מי מחכֶּה לי מדי ערב בשובי הביתהכמו כלב נאמן?זה ידידי הטוב, חלוֹף-הזמן.
ומי באישון לילה צץ, כמו בן-דודשלא ראיתי כבר יוֹבלוֹת?זו התקפת אבני כּליוֹת.
ומי הבטיחה שתבוא כל יום,אבל לָנֶצח לא תבוא?אהובתי, שושנה הר-נְבוֹ.