כתבים

מעכת את קיבתי נערה יפה

מעכתְ את קיבתי, נערה יפה,
בחולפך על פני ברחוב,
ואני גבר שקט ונמעך
עם מבט אפוף אד רטוב.

 

ומאוד אהבתי אותך, וכבר
רציתי ממך נכדים,
והלכת, והשארת נענוע מכאיב
של נֶשְׁמַת אחורייך הכבדים.

 

לא יהיו נכדים, נערה יפה,
ולא תהיי לי גם את,
איך הוקם אילן יוחסין ברגע,
וברגע אחד - נכרת.

 

ומה שיפה בחיים - שחולפים הם,
והזמן מאפיר נערות,
חשבת שאכאב בגללך לנצח -
והנה מכאיבות אחרות.

 

מעכת את קיבתי, נערה יפה,
בחולפך על פני ברחוב,
ואני גבר שקט ונמעך
עם מבט אפוף אד רטוב.