בהרהורים על נקבה שופעת

הקפה טוב, גם מזג האוויר,
והנקבה פשוט שופעת.
לא עולה על דעתה כלל
לאבד עצמה לדעת.
גם אתה די משתוקק לחיות,
בין ירכיה, כמובן,
להשתרע כמו אידיוט,
ולחייך במין טמטום לבן.

הנקבה פשוט שופעת,
לא להאמין איזה הבדל
בינה לבין גללים של עז.
ומתחשק לומר לה זאת,
אם כי, ברור, אינך מעז.
ובעצם, למה לא לומר,
הנקבה היא לָעניין,
טוב להיות גם פעם הרפתקן,
לצאת, לפרוץ באיזו שטות
של מי שלא חושב כרגע
שיום אחד ימות.

וחִי-חִי-חִי, אמרתָּ וצחקתָּ,
וגם היא, הבהמה, תחתיך מצחקקת,
חושבים שתצהלו לנצח, כך
בערפל של שטות מוחלטת,
זה טבעי, חושב אתה,
עם נקבה כזאת,
למוות אין שליטה.

וחוּ-חוּ-חוּ, וחִי-חִי-חִי,
ועוד פליטות של כְּחִי וּסְחִי,
אתה נוֹעֵר, והיא נוֹאֶקֶת,
לא להאמין שפעם, במקומכם,
יהיה פשוט אוויר,
ותחת קול צחוקכם
קצת שֶׁקֶט.