כתבים

שתי נשים במיגרנה, שלושה גברים בבית-כיסא

1.

כותרת "בית משפחת הוך. מר הוך רוצה, גברת הוך סובלת ממיגרנה".

תמונה חדר שינה. גברת הוך מפורקדת במיטה, הבעת פניה מיוסרת. בעלה, מר הוך, מתהלך אנה ואנה בחדר, חסר מנוחה. הוא גוהר עליה, מנסה ללטף את שוקה. היא מרתיעה רגלה. הוא מנסה להרים את שולי כותנתה, היא מורידה את השוליים מטה.

כותרת "אמרתי לך שיש לי מיגרנה. אני זקוקה למנותה".

תמונה מר הוך מתהלך אנה ואנה בחדר, שוב גוהר עליה, מנסה לשרבב ידו מתחת לכותנתה וללטף את ירכה. הגברת הוך מכה על כף ידו.

כותרת "כמה פעמים צריך להזכיר לך שאני סובלת ממיגרנה?!"

תמונה מר הוך מתהלך נזוף בתדר, פותח את החלון, מנסה לנשום עמוק, לצנן את התלהבותו, משיב מבטו אחור, רואה את שוקיה של אשתו, אינו יכול להבליג, מזנק עליה. הגברת הוך הודפת אותו מעליה בחרי-אף, מורה בתנועה מצווה לכיוון הדלת ועיניה יורות גיצים.

כותרת "מייד לבית-כיסא! לחצי לילה!"

תמונה מר הוך נכלם, משפיל מבטו ארצה ויוצא מן החדר לפרוזדור. הוא מוציא מתוך ארון מזוודה קטנה, הולך איתה למטבח, שָׂם בתוכה סנדוויץ' ותרמוס, חוזר לחדר השינה, לוקח ספר מעל השידה שלצד המיטה ומתכונן להכניסו למזוודה. הגברת הוך מרעימה.

כותרת "בלי אור!"

תמונה מר הוך מניח מידו את הספר, יוצא עם המזוודה לפרוזדור, נכנס לבית-הכיסא וסוגר אחריו את הדלת. הוא עומד רגע, משקיף על האסלה, אחר-כך נושא מבטו אל הצוהר הקטן שדרכו נשקפים שמי הלילה, שוב מרכין מבטו ויושב בחושך על המזוודה.

 

2.

כותרת "בית משפחת לוך. מר לוך רוצה, גברת לוך סובלת ממיגרנה".

תמונה חדר שינה. הגברת לוך מפורקדת במיטה, הבעת פניה מיוסרת. בעלה, מר לוך, מתהלך אנה ואנה בחדר, חסר מנוחה. הוא גוהר עליה, מנסה ללטף את ירכיה, היא מכה בכף ידו.

כותרת "אמרתי לך שיש לי הערב מיגרנה".

תמונה מר לוך מתהלך אנה ואנה בחדר. שוב הוא גוהר עליה, מנסה לנשקה. היא מפנה את פגיה ממנו.

כותרת "למה לא תעשה לך טיול באוויר הצח לשעתיים-שלוש?"

תמונה מר לוך מתהלך עוד קצת בחדר, חוכך בדעתו, רואה את שוקיה של אשתו, אינו יכול להבליג, מזנק עליה. הגברת לוך הודפת אותו מעליה בחרי-אף, מורה בתנועה מצווה לכיוון הדלת ועיניה יורות גיצים.

כותרת "החוצה, לטיול! לחצי לילה!"

תמונה מר לוך נכלם, משפיל מבטו ארצה ויוצא מן החדר לפרוזדור. הוא מוציא מתוך ארון מזוודה קטנה, הולך איתה למטבח, הזם בתוכה סנדוויץ' ותרמוס ויוצא בטריקת דלת מן הבית. גברת לוך שוהה עוד רגע, מביטה בטלפון שליד המיטה.

כותרת "זה הרגע לצלצול הטלפון של המאהב, מר בלוך".

תמונה לילה, רחוב חשוך. תא טלפון. מר בלוך עומד בתוכו, בידו האחת מזוודה קטנה, בידו השנייה הוא אוחז בשפופרת הטלפון ומדבר בפנים מודאגות ומאוהבות. מן הצד השני עונה לו גברת לוך בפנים חמורות, מהנהנת נמרצות.

 

3.

כותרת "מר לוך מטייל".

תמונה לילה. רחובות חשוכים. מר לוך משרך דרכו, המזוודה בידו, מבטו מושפל.

כותרת "מר לוך אינו נהנה מן הנוף הלילי ולא מן האוויר הצח. מר לוך ממשיך לרצות".

תמונה מר לוך ממשיך לשוטט, חולף על פני מר בלוך. שניחם, עם מזוודותיהם הקטנות, מתבוננים זה בזה בחשדנות, וחולפים הלאה איש לדרכו. מר לוך נעצר ליד בית חשוך, נכנס לחצר, מביט למעלה, אל חלון קטן שמעליו.

כותרת "מר לוך מתחת לבית ידידו מר הוך. הוא מחליט להציץ אל חדר השירותים בתקווה שהגברת הוך תבקר שם בעתיד הקרוב".

