פתחי היציאה מן הקולנוע

אד קל חמצמץ-מבאיש
עולה ומסתלסל מתוך
פתחי גופה של אהובת לבי
כמו ריח קל של קיא
ושתן שיכורים ישן
במדרגות היציאה מן הקולנוע.

הו, מה עגום המעבר
מן הזוהר האמריקאי אל
תפלוּתוֹ של ערב מהביל באסיה!
עוד בדל חיוך אוויל נסוך
על שפתותינו, וכבר
מדשדשות רגלינו ביגיעה
עם עֵרֶב-רַב אל שִׁמְמון הרחוב.

מאחורינו כבר מגיף בקול טריקה
סדרן צולע את הדלת;
לפנינו – בהייה ריקה.