כתבים

המתים המשפיעים על חיינו

אישה התאלמנתי. פני בעלי ברגע מותו פוקדים אותי בחלומות.

[מופיעים פני הבעל ברגע מותו.]

אוי, אֶלִיאָס, אֶלִיאָס!

[פני הבעל נעלמים.]

השנים עוברות ופני בעלי מיטשטשים.

[מופיעים פני הבעל מטושטשים.]

אוי, אליאס, אליאס!

[פני הבעל נעלמים.]

יום אחד אני מכירה ברנש חדש. שנינו לא צעירים. שנינו בודדים ורוצים לחמם יחד את שארית מרק חיינו.

[מופיעים פני הברנש החדש, מתקרבים אליה, היא מתקרבת אליהם. באותו רגע מופיעים מצד שני פני הבעל המת. היא נרתעת מן הברנש החדש.]

אוי, אליאס, אליאס!

[לעבר פני הברנש החדש.]

אוי אני לא יכולה, אני לא יכולה...

[פני הברנש נעלמים.]

אוי, אליאס, אליאס!

[פני הבעל נעלמים.]

ויום אחד, לאחר חמש שנים, שוב מופיע הברנש החדש-ישן.

[מופיעים פני הברנש, היא מנסה להתקרב אליו. באותו רגע מופיעים שוב פני הבעל המת.]

אוי, אליאס, אליאס!

[לברנש.]

עוד לא הבשיל הזמן, עוד לא התגברתי...

[פני הברנש נעלמים.]

אוי, אליאס, אליאס!

[פני הבעל נעלמים.]

ויום אחד מת גם הברנש החדש-ישן. יש לילות שאני אכולת חרטה על שלא נישקתי אותו והתחתנתי איתו.

[מופיעים פני הברנש ברגע מותו.]

אוי, בורלא, בורלא!

[פני הברנש נעלמים.]

ומה יצא לי? זה מת וזה מת, ואני נשארתי בודדה.

[מופיעים פני הבעל מטושטשים.]

אוי, אליאס, אליאס!

[פני הבעל נעלמים.]

ובינתיים החיים שלי נהרסו, ועכשיו שניהם פוקדים אותי בחלומות, אחד עם ייסורי חרטה...

[מופיעים פני הברנש מטושטשים.]

אוי, בורלא, בורלא!

[פני הברנש נעלמים.]

...ואחד עם ייסורי אשמה על שיש לי ייסורי חרטה.

[מופיעים פני הבעל מטושטשים.]

אוי, אליאס, אליאס!

[פני הבעל נעלמים.]

עד שיום אחד גם אני מתה.

[היא מחייכת במותה כשהם נעלמים.]

גם אני סוף סוף בן-אדם.