תמונה מר לוך משאיר את מזוודתו על הארץ ועולה על פח זבל, וממנו על בליטה במרזב. משהוא מגיע אל צוהר בית -הכיסא של משפחת הוך, הוא מציץ פנימה, פניו ניבטות היישר אל פניו של מר הוך. שניהם נדהמים, מביטים רגע זה בזה ללא תנועה, ואז מסתובב מר הוך וקורא בקול אל מעבר לדלת המוגפת.

כותרת "רגינה! רגינה! יש לי הודעה דחופה!"

תמונה גברת הוך מזדקפת במיטתה, עיניה מתכווצות בזעף. מר הוך ממשיך לקרוא בקול.

כותרת "מר לוך מציץ לנו לבית-כיסא!"

תמונה גברת הוך מזנקת ממיטתה, רצה לפרוזדור.

כותרת "לגברת הוך עברה המיגרנה".

 

4.

תמונה מר לוך יורד במהירות במרזב, קופץ ארצה, נוטל את מזוודתו ובורח.

כותרת "גם לגברת לוך עברה המיגרנה".

תמונה גברת לוך בחדר השינה שלה, כשמר בלוך פושט את מכנסיו ומתכונן להיכנס למיטה. לפתע נשמע רחש המפתח בדלת הכניסה, מר בלוך קופא בבעתה, גברת לוך נבהלת.

כותרת "בעלי חזר במפתיע הביתה!"

תמונה מר בלוך חש להרים את מכנסיו ומנסה, רועד, להיכנס לתוכם. גברת לוך מורה ביד מושטת לעבר הפרוזדור.

כותרת "אין זמן! קח מברשת ודלי והיכנס לבית-כיסא!"

תמונה מר בלוך חש ויוצא בתחתוניו מן החדר, רץ בפרוזדור ונעלם. מר לוך פותח את דלת הכניסה, נכנס הביתה מבוהל וצץ בחדר השינה. גברת לוך מקדמת את פניו בחומרה. הוא מצטדק.

כותרת "חזרתי כי חשבתי שלא יאה להשאיר אותך לבדך עם מיגרנה חמורה".

תמונה גברת לוך מחמיצה פניה.

כותרת "הבהלת אותי! בפעם הבאה, כשאני שולחת אותך לטייל – עליך לטייל!"

תמונה מר לוך מנסה להתחטא בפניה, גוהר לנשקה, אך באותו רגע מצלצל הטלפון שליד המיטה. גברת לוך מרימה את השפופרת. מן העבר השני – גברת הוך, פניה חמורות ופיה מתיז בשצף.

כותרת "יש לי סיפור קטן והוא נוגע לך!…"

תמונה גברת לוך מאזינה בפנים חתומות, לבסוף היא מהנהנת בראשה, מניחה את השפופרת על כנה, פונה אל מר לוך, נועצת בו מבט נוקב.

כותרת "זו היתה ידידתי, הגברת הוך".

תמונה חיוך נכלם עולה על שפתי מר לוך, הוא משפיל מבטו. גברת לוך מזנקת מן המיטה ומורה בתנועת יד מצווה לכיוון הפרוזדור.

כותרת "לבית-כיסא, מייד! לכל הלילה!"

תמונה מר לוך פורח מן החדר, מרים מזוודתו מן הפרוזדור, רץ לבית-הכיסא ופותח את הדלת, רואה את מר בלוך בפנים, בתחתוניו, בידו האחת מברשת לניקוי אסלות, ובידו השנייה דלי. מר לוך מביט בו רגע בתימהון. גברת לוך קוטעת את הדומייה.

כותרת "מה אתה מסתכל?! זהו מר בלוך, המנקה החדש!"

תמונה מר בלוך נד בראשו לשלום ומפנה לו את הדרך, פונה לגברת לוך.

כותרת "גברת לוך, אני סיימתי את הניקוי להיום. ערב טוב".

תמונה מר בלוך הולך למטבח, מר לוך מביט אחריו עוד רגע, מביט בגברת לוך, אחר-כך זוקף ראשו, נכנס קוממיות לבית-הכיסא וסוגר אחריו את הדלת.

 

5.

כותרת "שעת רצון בבית הוך".

תמונה גברת הוך במיטה בחדר השינה. מר הוך עומד ליד המיטה, היא מתבוננת

בו במבט מוחל.

כותרת "נכון עשית שדיווחת לי מייד על ההצצה".

תמונה מר הוך גוהר עליה לנשקה. היא מסיבה פניה.

כותרת "לא, המיגרנה עוד לא עברה".

תמונה מר הוך נרתע, נזוף. גברת תוך מנסה להפיס את דעתו.

כותרת "אבל הודות לדיווח אני סולחת לך, וממירה את השהייה בבית-כיסא בטיול בחוץ".

תמונה גברת הוך חוזרת ומשתרעת במיטתה, ידה על מצחה ופניה מעוקמים מחמת המיגרנה. מר הוך עומד עוד רגע, כחוכך בדעתו, אחר-כך יוצא מן החדר, לוקח את המזוודה ויוצא.

 

6.

תמונה לילה, רחוב חשוך. מר הוך הולך. מולו בא מר בלוך. שניהם מאיטים רגע, הם ומזוודותיהם בידיהם, כתוהים זה על זה, ואז חולפים וממשיכים ללכת.

כותרת "סוף".