איש עם יבלת
[איש עם יבלת גדולה על מצחו. אישה עם ילד קטן לצידה. הילד מסתכל ביבלת של האיש, מושך את אמו ביד וצוחק.]
איש גברת, תגידי לילד שלך שיפסיק לצחוק לי מהיבלת על המצח.
אישה ילדים מוכרחים לצחוק כדי להתפתח עם שמחת חיים.
איש לא מיבלות של אחרים.
אישה ילד צוחק מהכל, ילד זה פח-זבל של צחוק.
איש זה לא הוגן. גם אני הייתי פעם ילד, וגם לי לא היתה יבלת.
אישה זה לא תירוץ. הוא לא צוחק על מה שבעבר, אלא על ההווה. כעת יש לך יבלת? – אז כעת הוא צוחק.
איש ואם תהיה גם לו יבלת כשיזדקן?
אישה הוא בהוֹוה, אומרים לך, לא בעבר ולא בעתיד, הוא צוחק פשוט בהוֹוה.
איש זה לא יעזור לו הרבה. מרגע שנולד הוא כבר עם כולנו על הסרט הנע של החיים. מה מחכה לו? יבלת, ואחר-כך מוות.
אישה אבל באמצע יהיו לו בחורות יפות.
איש אבל גם לי היו.
אישה אבל עכשיו אין לך.
איש אבל היו.
אישה אבל אנחנו בהווה.
איש אבל גם לי כשהיו בחורות, זה היה בהוֹוה.
אישה ואיפה הוא ההוֹוה שלך? ברח! אין כלום!
איש ואיפה הבחורות היפות שלו בעתיד? אין עוד כלום!
אישה נכון, אבל בינתיים הוא צוחק לך מהיבלת, ולך יש יבלת.
איש אני מאוד מתפלא עלייך, גברת, את הרי יודעת שלא רק אני, שהכל חולף.
אישה חולף או לא חולף – הילד שלי צוחק וזהו.
איש ואם תהיה לו פתאום בעתיד יבלת עם אֶקְזֶמָה, איפה יהיה הצחוק שלו אז? לא יהיה צחוק!
אישה אבל היה!
איש ובהוֹוה שיהיה? דיברתם ודיברתם על ההוֹוה, אז מה עם ההוֹוה שיהיה אז? הרי גם בעתיד יהיה הוֹוה! אז אני אוכל לצחוק על היבלת עם האקזמה שלו!
אישה יבלת עם אקזמה לא מצחיקה כמו יבלת סתם.
איש לא מפיך אקח קורסים בתורת הצחוק! לפחות תודי שבהוֹוה שבעתיד אתם תקנאו בי, כי יבלת סתם יותר טובה מיבלת עם אקזמה!
אישה אנחנו לא נקנא בך בשום הוֹוה שבעתיד, אלא בעתיד נצחק עליך על העבר.
איש [רותח] אבל בהוֹוה?! בהוֹוה?!
אישה בהוֹוה שבהוֹוה או בהוֹוה שבעתיד?
איש בהוֹוה שבהוֹוה כשאת חושבת על העתיד, ובהוֹוה שבעתיד כשאת חושבת על ההוֹוה.
אישה לא יעזור לך, כשאני חושבת בהוֹוה על ההוֹוה אני לא כוללת בו שום מחשבות על העתיד, ובהווה שבעתיד דווקא אחשוב לא על ההווה אלא על העבר.
איש את פשוט עושה מה שאת רוצה!
אישה זה נכון.
[מלטפת את לחי הילד, זה מורה על היבלת, צוחק עוד קצת ויוצא עם אמו.]