בואי לבקר אותי פעם

בואי לבקר אותי פעם לאחר מותי.
שבי רגע על קברי, הישעני על מצבתי.
לא אמרתי לך הרבה בחיי, גם עכשיו אמעיט.
שבי, נוחי רגע, תני לַשמלה להתנפנף ברוח ערבית.

טוב לחזות בך שוב מלמטה, ממעוף התולעת.
נפשקות שתי הלחיים התפוחות, מתרווח פי הטבעת.
שִׁתלי אותו עכשיו בין שפתי, פרח אחרון לפרידה.
לא הרבה כָּססתי אותו, אך בכמה חֶמדה.

פקעת ורד קמוצה עם אד ניחוח מסתלסל.
שם מנוחה מצאתי, מְקום מסתור וצל.
מקלט מפנייך המאוסות, מקול תרעוּמתֵך הנצחית.
לוּ רק טמנתי שם פָּנַי לתמיד.

וכבר אמרנו מה שצריך. והגיעה העת.
החלק הכי טוב הוא החלק השקט.
לא אמרתי לך הרבה בחיי, והנה תמו חיי.
שבי, נוחי רגע, תני לַשמלה עוד נפנוף ודי.