כתבים

שיר האשה המרומה

חייתי, מי יאמר שלא,
ביקשתי אהבה,
רימו אותי אידיוט או שניים,
שפעתי אכזבה.

 

היו חיים, לא כמו
שתיארתי,
רימו אותי הורי,
הם מתו, מרוּמֵית
נשארתי.

 

קניתי משהו -
רימו,
חלמתי, מרמים
החלומות גם כן,
היה ארנק -
והתרוקן.

 

חייתי, מי יאמר שלא,
היה קלקול קיבה,
בדקו אותי רופא או שניים -
הכל גניבה;
היו טחורים, רימו
גם המעיים,
הלב והכליות,
פתחו, סגרו, החליפו -
המון רמאויות.

 

רימו עורכי-הדין,
הילדים שלי,
רימה הגאז, הפדיג'ידר,
הדוד החשמלי;
הציפורים הבטיחו באביב,
רימו בסתיו,
רימו הצפרדעים,
אמרו "קְווה-קְווה",
הזכירו
את מלת הרמאות
"תקווה".

חייתי, מי יאמר שלא,
הוי רמאים!
אבד הכל,
כלום לא נותר -
היו חיים!