אל תסתכל בקנקן

אל תסתכל בקנקן,
אלא במוכר הקנקנים.
פניו אפורות,
לבו חולה.
הוא עבר צינתור,
לפניו גם ניתוח.
אשתו אומרת לו:
יהיה טוב.

ולא טוב לו.
לא כך תיארנו את חיינו.
יצאנו בתנופה, חשבנו
לעבור את העולם כמו סופה,
והנה – עינוי סיני:
טיפה, ועוד טיפה,
ועוד טיפה.

אל תסתכל בקנקן,
אלא במוכר הקנקנים.
הבט בו כך, פשוט,
באיזו סתמיוּת
של מי שיעבור גם הוא
צינתור, ניתוח,
ולבסוף ימות.