבת לבטא את רחשי ליבי.
לח אני יודע. כולם חוזרים לדג מלוח אחרי הַגְּמר. הדג מלוח הוא מולדתם של הגומרים.
ממותח [מפהק]
איזה ייאוש... ירכיים...
לח מה זה היה שמלמלת שם כשגמרת, מְמְמֶסְשְשֶשֶסְסְסֶנְסְסֶסְשֶסֶסְס?
ממותח אה, זה. כשאני גומר אני מנסה תמיד להגיד מֶסֶגֶ'ס אִין מֶסֶצ'וּסֶטְס כדי לראות אם אני עדיין שולט בעצמי מבחינה שכלית.
לח כנראה שלא.
ממותח כנראה. מֶסֶגֶ'ס אִין מֶסֶסוּסֶץ'...
לח מֶסֶטוּשְסֶטְס.
ממותח מֶסֶסוּשֶץ.
לח כנראה שגם עכשיו לא.
ממותח כנראה. ומתי באמת נתפנה פעם לדקויות פילוסופיות?
[מפהק]
אני כל-כך עייף. מה השעה?
לח שלוש לפנות בוקר. בטוקיו פַייב אוֹקלוֹק.
ממותח לך טוב, אתה כבר רבע שעה אחרֵי, הראש פנוי לגיאוגרפיה.
לח ומה יוצא לי? אני יכול רק לקנא. הפַייב-אוֹקלוֹקים יהרגו אותי. הן כל-כך טהורות בפַייב-אוֹקלוֹק. שמלה עד מעל הברכיים.
ממותח יש לך כבר למה לשאוף, ואני?
לח ואני בוער על אש קטנה ונצחית. מלאכיוֹת כאלה. מוצצות קוקטייל מקַשית, מפזזות על רחבת הריקודים, הכל כאילו אין להן תחת, ובאמת יש להן, וזה מה שמגרה עוד יותר, אתה מבין?
ממותח אני צוחק על תחת בייאוש עייף.
לח לך טוב - קונפוציוס. אתה אדם רצוץ ומאושר. אני חייב להתחיל לקום מהריסותי.
[שב להציץ בחלון]
ממותח יש לך לפחות התחלה מרומזת של מטרה בחיים, ולי?
לח וכאלה מבינות באמנות. יודעות שמות של גלריות, שמות של הצגות, שמות של שחקנים... חוץ מהשמות שלנו. נשים אלוהיות. אח, הפַייב אוֹקלוֹקים צובטים את ליבי עד זוב דם. גם חמש אחרי הצהריים, גם קוקטייל, גם דפיקה...
ממותח מֶסֶגֶ'ס אִין מֶסֶצ'וּסֶטְס.
לח לך טוב, בהירות שכלית, יכול כבר להיכנס לדקויות.
ממותח זה רק נצנוץ.
לח ואיפה הנצנוץ אצלי? אם אני רוצה להגיד אפילו מלה פשוטה כמו "מַקְס" - לא יוצא לי.
ממותח הנה אמרת "מקס".
לח רציתי להגיד "זקס''. פעם, בדיוק לפני שגמרתי, רציתי להגיד "אמא"; מה יותר פשוט מ"אמא", נכון? ויצא לי מה? - "קישטא".
ממותח לפחות אותו ניקוד.
לח ניקוד ניקוד, ואמי - חתול?! היא הרי ילדה אותי, הנבלה! אצלי בדמיון יש דפיקה בפַייב אוֹקלוֹק בכל בית מלון שמכבד את עצמו.
ממותח איך? בשבע הרי כבר ארוחת ערב עם חתיכת דג מלוח בבצל...
לח לך טוב, אתה יכול להרשות לעצמך להסריח כל דבר, אתה אחרי הכל, אבל מי שרוצה לדפוק דפיקה שנייה בלילה, מוכרח את הראשונה בחמש...
ממותח מי דופק בלילה?! רק אצלנו המנהג הזה לדפוק בלילה כמו קומנדו. הכל צבאי פה. בלילה אתה אוכל פרוסת לחם בחמאה עם חתיכת דג מלוח, מקנח בשתי עוגות וחצי חפיסת שוקולד...
לח דג מלוח בשבע ודג מלוח בלילה?!
ממותח כן, וגם בבוקר!
לח והדפיקה?
ממותח ואתה עם הדפיקה שלך! מי אתה?! אתה כל-כך זר לי! דפיקה ודפיקה! באירופה לא דופקים כל-כך הרבה! קודם כל מצלצלים! קובעים! נפגשים!
לח על דג מלוח?!
ממותח ואם כן?! על חשבון מישהו?! לא מוצא חן בעיניה הדג מלוח?! - שלום! היה נעים מאוד! לא מוכרחה לשבת איתי! יכולה ישר להתנדף! לא עושה לי טובות! שמענו עלייך והיכרנו אותך והרחנו אותך טוב-טוב! חושבת שמריחה שם למטה יותר טוב?! כמו קופסת סרדינים מקולקלת! אז אל תעקמי לי את האף מול הפרצוף, אני רוצה את הדג מלוח שלי לבד, כלבה! החוצה, זונה, את וכולן, כל החרא שבעולם, שמות קצת בושם וחושבות לבוא ולמצוץ לנו את כל כוחות האנרגיה כשאנחנו מנסים להתרכז פעם בחיינו בדקויות פילוסופיות ולפענח סוף סוף את החידה הבלשית של היווצרות היקום?! מֶסֶגֶ'ס אִין מֶשוּשוּשֶץ!
לח לך טוב, אתה עושה טעויות מתוך כעס בריא, אני אומר "מקס" מתוך רפיון שכלי של תאוות בשרים.
ממותח אתה תמיד משיג אותי בצעד, אתה החלוץ בין שנינו. מתי ניפגש פעם בנקודה משותפת?
לח [מחרחר בתאווה]
אח, הירך, הירך!... אני לא מבין את סוד הכוח של החתיכת בשר הזאת!
ממותח מתי ניפגש פעם בשדה הפילוסופיה?
לח אח, קישטא! קישטא'לה!
[גומר, סר מהחלון רפוי ומסמורטט]
דג מלוח אמרת?
ממותח המלה האחרונה אמרתי "פילוסופיה".
לח מצפצף לי באוזן, אני לא שומע.
ממותח אמרתי...
[הלח נרדם ומתחיל לנחור]
נרדמת בזמן. ניצלת יפה מהפילוסופיה ומהאשמה שאין לך דקויות פילוסופיות. ואני?
[פאוזה]
ואני? מתי גם אני ארדם?
[פאוזה]
לך טוב, נרדם במתיקות, ואני לא במתיקות ולא במרירות, לא נרדם אף פעם. סובל כל החיים מנדודֵי...
[נרדם במרירות]