שתי נשים במיגרנה, שלושה גברים בבית-כיסא
1.
כותרת "בית משפחת הוֹךְ. מר הוֹךְ רוצה, גברת הוֹךְ סובלת ממיגְרֶנָה".
תמונה חדר שינה. גברת הוֹךְ מפורקדת במיטה, הבעת פניה מיוסרת. בעלה, מר הוֹךְ, מתהלך אנה ואנה בחדר, חסר מנוחה. הוא גוהר עליה, מנסה ללטף את שוקהּ. היא מרתיעה רגלה. הוא מנסה להרים את שולי כותנתה, היא מורידה את השוליים מטה.
כותרת "אמרתי לך שיש לי מיגרנה. אני זקוקה למנוחה".
תמונה מר הוֹךְ מתהלך אנה ואנה בחדר, שוב גוהר עליה, מנסה לשרבב ידו מתחת לכותנתה וללטף את ירכה. הגברת הוֹךְ מכה על כף ידו.
כותרת "כמה פעמים צריך להזכיר לך שאני סובלת ממיגרנה?!"
תמונה מר הוֹךְ מתהלך נזוף בתדר, פותח את החלון, מנסה לנשום עמוק, לצנן את התלהבותו, משיב מבטו אחור, רואה את שוקיה של אישתו, אינו יכול להבליג, מזנק עליה. הגברת הוֹךְ הודפת אותו מעליה בחרי-אף, מורה בתנועה מצַווה לכיוון הדלת ועיניה יורות גיצים.
כותרת "מייד לבית-כיסא! לחצי לילה!"
תמונה מר הוֹךְ נכלם, משפיל מבטו ארצה ויוצא מן החדר לפרוזדור. הוא מוציא מתוך ארון מזוודה קטנה, הולך איתה למטבח, שָׂם בתוכה סנדוויץ' ותרמוס, חוזר לחדר השינה, לוקח ספר מעל השידה שלצד המיטה ומתכונן להכניסו למזוודה. הגברת הוֹךְ מרעימה.
כותרת "בלי אור!"
תמונה מר הוֹךְ מניח מידו את הספר, יוצא עם המזוודה לפרוזדור, נכנס לבית-הכיסא וסוגר אחריו את הדלת. הוא עומד רגע, משקיף על האסלה, אחר-כך נושא מבטו אל הצוהר הקטן שדרכו נשקפים שמי הלילה, שוב מרכין מבטו ויושב בחושך על המזוודה.
2.
כותרת "בית משפחת לוֹךְ. מר לוֹךְ רוצה, גברת לוֹךְ סובלת ממיגרנה".
תמונה חדר שינה. הגברת לוֹךְ מפורקדת במיטה, הבעת פניה מיוסרת. בעלה, מר לוֹךְ, מתהלך אנה ואנה בחדר, חסר מנוחה. הוא גוהר עליה, מנסה ללטף את ירכיה, היא מכה בכף ידו.
כותרת "אמרתי לך שיש לי הערב מיגרנה".
תמונה מר לוֹךְ מתהלך אנה ואנה בחדר. שוב הוא גוהר עליה, מנסה לנשקה. היא מַפנה את פניה ממנו.
כותרת "למה לא תעשה לך טיול באוויר הצח לשעתיים-שלוש?"
תמונה מר לוֹךְ מתהלך עוד קצת בחדר, חוכך בדעתו, רואה את שוקיה של אישתו, אינו יכול להבליג, מזנק עליה. הגברת לוֹךְ הודפת אותו מעליה בחרי-אף, מורה בתנועה מצווה לכיוון הדלת ועיניה יורות גיצים.
כותרת "החוצה, לטיול! לחצי לילה!"
תמונה מר לוֹךְ נכלם, משפיל מבטו ארצה ויוצא מן החדר לפרוזדור. הוא מוציא מתוך ארון מזוודה קטנה, הולך איתה למטבח, שׂם בתוכה סנדוויץ' ותרמוס ויוצא בטריקת דלת מן הבית. גברת לוֹךְ שוהה עוד רגע, מביטה בטלפון שליד המיטה.
כותרת "זה הרגע לצלצול הטלפון של המאהב, מר בְּלוֹךְ".
תמונה לילה, רחוב חשוך. תא טלפון. מר בְּלוֹךְ עומד בתוכו, בידו האחת מזוודה קטנה, בידו השנייה הוא אוחז בשפופרת הטלפון ומדבר בפנים מודאגות ומאוהבות. מן הצד השני עונה לו גברת לוֹךְ בפנים חמורות, מהנהנת נמרצות.
3.
כותרת "מר לוֹךְ מטייל".
תמונה לילה. רחובות חשוכים. מר לוֹךְ משׂרך דרכו, המזוודה בידו, מבטו מושפל.
כותרת "מר לוֹךְ אינו נהנה מן הנוף הלילי ולא מן האוויר הצח. מר לוֹךְ ממשיך לרצות".
תמונה מר לוֹךְ ממשיך לשוטט, חולף על פני מר בְּלוֹךְ. שניהם, עם מזוודותיהם הקטנות, מתבוננים זה בזה בחשדנות, וחולפים הלאה איש לדרכו. מר לוֹךְ נעצר ליד בית חשוך, נכנס לחצר, מביט למעלה, אל חלון קטן שמעליו.
כותרת "מר לוֹךְ מתחת לבית ידידו מר הוֹךְ. הוא מחליט להציץ אל חדר השירותים בתקווה שהגברת הוֹךְ תבקר שם בעתיד הקרוב".
