צ'ופק שקוע ואפצ'יק תוהה
[לפנות ערב. דירת צ'ופק. צ'ופק שקוע במשהו רציני מאוד. נכנס אפצ'יק.]
אפצ'יק צ'ופק, במה אתה שקוע?
צ'ופק מנקר לי כל הזמן בראש השם הסתמי "אבנר בּוּק", ואני חוזר עליו בשקט בלי הפסקה במכאניות פנימית, ואני ממש מתבייש שאני ממלמל מלמולים סתמיים מפני שאני לא סובל כרגע משום דבר מיוחד ולא כואב לי בשום מקום ומאוד לא נעים לי מזה.
אפצ'יק [בחשיבות רבה] אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל לא אחר.
צ'ופק לְמה אתה מתכוון?
אפצ'יק גם אני אומר את זה סתם, לבדיקת נוסח דיבור. גם לי לא נעים שאין לנו כרגע שום צורך, ואנו מתרכזים בשטות מוחלטת.
צ'ופק אני מאוד מתבייש בזה.
אפצ'יק אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל לא אחר.
צ'ופק אבנר בּוּק, אבנר בּוּק, אבנר בּוּק, אבנר בּוּק. ועוד פעמיים: אבנר בּוּק, אבנר בּוּק. לסיום: אבנר בּוּק. לא אחזור עוד על כך. אני מאוד מתבייש. ופעם אחרונה: אבנר בּוּק.
[פאוזה.]
אבנר בּוּק.
אפצ'יק אנחנו במלכודת איומה.
צ'ופק נכון מאוד. אבנר בּוּק.
אפצ'יק אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל לא אחר.
צ'ופק [מיואש] עכשיו אגיד "אבנר בּוּק" עד שאמות. אין כוח שיחלץ אותי מזה. אומר מיליוני "אבנר בּוּקים", ומה ייצא לי? אני מאוד חושש שחייתי לשווא. אני מאוד חושש מזה כשאינני חושש מדברים אחרים.
אפצ'יק אני נורא מתבייש שהיכרנו. הייתי צריך – ואת זה יש להדגיש – להכיר מישהו אחר.
צ'ופק מישהו כמו אבנר בּוּק?
[מגחך.]
איפשרת לי להגיד "אבנר בּוּק" אחד באופן לא סתמי. תודה. אמשיך בסתמיות: אבנר בּוּק. אבנר בּוּק.
אפצ'יק אני מאוד עייף. לא נהניתי מחיי. במקום להכיר נשים...
[מורה על צ'ופק ונד בראשו.]
לא חבל?
צ'ופק אנחנו שקועים בדבק צמיג. אתה יודע מה?
אפצ'יק עכשיו אתה תגיד "אבנר בּוּק".
צ'ופק אבנר בּוּק.
אפצ'יק [נאנח] הפתעות כבר לא יהיו לי הערב.
[לצ'ופק.]
אבל, ואת זה יש להדגיש...
צ'ופק שמענו, שמענו.
אפצ'יק אני שמעתי בסבלנות את כל ה"אבנר בּוּקים" שלך, עכשיו אתה תשמע אותי.
צ'ופק דַבֵּר.
אפצ'יק אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל לא אחר.
צ'ופק אבנר בּוּק.
אפצ'יק ממש בילינו ערב, לילה טוב.
[יוצא.]