תמונה מר לוֹךְ משאיר את מזוודתו על הארץ ועולה על פח זבל, וממנו על בליטה במרזב. משהוא מגיע אל צוהר בית-הכיסא של משפחת הוֹךְ, הוא מציץ פנימה, פניו ניבטות היישר אל פניו של מר הוֹךְ. שניהם נדהמים, מביטים רגע זה בזה ללא תנועה, ואז מסתובב מר הוֹךְ וקורא בקול אל מעבר לדלת המוגפת.
כותרת "רגינה! רגינה! יש לי הודעה דחופה!"
תמונה גברת הוֹךְ מזדקפת במיטתה, עיניה מתכווצות בזעף. מר הוֹךְ ממשיך לקרוא בקול.
כותרת "מר לוֹךְ מציץ לנו לבית-כיסא!"
תמונה גברת הוֹךְ מזנקת ממיטתה, רצה לפרוזדור.
כותרת "לגברת הוֹךְ עברה המיגרנה".
4.
תמונה מר לוֹךְ יורד במהירות במרזב, קופץ ארצה, נוטל את מזוודתו ובורח.
כותרת "גם לגברת לוֹךְ עברה המיגרנה".
תמונה גברת לוֹךְ בחדר השינה שלה, כשמר בְּלוֹךְ פושט את מכנסיו ומתכונן להיכנס למיטה. לפתע נשמע רחש המפתח בדלת הכניסה, מר בְּלוֹךְ קופא בבעתה, גברת לוֹךְ נבהלת.
כותרת "בעלי חזר במפתיע הביתה!"
תמונה מר בְּלוֹךְ חש להרים את מכנסיו ומנסה, רועד, להיכנס לתוכם. גברת לוֹךְ מורה ביד מושטת לעבר הפרוזדור.
כותרת "אין זמן! קח מברשת ודלי והיכנס לבית-כיסא!"
תמונה מר בְּלוֹךְ חש ויוצא בתחתוניו מן החדר, רץ בפרוזדור ונעלם. מר לוֹךְ פותח את דלת הכניסה, נכנס הביתה מבוהל וצץ בחדר השינה. גברת לוֹךְ מקדמת את פניו בחומרה. הוא מצטדק.
כותרת "חזרתי כי חשבתי שלא יאה להשאיר אותך לבדך עם מיגרנה חמורה".
תמונה גברת לוֹךְ מחמיצה פניה.
כותרת "הבהלת אותי! בפעם הבאה, כשאני שולחת אותך לטייל – עליך לטייל!"
תמונה מר לוֹךְ מנסה להתחטא בפניה, גוהר לנשקה, אך באותו רגע מצלצל הטלפון שליד המיטה. גברת לוֹךְ מרימה את השפופרת. מן העבר השני – גברת הוֹךְ, פניה חמורות ופיה מתיז בשצף.
כותרת "יש לי סיפור קטן והוא נוגע לך!…"
תמונה גברת לוֹךְ מאזינה בפנים חתומות, לבסוף היא מהנהנת בראשה, מניחה את השפופרת על כנה, פונה אל מר לוֹךְ, נועצת בו מבט נוקב.
כותרת "זו היתה ידידתי, הגברת הוֹךְ".
תמונה חיוך נכלם עולה על שפתי מר לוֹךְ, הוא משפיל מבטו. גברת לוֹךְ מזנקת מן המיטה ומורה בתנועת יד מצווה לכיוון הפרוזדור.
כותרת "לבית-כיסא, מייד! לכל הלילה!"
תמונה מר לוֹךְ פורח מן החדר, מרים מזוודתו מן הפרוזדור, רץ לבית-הכיסא ופותח את הדלת, רואה את מר בְּלוֹךְ בפנים, בתחתוניו, בידו האחת מברשת לניקוי אסלות, ובידו השנייה דלי. מר לוֹךְ מביט בו רגע בתימהון. גברת לוֹךְ קוטעת את הדומייה.
כותרת "מה אתה מסתכל?! זהו מר בְּלוֹךְ, המנקה החדש!"
תמונה מר בְּלוֹךְ נד בראשו לשלום ומפנה לו את הדרך, פונה לגברת לוֹךְ.
כותרת "גברת לוֹךְ, אני סיימתי את הניקוי להיום. ערב טוב".
תמונה מר בְּלוֹךְ הולך למטבח, מר לוֹךְ מביט אחריו עוד רגע, מביט בגברת לוֹךְ, אחר-כך זוקף ראשו, נכנס קוממיות לבית-הכיסא וסוגר אחריו את הדלת.
5.
כותרת "שעת רצון בבית הוֹךְ".
תמונה גברת הוֹךְ במיטה בחדר השינה. מר הוֹךְ עומד ליד המיטה, היא מתבוננת בו במבט מוחל.
כותרת "נכון עשית שדיווחת לי מייד על ההצצה".
תמונה מר הוֹךְ גוהר עליה לנשקה. היא מסיבה פניה.
כותרת "לא, המיגרנה עוד לא עברה".
תמונה מר הוֹךְ נרתע, נזוף. גברת תוך מנסה להפיס את דעתו.
כותרת "אבל הודות לדיווח אני סולחת לך, וממירה את השהייה בבית-כיסא בטיול בחוץ".
תמונה גברת הוֹךְ חוזרת ומשתרעת במיטתה, ידה על מצחה ופניה מעוקמים מחמת המיגרנה. מר הוֹךְ עומד עוד רגע, כחוכך בדעתו, אחר-כך יוצא מן החדר, לוקח את המזוודה ויוצא.
6.
תמונה לילה, רחוב חשוך. מר הוֹךְ הולך. מולו בא מר בְּלוֹךְ. שניהם מאיטים רגע, הם ומזוודותיהם בידיהם, כתוהים זה על זה, ואז חולפים וממשיכים ללכת.
כותרת "סוף".